קצת משוגעת אבל וואחד פרפורמרית: שרית חדד ריסקה את היכל מנורה

עוד קיץ, עוד מבצע שמוביל להסלמה. עוד הופעה שמתבטלת בדרום, עוד גלים פתוחים בערוצי הטלוויזיה ופרשנים שמקשקשים את עצמם לדעת. ישראל 2023, מה חדש? זו המציאות שלנו מאז ומתמיד, ומי יודע מתי היא תשתנה, אם בכלל. המצב מדכא. מזל שיש מי שמתעקש לשמור על שפיות, והרי ידוע שלברוח מהמציאות לפעמים יכול להקל קצת על החיים פה. ההופעה של שרית חדד אמש (שני) בהיכל מנורה הייתה אסקפיזם מושלם.

לכתבות נוספות בתרבות ובידור:

• השעשועון "כלוב הזהב" יקבל גרסה אמריקאית - וישודר ברשת CBS
• לא יצירת מופת אבל כיף לצפות בה: "בעלת החלומות" היא ממתק מרענן
• אחרי הפרידה מאנה זק - רועי סנדלר חושף: "חוויתי את המקום הכי נמוך שלי

כמו עדן בן זקן, סטטיק, אושר כהן, אבי אבורומי (ומי לא בעצם?) - גם שרית חדד רצתה מנורה. הזמרת שמטפחת קריירה ארוכה של 28 שנים, המלכה האם של הזא'נר המזרחי או ה"ביונסה" של המוזיקה הים-תיכונית, אם תרצו, ביקשה ערב בהיכל. ביקשה, קיבלה - והביאה וואחד-שואו. אלוהים, איזה קול יש לה, איזה רפרטואר עצום, אילו להיטי ענק. אני מודה: אני לא אובייקטיבית. שרית חדד היא פשוט המלכה שלי, כך שמכאן והלאה קחו את דבריי בעירבון מוגבל.

בחמישים דקות איחור (!!!) שרית עלתה על הבמה, חמושה בגיטרה חשמלית לביצוע השיר "חופשיה". השיר שוחרר ב-2010, אבל רק אחרי שנים שהיא זעקה "רוצה להיות חופשיה" היא באמת גם יישמה, עת יצאה מהארון ב-2021. כמה רגש היה בביצוע הפתיחה, כמה עוצמה. כמה שהיא חופשיה ומאושרת (טפו חמסה) לחיות את חייה כפי שהיא רוצה.

בהמשך ישיר, עברה חדד ל"אוהבת אותך" הלקוח מתוך אלבומה האחרון, "24", אותו כתבה בין היתר יחד עם תמר יהלומי - בת הזוג שלה, איתה היא מגדלת שלושה ילדים. השורה האחרונה בשיר, "ולקח לי קצת זמן להגיד שאני אוהבת, אני אוהבת אותך...", הוקדש - איך לא - ליהלומי שישבה בקהל יחד עם נויה, בתן הבכורה.

לאחר מכן פתחה שריתוש במחרוזת של קלאסיקות שכללה את "קח את הכל"; "לעשות מה שבא לי"; "בושם צרפתי"; "הכול סגור"; "אל תקרא לי סנובית"; "זה הסוד שלי" ו-"יאללה לך הביתה מוטי". שמחתי מאוד ששרית מצאה מקום לשירים הללו, למרות שהם יחסית "ישנים". נכון, עברו כבר שני עשורים מאז שגירשה את מוטי - אבל קלאסיקה זו קלאסיקה. אגב, טרם המופע שרית העלתה סטורי לאינסטגרם שבו ביקשה מעוקביה לבחור אילו שירים הם מעוניינים שתבצע בהיכל. לדעתי, השאלה באה בעקבות ביקורות שספגה בהופעותיה האחרונות על הבחירות האומנותיות מעוררות המחלוקת שעשתה.

כאן הגיע הרגע שריסק אותנו: חדד, עטופה בדגל ישראל, התייחסה למבצע "בית וגן" וביקשה להקדיש את השיר "כשהלב בוכה" לחיילים שנמצאים בחזית. השיר, אותו כתב יוסי גיספן בעקבות הלינץ' ברמאללה ב-2001, כבר מזמן הפך להמנון שהוא מעין תפילה. אחרי שורה או שתיים חדד התקשתה לעצור את הדמעות והשאירה את השירה לקהל - שבתגובה זעק את המילים מתוך הלב. איזה רגע מרגש זה היה. אמאל'ה, צמרמורת.

וכאילו שזה לא הספיק לנו, בשיר הבא היא התיישבה לצד פסנתר והחלה לנגן את "חלק ממני" אותו הקדישה לבתה נויה המתוקה. בזמן השיר, הציור של נויה הוקרן על המסכים במקביל לפניה המרוגשות של הילדה עצמה - שאף נכחה בקהל. באופן אישי הייתי שמחה לראות את תמר עולה איתה על הבמה ומתלווה אליה בשירה. זה יכול היה להעצים את הרגע ושוב לגרום לי למרר בבכי.

אחרי ביצוע של "אני, אתה ואלוהים" עברה חדד למחרוזת קלאסיקות נוספות עם "תלך כפרה עליי"; "קרוסלה"; "קצת משוגעת"; "הקשיבו חבריי" ו-"חמותי". כאן, הגיע גם החלק האהוב עלינו לו חיכינו כל הערב: שרית חדד והדרבוקה. הזמרת דירבקה כמו שרק היא יודעת, ומיד פתחה במחרוזת שירי חתונות כמו "ישמח חתני"; "שמחה גדולה הלילה"; "מברוק עליק" (וואי, כמה חתונות יש לי החודש, אללה-יסטור. אבל שירבו שמחות בישראל וכו').

קצת יותר משעה אחרי ששרית עלתה, החלו לחשושים בקהל המאוכזב על כך שאף אמן אורח לא הצטרף לאיזה דואט. נו מילא. נכון שלאחרונה כל הופעה היא "מיוחדת", כל מנורה הופך ל"סולד-אאוט" וכל אלו מחייבים אירוח כזה או אחר על הבמה. התרגלנו להוא שמארח את ההוא ולביצוע של ההם שכובש את המצעדים - אבל זה לגמרי לא הסטנדרט, ולא כל זמר חייב לארח קולגה על הבמה.

רגע לפני שפצחתי במניפסט דעתני על תרבות האירוחים שיצאה משליטה, טונה (!) עלה לבמה לביצוע משותף של "מירוץ החיים". שרית וטונה, השילוב שלא ידענו שאנחנו צריכים. הקהל צרח את נשמתו ברגע הזה, וההפתעה המרעננת הייתה ניכרת על פני כולם. השניים - אני מניחה שכבר יצא לכם לראות ברשתות, כי כצפוי זה הפך לוויראלי - ביצעו גם את "אינתא עומרי" שלה ו-"היי בייב" שלו. זה היה מדהים בדיוק כמו שזה נראה דרך המסך שלכם.

דקות לפני סוף המופע שריתוש נזכרה להחליף ללוק שני. מה בוער? את החלק האחרון היא פתחה בנגינה על פסנתר נייד, ובין נשיפה לנשיפה היא ביצעה את "רק שתדע את האמת". משם, המשיכה ל"אבא"; "ניצוץ החיים"; "ולי קראת פרח"; "חיכיתי לו"; "אהבה כמו שלנו" ו-"Do you love me?". כן שרית, ברור שאנחנו אוהבים אותך! איפה עוד נמצא אחת כמוך?