Come Together: חמש הלהקות הסרבניות שנשמח שיתאחדו

"הסמית'ס":

לפני שהאחים מ"אואזיס" התחילו בחילופי העלבונות היומיומיים שלהם, הסכסוך המתוקשר ביותר שיצא ממנצ'סטר היה בין הגיטריסט ג'וני מאר לסולן מוריסי, מנהיגי להקת "הסמית'ס". להקת הרוק האלטנרטיבי הפופולרית מעיר הפועלים הבריטית חרכה מצעדים בשנות ה-80 והקנתה לעצמה מיליוני מעריצים ברחבי העולם בזכות השירים המלנכוליים-ציניים שלה, אך ב-1987 צמד כותבי השירים מוריסי & מאר הראו סימני שבירה. מאר מאס בכתף הקרה שקיבל ממוריסי בלהקה ואילו זה לא אהב את העובדה שמאר החל לשתף פעולה עם אמנים אחרים מחוץ להרכב (כמו "טוקינג הדס", אליהם נגיע ממש בקרוב); הסכסוך ניצח, והלהקה התפרקה זמן לא רב לאחר מכן.

במשך כמעט 40 שנה הלמו השניים זה בזה בכל במה ציבורית, עד שבשנה האחרונה - בעקבות מותו המפתיע של בסיסט הלהקה אנדי רורק והאיחוד המצופה של "אואזיס" - החלו השמועות שמוריסי ומאר יניחו את הנשקים ויחזרו להופעות. עם זאת, במהרה הכל החל להדרדר: בהודעה שפרסם היח"צ של מוריסי באוגוסט האחרון נטען כי השניים קיבלו הצעה "מפתה" לצאת לסיבוב הופעות בתור "הסמית'ס" ב-2025, לה מוריסי הסכים ומאר פשוט התעלם; מאר מיהר להכות חזרה, פרסם תמונה של נייג'ל פאראג' - מנהיג הימין הבריטי הקיצוני - בחשבונות המדיה החברתיים שלו, כעקיצה לדעותיו השמרניות של חברו לשעבר ללהקה, וטען מפורשות: "לא התעלמתי מההצעה - פשוט אמרתי לא". "אני מעדיף לאכול את האשכים שלי מאשר לאחד את הלהקה, וזה אומר משהו כשזה מגיע מצמחוני", אמר מוריסי אי אז ב-2006, וכנראה סיכם בצורה המדויקת ביותר את האיבה הבלתי נגמרת בין השניים.

"טוקינג הדס":

סיפור עם סוף טיפה יותר שמח מגיע מעבר השני של האוקיינוס, עם להקת הפוסט-פאנק/ניו-ווייב "טוקינג הדס". הלהקה שאחראית ללהיטים כמו "Psycho Killer" ו"Road to Nowhere" פירקה את החבילה בסוף שנות ה-80, כששאר חברי הלהקה - הבסיסטית טינה וויימות', המתופף כריס פרנץ והגיטריסט/קלידן ג'רי האריסון - החלו לסלוד מה"עריצות" שהפגין כלפיהם סולן ומוביל הלהקה, דיוויד ברן. תביעות הדדיות, חילופי עלבונות ומיני-איחוד בכניסת הלהקה להיכל התהילה של הרוקנ'רול ב-2001, שעורר חזרה את המתחים בין הרביעייה, חתם את הגולל על סיבוב הופעות.

השנה האחרונה, אם כך, הייתה כמו שליש גן-עדן למעריצי הלהקה, כי אחרי קרוב ל-25 שנה של נתק, חזרו חברי הלהקה להתראיין ולבלות יחדיו, לרגל יציאת הרסטורציה לסרט הקונצרט המכונן שלהם מ-1984, "Stop Making Sense" (שנחשב לטוב ביותר בתחומו). היציאה המחודשת של הסרט הפכה אותו ללהיט יחסי בארה"ב - ואפילו כאן בארץ - והכירה את הלהקה לדור חדש, אך למרות החזות המחויכת והפשרת היחסים בין חברי הלהקה, הרביעייה הבהירה שאיחוד מוזיקלי לא יקרה כשסירבה להצעה בת 80 מיליון דולר להתאחד בפסטיבל "קואצ'לה" הקרב. אולי צריך להסתפק במועט.

"פינק פלויד":

הנה דוגמה שתכאיב לרבים בארץ אך גם תשמח רבים אחרים: בין הלהקות האהובות בעולם - ולא פחות במדינתנו - נמצאת בסכסוך משפטי מתמשך עוד מ-1987, בעיקר בין בעלי מותג הלהקה, הגיטריסט דיויד גילמור, לבין הסולן/בסיסט רוג'ר ווטרס, מתנגד מוצהר של ישראל שנים רבות ואדם שחוטא לא פעם באנטישמיות. מאז שגילמור יצא לסיבוב הופעות תחת השם "פינק פלויד" יחד עם חבריה האחרים של הלהקה, המתופף ניק מייסון והקלידן ריק רייט, בשלהי שנות ה-80, הגיטריסט הווירטואוז ו-ווטרס עסוקים בחילופי השמצות ואיחודים לסירוגין, כשגולת הכותרת הייתה באיחוד המרגש של הרביעייה במופע ההתרמה "לייב 8" ב-2005.

מאז מותו של רייט ב-2011, עוסק ווטרס הממורמר בכיבוס הכביסה המלוכלכת של הלהקה בציבור, כשהוא נוטל לעצמו את הקרדיט המלא על כמה מיצירותיה הגדולות של הלהקה ("אני כתבתי את "The Dark Side of the Moon", בוא ניפטר מכל הבולשיט של 'אנחנו כתבנו'", אמר בשנה שעברה) ותקיפה פוליטית של גילמור, לאחרונה על בסיס שיר שהנ"ל הוציא תחת השם "פינק פלויד" למען אוקראינה המותקפת, אותו כינה החובב הנלהב של רוסיה ווטרס "מביש"; גילמור מצידו ובני משפחתו כינו את ווטרס "מגלומן", "צבוע" ובעיקר אישש את נטיותיו האנטישמיות ארוכות השנים כשאלו צצו לאחרונה בעקבות המלחמה בעזה. איחוד, מיותר לציין, לא נראה בפתח.

"אבבא":

האם נכון לקרוא לסיבוב ההופעות הוירטואלי הנוכחי של הלהקה השוודית הפופולרית בעולם "איחוד"? קשה להגיד, בייחוד שבני, ביורן, אגנתה ואניפריד - הלא הם "אבבא" - הצהירו פעם אחר פעם שיסרבו להתאחד בהופעה חיה. אחרי שהקליטו את אלבום הקאמבק המצליח לפני כשנתיים, "Voyage", והקימו אולם עתיר מימדים בלונדון - בו מופיעים בני דמותם הוירטואליים במופע המצליח באותו השם - נדמה שהלהקה השוודית התאהבה בפתרון "קסם" זה, כמי שתמיד התקשתה עם החיים בסיבוב הופעות, שהובילו למתחים ביניהם ולגירושיהם של שני הזוגות הנשואים שהרכיבו את הלהקה. כך, בזה אחר זה, סירבה הרביעייה להתאחד לקראת חגיגות היובל לפריצתם באירוויזיון 74', עם השיר הזוכה "ווטרלו", ושלחה לאירוויזיון האחרון שוב את האווטארים כאות הוקרה; הפעם האחרונה שהרביעייה האמיתית נראתה יחדיו הייתה בטקס הענקת תארי האבירות השוודית ללהקה בתחילת יוני. "אף פעם אל תגיד 'אף פעם', אבל הפעם זה באמת לא", אמר בני אנדרסון ב-2022, "האלבום הצליח יפה אבל זה הסוף".

"וואן דיירקשן":

ולחדשה ביותר מבין השמות ברשימה, ששמה והמילה "איחוד" דווקא כן עלו לכותרות לאחרונה, אך בנסיבות מצערות בהרבה מהצפוי. מותו הפתאומי של חבר להקת הבנים לשעבר ליאם פיין במלון בארגנטינה באוקטובר האחרון, בגיל 31 בלבד, איחד בין הרביעייה הנותרת - נייל הורן, זאיין מאליק, הארי סטיילס ולואיס טומלינסון - בלוויתו העצובה. אך גם לולא התפתחות טראגית זו, נדמה שמאז פירוקה הרשמי של הלהקה הבריטית ב-2015 והצלחתו המסחררת של סטיילס כאמן סולו, לא הרבה עומד על הפרק בנוגע לאיחוד. למרות שחבריה העניקו לא פעם שבחים זה לזה לאחר הפירוק, המתחים והלחץ שעוררה הלהקה בחמישייה בזמן אמת עדיין נוכחים בחייהם; "'למה אתם לא נותנים לנו לצאת?'", נזכר נייל הורן ב-2021 בהשפעה השלילית של עדת המעריצים והמעריצות על הלהקה בימי תהילתה, "קשה להיכנס לראש של מעריץ - אני מבין את זה כעת - אבל אז חשבתי פשוט: 'אתם בגילינו, תנו לנו חופש'". למעשה, היה זה פיין המנוח שעודד לא פעם לאיחוד בין החמישייה, כשטען ב-2020 - במלאות עשור להקמת הלהקה - כי "התאגדות חייבת לקרות מתישהו" וב-2021 סיפר על שיחה "מרגשת" בינו לבין סטיילס, שהזכירה לו את ימיהם המשותפים. האם מותו מסמן עידן חדש במורשת הלהקה או שאיתו נגוזו גם חלומות האיחוד? נותר רק לחכות ולראות…