לאחר סערת שינוי החוקים: האם הדרמה באירוויזיון באמת תפגע בישראל?

נתחיל בעובדה חשובה: שינוי החוקים בתחרות האירוויזיון הוא אירוע די שכיח, בעיקר מאז תחילת שנות ה-2000. עד כה, השינויים נעשו בעיקר כדי לשרת את המתח הטלוויזיוני ולספק מופע מוזיקלי מהנה לכל אורכו.

בין אם זה מהפכת חצאי הגמר בשנת 2004, ביטול הגרלת סדר ההשמעה בשנת 2013 והעברת האחריות להפקה השוודית, פיצול הכרזת הניקוד בשנת 2016 שיצרה את רגעי המתח האמיתיים, אישור קולות רקע מוקלטים בשנת 2021, ואולי השינויים הטריים ביותר – הקמת הצבעה מאת "שאר העולם" וביטול ניקוד השופטים בחצאי הגמר בשנת 2023.

לטענת המפיקים, כל שינוי בחוקי התחרות נועד לרוב להגברת המתח הטלוויזיוני של התחרות, לצמצום עלויות למשלחות וכדי לנסות לשמור על הוגנות. המילה "לנסות" היא מילת המפתח.

כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:

• אחרי שעבדה עם השמות הכי חמים בארץ: את המוזיקאית המוכשרת הזו כדאי לזכור

• "זה החזיק אותי": המפגש המרגש של שורד השבי עם שלום אסייג

• "זגזגתי בין לחימה לשייקספיר": המילואימניק שהפך את המלחמה לקומדיה מוזיקלית

[brightcove_iframe video_id='vod-news-vod-the-main-edition-clips-part-2509142126' autoplay='0' credit='הולנד מצטרפת: גובר הלחץ על הדחת ישראל מהאירווזיון (ארכיון)' desc='' poster='' kid='1_083wq84w' duration='191']

איגוד השידור האירופי הציג שלשום (שישי) רפורמה חדשה, שלטענתה נועדה לחזק את אמון הציבור בתחרות, להגביר את השקיפות ולשמור על ניטרליות, אבל בפועל עולה ממנה ניחוח אנטי-ישראלי שנועד בעיקר לצנן את גל המחאות נגד התחרות ולהוריד את כולם מהעץ עליו טיפסו.

ראשית, כמות הצבעות הקהל נחתכה בחצי, מ-20 הצבעות ל-10 בלבד. מהלך זה, לטענת המפיקים, יעודד פיזור של קולות בין מדינות, ולא ריכוז מספר גבוה של הצבעות על מדינה אחת. שנית, ואולי החשוב מכל, החוק שבוטל ב-2023 קם לתחייה: ניקוד השופטים בחצאי הגמר ישוב להוות 50% מהציון הסופי, לצד הצבעת הקהל – בדיוק כפי שמתרחש בגמר התחרות.

בנוסף, מספר השופטים בכל מדינה יוגדל מ-5 ל-7, ואלה יתחייבו לחתום על הצהרת יושרה, חיזוק אמצעי האבטחה של מערכת ההצבעות וכללים ברורים יותר בכל נושא קידום השירים כדי למנוע השפעה בלתי הוגנת.

"הניטרליות והיושרה של האירוויזיון הם בעלי חשיבות עליונה – אנחנו נוקטים צעדים ברורים וחד-משמעיים כדי לשמור על התחרות כמקום של מוזיקה ואיחוד, ולא זירה שמנוצלת", סיכם מנהל התחרות, מרטין גרין.

למה ניחוח אנטי-ישראלי? מכיוון שנדמה שהחוקים הספציפיים של הקטנת כמות ההצבעות, חידוד חוקי הקידום מצד גורמים ממשלתיים והחזרת צוותי השיפוט בחצאי הגמר, באים לאור התלונות שצצו באירוויזיון 2025 מצד מדינות שונות על הקמפיינים שהפעילה ישראל למען יובל רפאל, ועל העובדה שלמרות המחאות והרעש הפרו-פלסטיני, נציגת ישראל זכתה במקום הראשון בהצבעות הקהל – ובכך הגיעה למקום השני בתחרות.

מה עם ההצבעה נגד ישראל?

בשורה התחתונה, באיגוד השידור מקווים שהחוקים החדשים יורידו את המדינות מהעץ עליו טיפסו. במיוחד ספרד, אחת מחמש המדינות המממנות את התחרות, אך לא רק. כזכור, סלובניה (שכבר הספיקה להתקפל), אירלנד, הולנד ואיסלנד איימו לפרוש ולהחרים את התחרות במידה וישראל תשתתף בה.

בתגובה לפרסום השינויים, איסלנד פרסמה הודעה רשמית וטענה כי השינויים הם בהחלט "צעד בכיוון הנכון, אך יש לבחון אותם לעומק". אירלנד, אולי המתנגדת הגדולה ביותר של ישראל, הגיבה בזהירות והשאירה מקום להרגעת הרוחות.

האספה הכללית של חברות איגוד השידור האירופי עדיין מתוכננת להתקיים בתחילת החודש הבא, אך נראה כי ההצבעה על הדחת ישראל מתרחקת, הן בשל השינויים הצפויים והן בזכות הפסקת האש, והמארגנים מקווים ששאר המדינות יתיישרו. רשימת המדינות הסופית שישתתפו בתחרות צפויה להתפרסם לאחר האספה.

מה בעצם זה אומר?

החזרת צוותי השיפוט לחצאי הגמר היא בשורה לא מעודדת עבור ישראל, שכן בשנים האחרונות, כזכור, צוותי השיפוט דירגו את ישראל נמוך לעומת הקהל האירופי, כשחלקם אפילו התעלמו לחלוטין מהשיר הישראלי. מה שנולד במטרה למנוע הצבעות בין גושים ולשמור על תחרות הוגנת, הפך לכלי  מחאתי נגד ישראל. נקווה שהגדלת השופטים והרחבת מגוון הרקעים המקצועיים שלהם תאפשר הצבעה יותר אובייקטיבית.

האם יש לנו סיכוי לנצח?

תמיד יש לנו סיכוי לנצח, וככה חייבים לגשת לתחרות הזו ולנקות רעשי רקע. אלא אם ייבחר שיר איום ונורא (ד"ש ללהקת פינג פונג), ישראל תהיה בטופ 10 גם בשנה הבאה, אז תתקיים התחרות באוסטריה, לאחר שניצחה בשנה שעברה. אבל שיר מצוין, יחד עם נציג כריזמטי וכובש שאי אפשר להתעלם ממנו, יכריח גם את השופטים להודות שהמוזיקה מעל הכול.