"כתבתי כדי לחשוף את עצמי בפני עצמי - ולמצוא מקום שאני מרגישה בו קיימת"

הזמרת מיה פיארסה גדלה בבית רב-תרבותי מאוד. כמה תרבותי? אביה עלה מאוקראינה, ואימה עלתה ארצה מארגנטינה. "אבי השמיע לנו את אריאל זילבר, שמוליק קראוס, המון שלמה ארצי ושירים ברוסית, בעוד אימי הייתה משמיעה לנו רוק ארגנטינאי של שנות ה-90, טנגו ומוזיקה איטלקית", היא מספרת, "כשאני שומעת מוזיקה בספרדית או איטלקית, אני מרגישה בבית. זה כאילו המוזיקה זורמת לאמא שלי בדם, ואני ינקתי אותה ממנה".

היא, לעומת זאת, מקשיבה בשנים האחרונות לאמנים יותר מודרניים, כמו אביתר בנאי ובילי אייליש. "מה שנוגע בי אצלם זה שאני פשוט מאמינה להם", היא מספרת בריאיון מיוחד לרשת 13 לרגל צאת אלבום הבכורה הנפלא שלה, "יד על הלב". "יש מין תעוזה במוזיקה שלהם שמרגשת אותי – ישירות מבט, כנות, נאמנות עצמית, ואומץ להיות ממש איך שהם. אני מרגישה את האפשור הזה בעצמות, אני מקשיבה להם ומרגישה נחמה אמיתית, שהנה – אם הם יכולים להיות עצמם, אולי גם אני יכולה".

אהבתה למוזיקה מגוונת לא נגמרת שם, שכן פיארסה מוצאת את עצמה מכושפת גם ממוזיקה צרפתית: "אני לא מבינה מילה בצרפתית, ובדרך כלל אני נמשכת קודם כל לטקסטים, אבל יש איזשהו שילוב של אופל ומתיקות במוזיקה הזו, מין אלקטרוניות וחושניות עדינה, קרבה ואינטימיות שמרגשת אותי. רציתי גם ככה".

כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:

• מרומן גאה לוהט ועד חדר מיון כאוטי: הסדרות הכי מדוברות של HBO Max

• קשה להתעלם מחוסר המקוריות של הסרט הזה, אבל בסופו של דבר – הוא פשוט כיפי

• אחרי המסע המרגש למרוקו: המוזיקאי שחוזר לילדות של הוריו

"בכתיבה הכול קורה"

את שירי האלבום, מתוודה פיארסה, היא כתבה כדי לחשוף את עצמה בפני עצמה. "עשיתי זאת כדי למצוא מקום שאני מרגישה בו קיימת, אני לא באמת יודעת לכתוב אחרת", היא אומרת. "בחיים עצמם אני הרבה פעמים מרגישה 'לבן קפוא' מול איזו 'תנועה צוחקת', שאני רואה שקיימת אצל אחרים. יש פער מתסכל בין מה שאני חווה בפנים ובין היכולת שלי לבטא את זה. בכתיבה הכול קורה".

היא מוסיפה: "החשש להיפתח חי ובועט, ולאחרונה אני מסתובבת עם התחושה ששמתי את עצמי באיזה מרחב אינטרנטי בעולם בלי עור ובלי הגנות. אבל למזלי, הפחד לא להצליח להיפתח בפני אנשים גובר על הפחד שכן".

מיה משקיעה גם בפן הוויזואלי של השירים – בקליפים שביים תמיר פיינגולד. "הוויזואליה בשבילי היא עוד שכבה של השיר. אני כותבת את המוזיקה מתוכי, והצילום הוא פשוט דרך אחרת לראות ולספר את אותו עולם. בשיר הנושא של האלבום, 'יד על הלב', אני שרה 'אין בחדר אדמה', אז היה לי חשוב להביא אדמה לחדר. זה ריגש אותי, מה שלא יכול לקרות ופתאום יכול בגבולות היצירה".

פיארסה שמה את הלב שלה על השולחן בשירי האלבום, ולא מתכחשת לכך שיש בהם משהו אינטימי מאוד. "קשה לי להגיד שאני מרגישה את האינטימיות", היא אומרת בכנות. "כשאני בתוך השיר, אני לא יודעת איך הוא מרגיש בחוץ. אולי בגלל זה נוצרת האינטימיות – כי הלב מושט החוצה, אבל אני עדיין שם, בתוך השיר עם עצמי".

מיה פיארסה תשיק את האלבום ב-15 באפריל במועדון המרץ 2 בתל אביב.