"אלטון ג'ון שמע את השיר שלי ואמר שהוא יפה, ושאני זמר מקסים. התרגשתי ברמות"

"Cry נכתב בעצם על פגיעות, על היכולת להיות פגיע עם האנשים שאתה אוהב. הוא מדבר על לבכות, אבל בכללי זה לחיות חיים בלי גבולות ובלי עכבות, ולהיות מסוגל לשתף את האנשים שאתה אוהב". בהקלטת השיר השתתפו גם בני משפחתו וחבריו של מרגי, שעושים קולות רקע. "השיר הזה הוא עליהם, לכן הרגשתי שהם צריכים להיות מקועקעים בו לתמיד. שומעים בו את ההורים שלי, את אחי והחברים וגם את אחותי שהייתה בת שלוש כשהקלטתי אותו".

אז את הפזמון של Cry, ובכן, כנראה שכבר שמעתם איכשהו. ולא, הוא לא סתם "נשמע כמו השיר הזה של אלטון ג'ון". הוא ממש מסמפל אותו, וכמובן שהכול נעשה באישור היוצר המקורי. אז כיצד בעצם נולד הרעיון להשתמש באחת היצירות הקסומות ברפרטואר של סר ג'ון? מרגי סיפר: "אני וחיים סבן עובדים יד ביד, נפגשים הרבה ומדברים על הכול - על המצב בארץ, על ספורט ועל מוזיקה. באחת הפעמים שהגעתי אליו הביתה, הקשבנו למוזיקה ושמענו את Goodbye Yellow Brick Road. ואז, חיים סיפר לי סיפור מרגש על ההיסטוריה שלו עם השיר הזה, ופתאום עלה הרעיון להשתמש במנגינה בשיר בינלאומי שלי.

"זה היה רעיון מעניין. לא ידעתי בדיוק איך אני הולך לעשות דבר כזה. לא עשיתי דבר כזה אף פעם אבל זה הדליק אותי נורא. בסוף, מוזיקה זה כמו ריח של אוכל. כשאתה מריח ריח של אוכל אתה נזכר בבית של אימא שלך, אז אתה יכול לזכור סיטואציה מאוד ספציפית שקרתה לך כששמעת את השיר בפעם הראשונה. אני בטוח שלמיליונים בעולם יש את זה עם השיר של אלטון. פתאום הקונספט הזה היה לי מאוד מרגש. חשבתי לעצמי, 'וואו, אני יכול לתת חיים חדשים לשיר שבטח תרם כל כך הרבה זיכרונות אצל אנשים.

"יום למחרת הפגישה עם חיים", המשיך מרגי, "היה לי סשן עם דור דניאל. מיד הבאתי את הרעיון לשולחן. התחלנו לכתוב את השיר וזה היה הליך מאוד מרגש, הסשן היה קסום". בשלב זה, השניים כלל לא ידעו אם אכן יינתן להם האישור לסמפל את השיר, אבל הם בכל זאת המשיכו לעבוד על היצירה. "אתם יודעים, בשביל להשתמש בשיר של מישהו צריכים לקבל ממנו אישור מובהק, ואני חייב להודות שעם כל האמונה שהייתה לי, עדיין היו לי הרבה חששות. בסוף, אני אמן מתחיל שאנשים לא מכירים - בטח לא אלטון ג'ון, אני לא חושב שהוא מכיר אותי".

ואולם, האישור המיוחל הגיע מהר מהצפוי: "אני לא אשכח את היום שבו התעוררנו בבוקר למייל שבעצם אלטון עצמו מאשר ואומר שהוא שמע את השיר, ואיזה שיר פשוט ויפה ואיזה זמר מקסים. אלטון ג'ון נתן את ברכתו. זו הייתה שמחה ענקית והתרגשות גדולה. ואז יצאנו לדרך עם Cry". ואם תהיתם כמה הוא שילם עבור זכויות השימוש בשיר, התשובה היא "מעט מאוד". "בדרך כלל, לא רק שאמנים מבקשים כסף אלא הם גם רוצים אחוזים מהשיר המסמפל, אבל אלטון לקח אחוזים מאוד מאוד נמוכים. הוא באמת האמין בזה ואהב את השיר בצורה אמיתית, אז זו עוד אחת מהסיבות שבגללה כל כך התרגשנו לקבל את המייל ממנו. זו הייתה סיטואציה לא רגילה כי זה פאקינג אלטון ג'ון. מבחינתי זה היה מרגש ברמות".

מאחורי שמו של ה-EP מסתתרת משמעות, ומרגי מספר שהכול נולד בזכות משפט אחד של אביו פדי. "קוראים לו 'Shadows of Blue', אבל בהתחלה רציתי לקרוא לו רק Blue. ראיתי הכול בכחול, וכשחשבתי על Cry תמיד חשבתי על כחול, אני לא יודע למה. אחר כך התחלתי לזהות כל מיני דברים שאולי ישמעו מצחיקים, אבל קלטתי שאני גר בדירה שלי בתל אביב בבנייני בלו, והכול קרה בה: מערכות יחסים התחילו ונגמרו, רעיונות נוצרו, כל הזומים והשיחות - הכול קרה בה.

"אחרי שיחה עם אבא שלי, הוא אמר לי שאין צל בלי אור. זה נשמע משפט פשוט אבל במיוחד בתקופה הזו, זה נשאר בי. כל הפרספקטיבה שלי השתנתה. הבנתי שכל דבר שיש עליו צל חייב להיות כי יש אור בצד השני, ואם הכחול זה הצל שלי, אז האור בצד השני זה המשפחה, החברים וכל הטוב שיש לי בחיים".