חמודה מתוקה: חמישה טיפים לשיר גאווה מוצלח

המהפך ממצעד הגאווה הראשון שהיה בשנת 1998, בו שוטרים עטו כפפות כדי לא לגעת בהומואים מחשש שידבקו במחלות ועד למצעד הגאווה האחרון מבורך ביותר, בו השוטרים חילקו ארטיקים לילדים שהגיעו עם המשפחות לצפות במפגן האהבה הגדול בישראל. רוב יוצרי הפופ רוצים חתיכה מהעוגה (המטאפורית כמובן, אף אחד לא אוכל פחמימות לקראת החודש הזה) ויוצרים שירים לחודש המיוחד הזה. חלקם עושים את זה טוב ונכון אבל חלק נכבד מהם מפספסים את המטרה ורק מחכים לנגוס בנתח מהרווחים הפוטנציאליים שיש בשירים האלה. על מנת ששנה הבאה תהיה קצת יותר איכותית מבחינת "המנוני גאווה", הכנו עבורם חמישה טיפים קצרים איך לעשות את זה קצת יותר טוב.

כתבות נוספות:

• שוטי הנבואה: "לא יכולנו להמשיך יותר כי רבנו ממש, זה היה לא טוב"

• אנה ויסי: "ההשתתפות במחזמר על השואה היה הדבר הכי חשוב שעשיתי בקריירה שלי"

• אברהם טל: "אם אתה תאבד את זה, תישאר לבד ובלי קריירה"

1. לשלב יוצרים מהקהילה הגאה בפרויקט

נשמע מובן מאליו, לא? אז זהו, שלא ממש. משנה לשנה כמות השירים שנוצרים במיוחד לאירועי הגאווה רק גדלה אבל הייצוג הגאה בשירים רק קטן והולך. זה מתחיל בכותבים, המלחינים והמפיקים של השירים ומגיע עד למבצעים. זו ההזדמנות לשים במרכז הבמה את האומנים הגאים שנמצאים בשולי המיינסטרים במקום להמשיך ולדחוק אותם לטובת הכרישים הגדולים שגם ככה שולטים ביד רמה בפלייליסטים לאורך כל ימות השנה.

נכון, קיבלנו שירים לא רעים כמו "חביב אלבי" של סטטיק ובן אל עם נסרין קדרי בשנה שעברה, "מלכת השושנים" של עדן בן זקן, "מי מחפש אותי" של האחיות כרקוקלי עם מאור אדרי ואת אגם בוחבוט עם "בשורות טובות" השנה אך אין להם ייצוג להט"בי בין המבצעים, לפחות לא באופן רישמי. צריך לחפור עמוק בשביל למצוא ייצוג כלשהו של חבר מהקהילה, אם בכלל. השנה נסרין קדרי חזרה עם שיר גאווה שהקשר שלו לקהילה הוא הסייד קיק שלצידה, עדן דניאל גבאי. למילים בשיר אין שום קשר למסרים של חודש הגאווה או לקהילה בכלל.

שלא תבינו לא נכון, אין שום בעיה עם ייצוג סטרייטים בשירים האלה כמו שאין בעיה ששחקנים מהקילה יגלמו דמויות של סטרייטים ולהיפך. שילוב בין העולמות הוא מבורך אבל בחייאת, זה מרגיש שאתם רוכבים לנו על הגב. עומר אדם עשה את זה בצורה נפלאה עם "תל אביב" שכתב דורון מדלי לפני תשע שנים. פריצת הדרך של זמר מהז'אנר הים תיכוני שמתייחס לקהילה בכבוד הביא לו להיט ענק עם סלנג שמותאם לקהילה. כשרוצים, אפשר לעשות את זה טוב.

2. תשתמשו בסלנג עדכני

אחד המרכיבים הנדרשים לשיר גאווה טוב הוא שימוש בסלנג עדכני שנמצא בשימוש של חברי הקהילה או בהמצאת סלנג חדש שיתפוס את הקהילה ויעבור למיינסטרים. אילן פלד עשה את זה בצורה מושלמת בשיר "טרילילי טרללה" וניתן שוב את הדוגמה של עומר אדם בשיר "תל אביב". היה שם מסר, היתה שם מחשבה לצאת מהקופסה – כל מה שמייצג את הקהילה הגאה. שימוש בסלנג שאבד עליו הקלח, רק בכדי לסמן וי, כבר לא עובד והקהל יודע להריח חוסר אותנטיות מקילומטרים. בניגוד לשנה שעברה שנועה קירל שיחקה אותה עם אילן פלד, הפעם שיתוף הפעולה עם גיתית פישר בדמותה מהתוכנית "זאת וזאתי" בשיר "שלושה בנות" נשמע עייף ומעייף עם כל ה"חמודה מתוקה" מלפני עשור. מי שעוד עשו את זה טוב השנה הם סטטיקה ובת אל עם דנה אינטרנשיונל בשיר "אחלה גבר" שכולל משחקי מילים מגניבים ומסר שאפשר לעמוד (וגם לרקוד) מאחוריו. יש ב"אחלה גבר" איזון מושלם בין מסר טוב למסיבה מעולה ולא פחות חשוב – קלילות וחוסר רצינות שהתרגלנו לקבל מדנה אינטרנשיונל.

3. תפתיעו את האוזן

אחד הדברים שמגדירים את הקהילה הגאה וחלק גדול מהיופי שלה זה הגיוון – החל מהלוק, דרך הטעם המוזיקלי ועד לתחביבים. הגבולות והמיינסטרים משתנים בתדירות של החלפת גרביים והפקת שיר לחודש הגאווה צריכה לכלול את האלמנים האלה, במיוחד אם אתם רוצים שימשיכו לשמוע את השיר גם אחרי שחודש הגאווה יסתיים. הדוגמה הכי טובה לשיר כזה שעשוי טוב הוא "Cute Boy" של נונו שמצליח לרענן ולחדש בין ים שירי הגאווה שיצאו בחודש האחרון. השיר לא נופל לנוסחאות השבלוניות של איך שיר גאווה אמור להישמע. דוגמה טובה לשיר שנופל לקלישאות הוא "גבר בפוראבר" שאנה זק שחררה בשנה שעברה ומריח כמו סימון וי על חשבון הקהילה. מה למען השם את רוצה לעשות עם גבר שמצאת במועדון פוראבר, אנה? לשחק איתו טאקי?

4. תתרמו לקהילה הגאה חלק מהרווחים של השיר

הרוב הגדול של שירי הגאווה זוכים להצלחה המסחרית הגדולה ביותר הם פרי יצרתם של האומנים המוכרים יותר (והסטרייטים) שממילא זוכים להצלחה גדולה במהלך השנה, אז למה שגזירת הקופון לא תתגלגל חזרה לקהילה?
אומנם התקדמנו לא מעט בעשרים וחמש השנים האחרונות אבל מצב הקהילה הגאה לא מזהיר, בלשון המעטה. קחו חלק מהכנסות השיר ותתרמו אותו לארגונים השונים כמו איגי או בית דרור, לעמותות שעוזרות לבני נוער בסיכון שבגלל שההורים שלהם זרקו אותם מהבית. באמת, לא חסרים ארגונים ועמותות. גם אם אין ליוצרים ולאומנים קשר ישיר לקהילה, לפחות שיעשו איתו משהו טוב. תראו סולידריות אמיתית ולא רק גזירת קופון.
תסתכלו על השיר "בשורות טובות" ששרה אגם בוחבוט ששיתפה פעולה עם הפשוטע (בר אלמליח דונצוב, חבר כבוד של הקהילה הגאה) שמעבירים את כל הרווחים מהשיר לבית דרור, בית זמני לנערים ונערות מהקהילה הגאה שנמצאים בסיכון. מעבר למחווה המרגשת יש פה ערך מוסף שחוצה את האוזן ונכנס ללב. ככה אנחנו אוהבים את שירי הגאווה שלנו, עם ערך מוסף.

5. תעמדו מאחורי הקהילה בכל ימות השנה

המרכיב האחרון לא קשור ישירות לשירים שהאומנים מוציאים אבל חשוב לא פחות. פחות משנה אם ייצרו שיר טוב או פחות טוב, אם הוציאו ליין מוצרים עם סלוגן "Love Is Love" או אם חגגו איתנו במצעד ונהנו מהכוח הצרכני האדיר שיש לנו.
תעמדו איתנו גם כשאנחנו מפגינים למען זכויות שוות, למען האפשרות להקים משפחה, למען היכולת ללכת בראש מורם מבלי לפחד לעבור תקיפה ברחוב והרשימה עוד ארוכה.
אין דבר מאכזב יותר מלראות אומנים, חלקם כבר הפכו למותגים בפני עצמם, שמחבקים את הקהילה כשנוח להם אבל כמגיע הרגע להשמיע את קולם בפומבי הם שותקים מחשש לאבד קהל שונה. מי שלא יעשה את זה, שלא יצפה שנקבל את השירים שלו בשמחה בשנה הבאה.