שלחנו מעריצה של מרגי לראיין אותו ולכתוב ביקורת הופעה; איך יצא? לא אובייקטיבי במיוחד

לפני שנתחיל אני חייבת לכתוב כאן גילוי נאות למי שלא מכיר: אני ממש אוהבת את מרגי. כאילו, איך קוראים למישהי שמגינה עליו בכל פעם שעולה במשרד בדיחה על התספורת שלו, תוקפת כל מי שמעז להתבדח על הסטייל שלו וממש מתבאסת עבורו כששוב מופנות כלפיו שאלות על נועה קירל (כי די, מיצינו?) קוראים לזה מעריצה?

לכתבות נוספות בתרבות ובידור:

• דוז פואה לנועה קירל על הופעה מושלמת בפארק הירקון; אירופה, תתכונני
• סטטיק ובן אל מפרקים את הצמד: "נתראה בגלגול החדש"
• תושבת נתיב העשרה על הביקור של גל גדות בעוטף
• אורטל עמר בתגובה ראשונה: "האלימות ששמעתם היא קצה המזלג"

אז כן, אני לגמרי מעריצה, כך שלשלוח אותי לסקר את המופע שלו בהאנגר 11 ואחר כך לתת לי לראיין אותו במתחם VIP של Twentyfourseven, זה מתכון לביקורת לא אובייקטיבית במיוחד, אבל אנסה. חוץ מזה, הפלוס 1 שלי לאמש קצת פחות אובססיבית ממני, והיא תהווה את הקול השקול והמאזן לביקורת שלפניכם.

[brightcove_iframe video_id='entertainment-music-israeli-part-234-external' autoplay='0' credit='יחצ יהונתן מרגי' desc='מרגי בהופעה' poster='' kid='1_1ml98n6o' duration='']

כבר שנים שלא היה כאן כוכב פופ כמו מרגי, כזה שמביא וייבים קצת לא מכאן. אני לא מדברת על השירים אלא בעיקר על האטטיוד, שבאופן אישי מזכיר לי את הארי סטיילס או את ג'סטין ביבר. מרגי הוא מעין הגרסה הישראלית של השניים האלו, ולראייה: המעריצות. מאות בחורות (בין אם נערות ובין אם נשים מעט יותר בוגרות) צבאו אמש על שערי ההאנגר ברגע שאלו נפתחו בצרחות שלא נופלות מהקטע האייקוני "אביה נגעתי בג'סטין" (לא מכירים? צפו דחוף).

עוד לפני שהוא עלה לבמה, היה חלק שהצליח להרגיז אפילו אותי - עם כל האהבה: העיכוב בתחילת המופע. כתבתי כאן לא פעם שאני שונאת איחורים (ואני רק מזכירה לכם מה האיחור של ניקי ג'אם עשה להופעה של עומר אדם), ומרגי דפק כאן חתיכת איחור רציני. המופע היה אמור להתחיל ב-22:00, ואני לא אומרת מילה על זה שממילא זו שעה מאוחרת, אבל הוא עלה לבמה רק ב-22:39. מסכימים איתי שזה מוגזם?

נו מילא, לפחות הוא פיצה על זה בערב באמת מדהים גם בלי רקדנים, אמנים אורחים או איזו פירוטכניקה מוגזמת. רק מרגי. מרגי והנגנים שלו, שבמשך כשעה וחצי ביצעו את כל הלהיטים - שגם אם אתם לא מעריצים אדוקים כמוני, סביר להניח שתכירו לפחות את הפזמון: "לא להיות לבד", "הזוג הזה", "אנג'ל", "לא יוצא למסיבות", "קומה 28", "Sucks To Know You", "שקוף", "אסור" ועוד.

[brightcove_iframe video_id='entertainment-music-israeli-part-235-external' autoplay='0' credit='יחצ יהונתן מרגי' desc='מרגי בהופעה' poster='' kid='1_ta0wck9c' duration='']

כמעט אחרי כל הופעה מדברים על התקשורת שבין הזמר לקהל ותמיד בוחנים עד כמה, אם בכלל, הוא תקשר עם האנשים שקנו כרטיס בשביל לראות אותו בלייב. מהבחינה הזו מרגי מצטיין. לאורך הערב, לצד אינספור תודות לקהל, הוא חלק כמה מהסיפורים שמאחורי השירים, עדכן בהתפתחות הקריירה שלו בחו"ל ואפילו העלה לסלפי משותף מעריצים שהגיעו לבושים כחמנייה (כי מסתבר שהוא בעצמו הבטיח לעוקבים באינסטגרם שמי שיעשה כן, יועלה לבמה).

נסכם זאת כך: אם הייתי צריכה להמר על ייצוא ישראלי שיצליח גם בחו"ל, הייתי בוחרת במרגי. הבחור יודע מה הוא עושה.

אחרי שהכול נגמר התקיימה מיני מסיבת עיתונאים שבה גם שיחקתי עם מרגי משחק קצר המבוסס על שמות השירים שלו. וזהו דוקטור, מאז אני לא זוכרת כלום.

הכותבת הייתה אורחת של Twentyfourseven