למה מוזיקאים צעירים מתעקשים לרכב על טרנדים?

האולטראס מארחים את שיר לוי – "דיזינגוף 30"

[youtube_embed youtube_id='tx76mwuDP7Y']

לשיר לוי והאולטראס יש חידוש שאף אחד עוד לא שמע כמוהו אף פעם במוזיקה הישראלית  - חיבור בין ראפר לזמר מזרחי. הם גם מאוד מקוריים בכך שהחליטו לקרוא לשיר בשם של מקום או כתובת ("דרך השלום", "טרמינל 3", "בוקרשט", "מסיבה בחיפה", "אמסטרדם"), והכי מקורי זו השורה "אמרת שפוליקר שורף לך את הלב", שזה כמובן הטרנד הכי מציק, אחרי "כשאהוד שר" של אמיר דדון, "שים לי זהר... שים לי אריק... שים לי מאיר" של התקווה 6 (שם של מקום, אגב) ו"אריק איינשטיין" של אלישע בנאי. אולי די להתחנף לקהל ולגלגלצ עם שמות של ענקי מוזיקה מקומיים בתקווה להיכנס לפלייליסט? אולי תהיו קצת יותר מקוריים, ותמציאו את הטרנד הבא במקום לחקות אחרים?
ציון: 2.5

עוד ברשת תרבות ובידור:

החבר החדש של ריהאנה: יורש עצר סעודי

לינדזי לוהן, בריטני ספירס וביונסה יחגגו ביוון?

בחנו את עצמכם: עד כמה אתם מכירים את המיניונים?

דניאל אסייג, עדי אלון, גל מלכה – "מתחיל הקיץ"

[brightcove_iframe video_id='entertainment-music-news-100' autoplay='0' credit='' desc='' kid='1_s9hpar9i' duration='184']

שחקנים וקומיקאים שרוצים להיות זמרים הם ז'אנר בפני עצמו, שבדרך כלל לא מצליח לחצות את רף הכישרון הדרוש ונשאר בבינוניות. הבעיה הולכת ומחריפה בעידן המולטי-טאלנטס שבו כל אחד חושב שהוא יודע לעשות הכל. עדי אלון ודניאל אסייג הם עוד דוגמה מובהקת. השחקן והסטנדאפיסט, שמככבים כאחים בקומדיה "שנות ה-80", גייסו את גל מלכה כדי ליצור להיט רגאטון (אלא מה) בשם "מתחיל הקיץ"? וואלאק לא שמנו לב. השיר שלהם נשמע כמו קלישאה אחת גדולה על בחור שכאשר מגיע הקיץ הוא לא בבית אלא רק בים. בחייאת זום זום. לקלישאה הם מוסיפים קליפ עם שורת בדיחות לא מצחיקות - אלון נופל על אבן בים ומתפדח מול הבחורה שניסה להתחיל איתה, קרטיב במזנון עולה לו 80 שקל ואסייג נשרף בשמש עד רמת כווייה דרגה 3. וואוו. הכי מקורי והכי משעשע אי פעם. ממש נאור ציון פינת הצגת סיום תיכון. עשו טובה, חבר'ה, אל תעשו מוזיקה.
ציון: 1

שלומי סרנגה – "מיסירלו (נערה מצרייה)"

[youtube_embed youtube_id='ERBsE1ZzKyg']

לשיר "מיסירלו" ("נערה מצרייה") מקורות טורקיים ויווניים מהמאה ה-19 והוא זכה עד היום לאלפי ביצועים. הגרסה הרשמית הראשונה היא של ניקולס רובינס היווני. בהמשך הוא בוצע גם ביידיש והגיע עד לארה"ב, שם הוקלט על ידי הגיטריסט דיק דייל, שגרסתו כיכבה בסרט "ספרות זולה" של טרנטינו, וגם על ידי להקת הביץ' בויז. בארץ הוקלט השיר על ידי יפה ירקוני כבר ב-1958 ובהמשך על ידי להקת "היוונים" של המתופף אלון הילל.
שלומי סרנגה הנפלא מחזיר את השיר הביתה, ליוון, ועם הקול העבה שלו והמבטא המיוחד שלו, מצליח לחדש ולרענן את הקלאסיקה הבינלאומית הזו ולהעניק לה את העומק והיופי מבלי לאבד איזון. הסלסולים הקטנטנים ה"מתבכיינים" של סרנגה, שהפכו את השירה שלו לכזו קוסמת, מככבים גם כאן. איזה כיף של ביצוע.
ציון: 4.5

סמיר שוקרי - "הרד טו גט"

[youtube_embed youtube_id='Y6oAWx5-BXA']

אחת לכמה שנים מפציע סמיר שוקרי ("רונה") מן האוב, מופיע בישראל או משחרר איזה שיר. הפעם הוא מנסה להרקיד עם "הרד טו גט", שיר חיזור אחרי בחורה, שמנסה לשלב דאנס מועדונים עם חפלה, בעיבוד והפקה של דודו קומה. כדאי לעדכן את שוקרי וקומה שהשנה היא 2017 ולא 2007 ושיר כזה נשמע היום פשוט מדי, לא אופנתי, סתמי. הפופ המזרחי עשה בעשור האחרון כברת דרך ארוכה מימי ההלחמה הפשטנית בין ביטים של דיג'יי לסלסולים של כינורות וקצב דרבוקה. הרד טו גט? לא אפ טו דייט.
ציון: 2

גיל רון שמע - "יסמין"

[youtube_embed youtube_id='y5wRH0gj_Ic']

גיל רון שמע הוא אמן רציני שכבר שנים מחבר במוזיקה שלו תרבויות וז'אנרים. הודו, ארצות ערב, אפריקה, המגרב, המזרח התיכון ורוק. פעם היו משייכים אמנים כמוהו ל"מוזיקה אתנית" או "מוזיקת עולם". לא שזה לא נכון, אבל הבחירה שלו כאן היא ליצור שיר ישראלי ערבי-יהודי. רון שמע לקח שיר בדואי עממי, עם לחן שמקורו בסעודיה, חיבר לו מילים בעברית ויצר דואט מקסים עם הזמרת הערבייה לובנה סלמה, ששרה בשפת המקור, עם עיבוד ערבי של המוזיקאי הישאם אבו מטעייק. רון שמע עצמו הצטלם לקליפ בלבוש של מכובד ערבי. כל אלה הופכים את "יסמין", השיר והקליפ, ליצירה מקומית נהדרת, ערבית-פלסטינית-יהודית-ישראלית, יש שיאמרו כנענית. ומעבר לשילוב התרבויות, מדובר לכשעצמו בשיר רומנטי יפה על גבר המתגעגע לאישה. פעם קראו לזה שיר אהבה בדואי. זהו סינגל ראשון לגיל רון שמע מאלבום חדש שייקרא "קפה ג'לאל". עם כל האלבום בכיוון הזה, המוזיקה המקומית תרוויח.
ציון: 5