האליטות החדשות: חנן בן ארי רוצה להיות זמר לאומי

חנן בן ארי - "ויקיפדיה"

[youtube_embed youtube_id='80GtXgCSYJw']

"ויקיפדיה" של חנן בן ארי הוא לא שיר מזרחי בשום דרך (פרט לשורה האירונית "כל מזרחי מקופח") אבל הוא שיר מספיק חשוב בשביל לכתוב עליו כאן. בן ארי עשה את זה שוב. עניין של כישרון והתכוונות. אחרי שכל המדינה דיברה על "החיים שלנו תותים", שאפשר היה לפרש אותו בכמה צורות, ולכן גם נבחר לשיר השנה, בן ארי מגיע עם שיר ששוב כל המדינה תדבר עליו, למרות שהוא אומר את הכל ישר לפנים. "ויקיפדיה" זה שיר שהטקסט שלו הוא כמו טוקבק אחד ארוך או דברי פתיחה של שדרן רדיו בתוכנית מלל.

שיר שתוקף את התקשורת ואת מאות אלפי (מיליוני?) הישראלים שמשתתפים כמעט מדי יום בחגיגה הפוליטית של הבעת דעות בתקשורת וברשתות החברתיות, עם שלל השסעים והשנאות. בן ארי יוצא כאן חזיתית נגד התיוגים והקלישאות של המגזרים השונים בחברה שמשמשים ככלי נשק במלחמות התרבות המקומיות, ומהן יוצא לאמירה פילוסופית: "אני הכל, אני לא כלום / לא תכלאו אותי בשום כלום / אל תסכמו אותי בויקיפדיה". מצד אחד הוא צודק, ואמיץ, מצד שני האמירות האלה קצת בנאליות, מצד שלישי חשוב שמישהו יגיד את זה וישיר במופגן על נושא שרוב הזמרים בורחים ממנו כמו מאש. אם אחרי "תותים" היה עוד ספק, אחרי "ויקיפדיה" כבר אין. בן ארי חובש הכיפה הוא סוג של זמר לאומי בהתהוות, או אם תרצו, החבר הדתי ב"דג נחש".
ציון: 5
איתי לוי – "פרח בשממה"

[youtube_embed youtube_id='MD4tzwCByqA']

כבר בסוף אפריל, כשמשה פרץ שחרר את "קרמלה" ורותם כהן את "כל כך יפה לך" עם דסמר הקובני, היה ברור שבקיץ הזה המזרחית תלך על הלטיני, שמחבר רומנטיקה עם גרוב וסוחף רחבות (לאדיר גץ זה עבד נהדר בשנתיים האחרונות). עכשיו גם איתי לוי עולה על הגל, עם "פרח בשממה" שיצרו אבי אוחיון ומתן דרור. אין פה איזה חידוש מסעיר, אלא שיר יעיל שיעשה את העבודה. זה לא מסוג הנאמברים הלוהטים שרוקדים בחתונות יחכו שהדיג'יי כבר ישים אותם, אבל בהחלט שיר שיעשה כיף ושמח ואולי אפילו יפגיש כמה זוגות שיכירו על הרחבה. נחמד.
ציון: 3.5
ג'ולייטה - I Do

[youtube_embed youtube_id='n21VGw2k3qg']

ג'ולייטה היא זמרת טובה שהחזרה שלה לעניינים משמחת. אחרי שתי פריצות גדולות בקריירה, קדם אירוויזיון ועוד ניסיון להגיע לאירוויזיון דרך 'הכוכב הבא', כעת היא מנסה להתקדם גם דרך אירועי הגאווה עם אחד מהמנוני החגיגות של השנה. "I Do" שיצרו מאור שטרית ורון ביטון הוא גם להיט דאנס מסולסל מהזן שג'ולייטה מתמחה בו, עם מוטיבים של גאווה - "לא אכפת לה מה יגידו" והזעקה החוזרת "איי דו איי דו", אבל גם שיר שיש בו עומק. הטקסט טוב ויעיל, הלחן והעיבוד כוללים מוטיבים ערביים ובלקניים, וגם בהפקה, כשרגע לפני הפזמון האחרון, כשאמורים רק לעלות, פתאום יש דרופ, בו היא שרה על הספסל איזה יום עבר עליה, ואז שוב ממריאה. אחלה שיר, שכמובן מרפרר ל"Do You love Me" עליו התחרתה פעם מול שרית חדד.
ציון: 4
טליסמאן ומאור אדרי – "שלוק מקצב"

[youtube_embed youtube_id='UPnLRL1mfF0']

את החיבור בין ראפר לזמר מזרחי לא המציאו סטטיק ובן-אל אלא סאבלימינל, הצל ורון שובל לפני 15 שנה ב"אני יכול". מאז הן ההיפ הופ והן המזרחית עברו תהפוכות וכעת החיבור ביניהם חזר לאופנה, כמובן הודות לבן אל וסטטיק. טליסמאן הוא שם עולה בהיפ הופ, מאור אדרי כוכב בזכות עצמו במזרחית. השילוב ביניהם כאן מוליד שיר שיכול להרקיד קהל, אבל הוא לא לגמרי במיינסטרים, לא לגמרי בפופ, מבחינת טקסט והפקה שלא מתחנפים למאזין. טליסמאן חורז כאן עם שמות כמו אל פצ'ינו וטרנטינו שספק עם בני נוער מכירים (אולי הודות למירי רגב ודניאלה פיק), ואדרי לא מוותר כאן על סלסול שמזכיר שהמקור שלו הוא בז'אנר שירי הדיכאון. גם המסר של השיר לא ברור עד הסוף. טליסמאן נותן ראפ על בחורה שהוא מנסה למצוא חן בעיניה ולחזר אחריה, כלומר היא עוד לא שלו, ואדרי כבר שר פזמון מזרחי כאילו שהיא שלו והם כבר יצאו לרקוד ולבלות. חיבור מעניין. תוצאה לא מהודקת.
ציון: 3.5

מאור גמליאל מארח את במבוק ג'יני – "בא לה חופשה"

[brightcove_iframe video_id='entertainment-music-news-085' autoplay='0' credit='' desc='' kid='1_amlmrq2b' duration='230']

סטטיק ובן אל תבורי, איב אנד ליר, קטריקס ודורון ביטון ועכשיו מאור גמליאל ובמבוק ג'יני. שוב הוכח שכאשר משהו בישראל מצליח, כולם מנסים לחקות אותו. אז גמליאל וג'יני נוסעים לחופשה עם ג'קוזי במלון בטקסט, ובקליפ מגיעים למסיבת בריכה עם טרקטורונים גדולים, ושם כמובן חוגגים עם בחורות בבגדי ים ("יש לה גבר שלוקח וגבר שנותן"), יש קטע דאנס עם חליל מזרחי, ויש מילים שמדברות על בחורה מפונקת ששום דבר לא מספיק לה, כזו שמנקה בחמישי מדפים בזארה ולמחרת היא בקלרה. הוא יוצא איתה לחופשה בחו"ל וחוזר ומתפוצץ עם "הבאנו שלום עליכם" פרובינציאלי שזורם לקרחנה. שיר נחמד וקליפ מושקע, אבל עם יותר מדי מאמץ ותפרים קצת גסים מדי.
ציון: 3.5