דנה ברגר: "זו זכות גדולה להיות חלק בפסקול בחיים של אנשים".

בלאגן

"כשהייתי בת 17 היתה לי להקת פאנק מחתרתית בירושלים וקיבלנו הזדמנות להופיע במועדון המטרו בתל אביב. לשמחתי, באותה הופעה נכחו המון אנשים מהתעשייה הקטנה של המוזיקה בתל אביב. אני זוכרת שהיתה הופעה ממש טובה והרבה אנשים זכרו אותה. שנה וחצי מאוחר יותר, אני כבר חיילת בלהקת הנח"ל וגרה בתל אביב. יום אחד קיבלתי טלפון מדן תורן והוא סיפר שלהקת טאטו התפרקה, שהם זוכרים את ההופעה ההיא מהמטרו ושהם רוצים שאהיה הסולנית של הלהקה החדשה שהם מקימים. בשבילי זה היה מינימום כאילו דיויד בואי התקשר בכבודו ובעצמו. זו היתה התגשמות חלום כי ממש אהבתי את טאטו, אפילו היה לי את האלבום שלהם. שבוע אחרי שהשתחררתי מצה"ל היתה לנו את הופעת הבכורה במועדון הרוקסן המיתולוגי וככה כל הבלאגן התחיל, הכל קרה מאוד מהר. אני חושבת שהשיר שאני הכי אוהבת מהאלבום 'גן עדן עירוני' היה 'שקט'. זה שיר שמלווה אותי עד היום, אין הופעה אחת בלעדיו. השיר הפך לנכס צאן ברזל. השיר מחבר אותי למדינה ולעצמי בצורה לא רגילה. גם את המאש אפ שעשו עם 'Enjoy the silence' של דפש מוד עם 'שקט' שלנו אהבתי, זה היה מדליק. זו אחלה יציאה ושמחתי כשזה קרה".

"עניין של זמן"

"האמת ש'עניין של זמן' הגיעה באופן טבעי אחרי הלהקה הצבאית. כל מי שהיה בלהקות הצבאיות הלך לאודישן, ומדובר בחבורה מפוארת של אנשים שהיו באותן השנים בלהקות הצבאיות. זה קרה ממש כשהצבא הסתיים והתחלתי להופיע עם להקת בלאגן. היינו אחרי צבא אבל בגלל שהצילומים נערכו בסט של בית ספר הרגשנו כאילו עצרנו בזמן. הצילומים נמשכו כמעט שש שנים וזו היתה חוויה מדליקה. צברתי שעות של ניסיון מול מצלמה והחבר'ה בתוכנית היו נפלאים. הצלחנו להתפרנס מהמקצוע ולגור בתל אביב בזכות הדבר הזה. אני זוכרת בעיקר את הימים שלא הצלחתי לקום בבוקר. הייתי הולכת לישון בשעה ארבע בבוקר אחרי הופעה עם בלאגן ובשבע כבר הייתי צריכה להיות על הסט של 'עניין של זמן'. אני זוכרת שהייתי מגיעה לפעמים באיחור לסט ונכנסת לכיתה חצי ישנה, וגם בצילומים ממשיכה לנקר על השולחן מדי פעם. זו היתה עבודה קשה של ימים ארוכים בצילומים. הסדרה הצליחה מאוד והיו הרבה צפיות מאיתנו. היה ממש כיף אבל גם ממש מחייב, השקענו בזה את הנשמה".

"עד הקצה"

"היתה לי ולעופר מאירי, המפיק המוזיקלי של האלבום, הרגשה מאוד טובה בהקלטות. היו רגעים שהיינו מסתכלים אחד על השנייה ואומרים שיש לנו פה חומרים טובים אבל לא יכולנו לדעת כמה הם יצליחו, אי אפשר באמת לדעת דבר כזה. קיווינו והאמנו שזה יצליח אבל לא ידענו עד כמה. האלבום הזה זיכה אותי בהמון תארים, מאלבום השנה, שיר השנה ועד זמרת השנה. הוא מכר 80 אלף עותקים והגיע למעמד פלטינה כפולה ובזכות זה היו המון הופעות ופרנסה טובה. זו היתה הפריצה הגדולה שלי, ללא ספק, ואני ממש שמחה לחגוג את זה עכשיו. היו ארבעה שירים שממש אהבתי לפני שהאלבום יצא. כלומר, אהבתי את כולם, אבל היו ארבעה שבלטו והם גם יצאו לרדיו: 'עד הקצה', 'לומדת לעוף', 'אהבה' ו'יש בזה טעם'. התלבטנו עד הרגע האחרון אם לקרוא לאלבום 'עד הקצה' או 'לומדת לעוף', אבל כשהוצאנו את 'עד הקצה' הוא התפוצץ בטירוף וככה החלטנו לקרוא לאלבום. אמן נמדד לפי הרפרטואר שלו והאלבום הזה זיכה אותי בהרבה שירים טובים שנשארו. אלבום בדרך כלל נותן לך שיר אחד שנשאר לאורך השנים, אם יש לך מזל יהיו שניים. לפעמים אף שיר לא מחזיק מעמד מאלבום, ומכאן קיבלתי שפע שירים שמלווים אותי עד היום".
[brightcove_iframe video_id='entertainment-music-israeli-part-94-external' autoplay='0' credit='' desc='"עד הקצה" מתוך ההופעה' poster='' kid='1_p51z4c17' duration='277']

משפחה

"משפחה זה בית ובית זה הכוח בחיים. זה המקום שאתה יוצא ממנו וחוזר אליו, מקום שאוהבים אותך ללא תנאי, מקבלים אותך ומזינים אותך באהבה, אוכל ותמיכה. זאת זכות להיות בית עבור בני אדם בעולם הזה וזו זכות להיות אמא ובת זוג. לעדי ולי יש שני ילדים, ליה בת 18 וגור בן 12. אנחנו ביחד עשרים שנה ואומרים תודה על כל יום. צריך לעבוד קשה לתחזק זוגיות והעובדה שאנחנו, ילדים להורים גרושים, זוכים להיות הורים לילדים שגרים באותו הבית לא מובנת מאליה. אנחנו זוכרים לכבד ולהעריך את זה. מבחינתנו זה תיקון לילדות שהיתה לנו. יש תקופות טובות יותר ויש תקופות פחות טובות בזוגיות אבל זו המתנה הכי טובה שלי בחיים".

חגיגות 20 (ואחת) שנה ל"עד הקצה"

"בשנה שעברה, בשנת הקורונה, היינו אמורים לחגוג 20 שנה ליציאת 'עד הקצה', אבל זה לא קרה. לפני שבועיים הופעתי בפעם הראשונה אחרי תקופה ארוכה מול קהל גדול. בתקופת הקורונה הופעתי מול 20-30 איש בהופעות בחצרות, אבל פתאום פתחנו את אמפי שוני. הופענו מול קהל מקסים של 1,500 איש ומבחינתי זה היה לא פחות מלהופיע באצטדיון וומבלי. אירחתי באותו ערב את ריקי גל ואורית שחף המדהימות ואיתי פרל עלה בהפתעה מהקהל ושר איתי את 'הנה באתי הביתה'. בעקבות ההצלחה של המופע אנחנו בעצם יוצאים לסיבוב הופעות וזה מדהים כי יוצא לי להמשיך לנגן עם האנשים שמלווים אותי כבר עשרים שנה ולפגוש קהל שבא לו לחזור לתקופה המיוחדת הזו כשהאלבום יצא לחנויות ונכנס לו ללב. זו זכות גדולה להיות חלק בפסקול בחיים של אנשים. חילקנו את המופע לשניים – החלק הראשון מוקדש ל'עד הקצה' ואנחנו מבצעים כמעט את כל השירים מהאלבום בלי הפסקה, והחלק השני מוקדש למיטב השירים מכל האלבומים ומכל הזמנים. תבואו להופעות הבאות אם בא לכם לחגוג".
[brightcove_iframe video_id='entertainment-music-israeli-part-95-external' autoplay='0' credit='' desc='המיטב מהופעת עשרים שנה ל"עד הקצה"' poster='' kid='1_dnib5pqj' duration='50']

ההופעות לחגיגות עשרים (ואחת) שנה ל"עד הקצה" בקרוב:
13.8 גבעת ברנר
20.8 זאפה הרצליה
27.8 זאפה חיפה