היה שווה את הפקקים: עדן חסון הופיע בפארק הירקון

כשעדן חסון הכריז שהוא פותח הופעה בפארק הירקון התחלתי לחוש קצת עקצוצים בפומו (באנגלית: Fear of Missing Out ובקיצור FOMO). מצד אחד, בקושי עברו חודשיים מאז שראיתי אותו ממלא את היכל מנורה, אז מה הוא כבר יכול לחדש? מצד שני, הפחד מלפספס נתן את אותותיו. הרי ברור שאם חסון השקיע כל כך עבור 12 אלף איש בהיכל, אין ספק שהוא ישקיע פי שניים מול קהל כפול בפארק (25 אלף איש על פי ההערכות). מזל שעורך מדור המוזיקה חסך לי את ההתלבטות ושלח אותי לסקר את המופע, אז תודה, הרגעת את הפומו שלי.

כתבות נוספות:

• נועה קירל ותותית מתאמצות ולא בקטע טוב
• עושים שישי עם נועם בנאי
• עילאי אלמקייס: "אני יודע להציב לעצמי מטרה ולהשיג אותה"

השאלה הגדולה שצריך לשאול היא האם חסון באמת שינה משהו מההופעה המרהיבה במנורה? התשובה פשוטה מאוד - כן. כלומר, גם הפעם היו רקדנים, זיקוקים ואורחים, אלא שהפעם הכול היה הרבה יותר גדול, או לפחות זו הייתה התחושה. קודם כל, עצם קיום הופעה בפארק הירקון זה לא דבר של מה בכך, שכן לרוב הפארק שמור בעיקר לאמנים בינלאומיים, ומעטים הזמרים הישראלים שבכלל עשו זאת ועוד אחרי חמש שנות קריירה בלבד. חוץ מזה, הבמה הענקית הכילה תזמורת חיה, עשרות רקדנים, מקהלת בנות ואת חסון עצמו. ותאמינו לי שהוא לבד מספיק גם ככה.

בניגוד להופעה בהיכל, את ההופעה אמש חסון בחר לפתוח דווקא עם "גדל לי קצת זקן" השקט והמרגש. הוא עלה לבמה בדממה, ניגן בגיטרה כשמאחוריו רצות תמונות שלו כילד וכנער, והאמת? לא היה צריך יותר מזה. בעיניי מדובר באחד השירים היפים שלו, ולפי שיתוף הפעולה של הקהל אני מניחה שרבים יסכימו איתי. אפילו הפתיחה השקטה הזו הצליחה לסחוף את כולם.

השיר הבא כבר היה "אין יותר מועדונים", ומכאן ולאורך רוב המופע זו הייתה חגיגה של להיט אחרי להיט המלווים בקטעי מעבר שרבים מהם אינם שייכים לחסון עצמו. כך למשל, השיר "איך את אוהבת" התחיל עם המנגינה של "Take You Dancing" של ג'ייסון דרולו, נגמר ב"Love Tonight" של Shouse כשבאמצע נוגן השיר "Ya Rayeh" הידוע גם בתור מנגינת הפתיחה של הסדרה "שנות ה-80".

ואז הגיעו האורחים: אנה זק העיפה את הקהל עם "לך לישון" ("בוא תראה מה פספסת") מיד אחרי שחסון סיים לשיר את "מה פספסתי" שלו, שולי רנד החליף את אייל גולן בדואט "אור גדול" (לא לפני שקידש על היין שהוצב לפניו והעביר מסר קצר מרבי נחמן), ואילו אלה לי, בהתאם לחודש הגאווה, ביצעה עם חסון את הדואט שלהם "שימי פס" שיצא בדיוק לפני שנה לכבוד מצעד הגאווה. באמצע הופיעה הזמרת אודיה.

בואו נדבר רגע על אודיה: הזמרת יוצרת בת ה-21 היא יחסית חדשה בתחום אבל כבר סימנה וי על קיסריה. לפני כמה חודשים פורסם שהיא וחסון בזוגיות, אולם כמה שבועות אחרי זה נודע שהשניים נפרדו. אודיה, שאחד השירים המוכרים שלה הוא "אל תשבור לי את הלב", עלתה לשיר עם חסון את "אל תשברי לי את הלב". אז מי פה שבר למי את הלב? בואו נבדוק.

השיר של חסון יצא לפני כשנתיים, הרבה לפני הזוגיות והפרידה המתוקשרת, ואילו של אודיה יצא לפני ארבעה חודשים. אז לא יודעת, אשאיר זאת לשיפוטכם. והנשיקה שהדהימה את הקהל? אולי זה היה תעלול יח"צני, הרי כולם דיברו על זה, אבל אולי לא - כי קשה היה שלא היה לראות את המתח ביניהם, כך שברשותכם גם הפעם לא אני זו שאקבע. רק אציין שהשיר הבא במופע היה "את עושה לי צרות" ומי שהיה אחראי על הליינאפ של הערב הוא פשוט גאון.

אם יש משהו שלא ממש התחברנו אליו זה המופע הפותח של מאור בוזגלו. כדורגלן העבר שהפך לדיג'יי תיקלט במשך שעה וקצת מוזיקה בסגנון שאני והפלוס אחד שלי למופע לא אהבנו בכלל.

אגב, הפלוס אחד ציין בסוף הערב שהיה רוצה לראות מופע של עדן הפשוט יותר, רק הוא והגיטרה, בדיוק כפי שפתח את הערב. לדבריו, כל המסביב רק גורע מהקול המדהים שלו ואין שום סיבה שלהקת רקדנים תלווה אותו לאורך כל הערב. לדעתי, שווה לנסות גם סבב מופעים בסגנון הרגוע יותר. אני בטוחה שאחרי הפארק וההיכל, הסולד-אאוט בזאפה זה עניין של דקות ספורות.

בשורה התחתונה, עדן חסון הצדיק את פתיחת הקופות בפארק ונתן שואו אדיר. נזכור במיוחד את הרגע שבו הוא התעטף בדגל ישראל כמו אחרון הזמרים הבינלאומיים שמגיעים ארצה ואף סיים את המופע עם "הבאנו שלום עליכם", וכן את מצלמת הרחף, שלאורך הביצוע של "מבטיח" איתרה זוגות בקהל וסיפקה את אחד הרגעים הכי מצחיקים של הערב. והכי חשוב - המופע היה שווה את הפקקים של יום חמישי, וזה המבחן האמיתי.