אדיר גץ: "היו המון הצעות להשתתף בתוכניות ריאליטי אבל אני כאן בשביל המוזיקה"
אחרי תקופה ארוכה שאדיר גץ תקשר עם הקהל שלו רק דרך הרשתות החברתיות, הוא שובר שתיקה תקשורתית ומספר על השיר החדש שלו, "אני זוכר", למה הוא הקדיש את השיר לדניאל אסרף והאם אלוהים אמור להתחיל לקבל ממנו תמלוגים על השירים שלו? ראיון בלעדי!
"יש משהו בעידן החדש הזה, בטשטוש של הדבר הזה שנקרא מתווכים בין האומנים למוזיקה, שהיום אנחנו פחות זקוקים לו, בין אם זה רדיו או טלוויזיה. היום אני יכול לדבר באופן ישיר אל הקהל שלי וזה מספק אותי, זו הסיבה שאני ממעט להתראיין", מספר אדיר גץ בראיון לכבוד השיר החדש שלו. "אני לא זמר שמשמיעים אותו ברדיו יותר מדי וגם לא בטלוויזיה, אבל אני כן נוכח בדבר האמיתי, בשטח. מכרתי יותר מארבעת אלפים כרטיסים להופעות שלי בשלושת החודשים האחרונים וזה משהו שלא רואים כל יום. להיות זמר של שטח זה הדבר הכי יציב בעולם. השורשים של העץ הזה הכי עמידים לכל סופה שיש. יש משפט שאומר 'כל אהבה שהיא תלויה בדבר, בטל דבר, בטלה אהבה. ושאינה תלויה בדבר, אינה בטלה לעולם'. אם הייתי מושמע ברדיו הייתי תלוי בדבר הזה. כשאתה בשטח אל מול הקהל ויש ביניכם אינטראקציה שאינה תלויה בדבר, זה דבר מופלא. אם השירים שלי היו מתנגנים ברדיו ואנשים היו נכנסים לאוטו, אם לא היו אוהבים את השיר הם היו מתרגלים אליו. זה לא המצב שלי. בשביל לאהוב אותי צריך לרצות לעקוב אחרי, להיות זמין בפלטפורמות החברתיות ולצרוך את זה אישית. בגלל זה האוויר שאני נושם הוא הכי צח וההישגים שלי הם הכי אדירים שיש".
מה הדרך האהובה עליך לתקשר עם הקהל שלך?
"אני מעביר את עצמי דרך התכלית שלי, שזו המוזיקה. היו לי המון הצעות לעשות מלא דברים כמו תוכניות ריאליטי כאלה ואחרות וכמו לעשות שת"פים. נדיר מאוד שאני עושה את זה, אפשר לספור על כף יד אחת את הפרסומים הממומנים ותכנים מקודמים שתראה אצלי ברשתות. זה לא דבר פסול בעיניי, זו פרנסה טובה, אבל אני משתדל להיצמד תמיד לדבר הזה שבשבילו אני כאן. אני מעביר את המסרים שלי לקהל בעזרת המוזיקה. לפני כמה ימים יצא לאייל גולן שיר חדש שכתבתי והלחנתי. אני לא אעלה לרשתות את השיר ואכתוב 'החדש של אייל גולן, מילים ולחן שלי, תהנו'. אני כן אתן את הזווית שלי, את הנקודות האישיות שלי שקשורות לסיטואציה. אני מנסה ללכת למקום העמוק והטהור של ילד שחלם לשיר ולכתוב".
זוכר את הכל
היום משחרר גץ את שירו החדש, "אני זוכר". השיר מדבר על זיכרונות הילדות של גץ לאורך חייו והוא כתוב בצורה מקסימה וקליטה. בסוף הקרדיטים לשיר מסתתרת שורה שמקדישה את השיר לדניאל אסרף, וכששאלתי את גץ מה עומד מאחורי זה, התשובה היתה מפתיעה. "לפני משהו כמו חמש או שש שנים קיבלתי הודעה יום לפני שהייתי אמור להופיע בזאפה בתל אביב. ההודעה היתה מאופיר אסרף, אחות של דניאל, שכתבה שהיא ואחותה היו אמורות להגיע להופעה למחרת, אבל דניאל עשתה בדיקות וגילו שיש לה סרטן. אם אני זוכר נכון היה מדובר בלוקמיה בדם. אופיר כתבה שדניאל לא תצליח להגיע להופעה, אבל שהיא כן תגיע עם חברה במקום דניאל. יום אחרי ההופעה כתבתי לאופיר שאחותה לא הצליחה להגיע לזאפה, אבל זאפה תגיע אליה. אחרי כמה ימים הגעתי למקום האשפוז של דניאל, כמו שיצא לי הרבה פעמים לבקר ילדים חולים בבתי חולים. לשמחתי אני זוכה להעניק להם משב רוח מרענן בתוך כל הסיוט שהם נמצאים בו, והיה לי חיבור מדהים עם דניאל. שרנו מלא שירים ואני משתדל לקחת את מספר הטלפון שלהם ולנסות לא להפוך את ההגעה שלי למשהו חד פעמי שבאתי, שרתי, הלכתי. יצא לי לשלוח לה כמה הודעות ולבקר אותה עוד כמה פעמים. היא החלימה, הגיעה להופעה בירושלים ואז שוב חלתה. לצערנו היא לא שרדה את המחלה ונפטרה לפני שנתיים או שלוש. לא היתה התיימרות לצאת צדיק, אבל נקשרתי אליה ורציתי ללוות אותה קצת ולתת לה מהמתנה שקיבלתי מאלוהים".
היא הפכה לחלק מהשיר הזה, נכון?
"כן. כשהשמעתי את השיר הזה להורים שלי ולחברים, הכפתור של הדמעות פעל בשורות שקשורות לדניאל בשיר הזה. השורות האלה הן 'אני זוכר ילדה ששרתי לה בבית חולים, היא ידעה שזה הסוף ורק ביקשה כמה שירים'. בעיניי זו נקודת שיא הרגש בשיר הזה, נקודת רגש שגדולה מאיתנו. גם בקליפ עם השורות האלה יש סרטון שלי שר לה ביום ההולדת שלה. בסופו של דבר זה שיר זיכרונות שלי מהילד הקטן שחלם, דרך הנער שאמרו לו שהוא לא מוכשר ועד האדיר של היום שעומד על הבמה מול אלפי אנשים".
אתה עדיין בקשר עם בני המשפחה של דניאל?
"אופיר, אחותה של דניאל, היתה בהופעה בסיבוב ההופעות האחרון שלי. אני לא בקשר כמו שהייתי באותה תקופה מכורח הנסיבות. כשהיא הגיעה חיבקתי אותה חזק חזק והיא ספרה לי מה עובר עליהם, זה צער שנשאר. גם בשבוע שעבר הלכתי לשבעה של החייל בראל שמואלי ז"ל, וגם זה משהו שנצרב. הוא הקשיב לשירים שלי כל הזמן, שלחו לי מלא סרטונים כאלה. יש נקודות בתור בן אדם שקשה לשאת אותן".
איך אתה סוחב את כל המטען הרגשי הזה?
"אני מאמין שצריך אופי מספיק יציב כדי להכיל את זה, אחרת אולי הייתי עושה את זה פעם אחת ואומר שאני לא מסוגל יותר. גם אמא שלי כל הזמן שואלת אותי איך אני מסוגל לעבור את זה פעם אחר פעם אבל אין לי תשובה שכלתנית. אלה סיטואציות קשות אבל זה התפקיד שלנו בעולם, יש דברים שהם מעל לטבע. איזה זוג סיפר לי שהם הכירו והיו ידידים במשך עשר שנים ואחרי שהם שמעו שיר שלי הם הבינו שהם רוצים להתחתן. יש סיפורים מטורפים שדרכם אתה מבין מה הכוח של המוזיקה בחיים של אנשים".
התמלוגים לאלוהים
אמרת פעם שאתה לא כותב לבד את השירים שלך אלא עם אלוהים. הוא עדיין מקבל תמלוגים?
(צוחק) "הוא באמת שלח את מספר חשבון הבנק שלו, אני צריך לעדכן את זה. יש משהו ביצירה של שירים גדולים באמת שאתה מרגיש שהיו צריכים לקרות יותר מדי ניסים כי הכישרון במקרה הזה לא מספיק, אתה מרגיש את זה כיוצר. אני לא יודע אם עידן רייכל מסורתי או דתי אבל שמעתי אותו פעם אומר שאת השירים הטובים באמת הוא לא כותב אלא מהווה מעין צינור שדרכו הם יוצאים החוצה. גם חנן בן ארי אמר אותו הדבר בשבוע שעבר, שהוא בסך הכל מעביר את השירים הלאה. לפני כמה שנים העליתי תמונה עם גיטרה ותפילין וכתבתי 'תפילין בשביל לכתוב שירים יפים, גיטרה כדי לפתוח להם את הדלת'. גם אנשים לא מאמינים מרגישים שהיה צריך לקרות הרבה דברים שגדולים מסך הרציונליות כדי שייצא שיר טוב כל כך. אנשים לא מבינים שכל שיר חדש זה כמו פטנט שהבאת לעולם. בדרך כלל פטנט זה משהו שעושים פעם בחיים אבל כל שיר בעיניי זה משהו חדש שאנשים צריכים להתחבר ולאהוב אותו".
איך אתה מסתכל היום על ההתחלה שלך ב"כוכב נולד"?
"אמנם התחלתי את הדרך ב'כוכב נולד', אבל ההצלחה שלי באה הרבה אחרי. היא באה דרך שירים ולא דרך התוכנית. שנתיים או שלוש אחרי התוכנית לא יכולתי למכור זאפה סולד אאוט, אפילו את הבמה לא יכולתי למכור. ההצלחה הגיעה חמש או שש שנים אחרי עם השירים שהתחילו להצליח. 'כוכב נולד' זו הנקודה שהתחלתי בה את המקצוע, אי אפשר לברוח מזה. אני לא יודע אם זה היה חלק חשוב בקריירה, אבל זה בהחלט חלק ממנה. יש משהו מרגש להיות בפוזיציה שהחבר'ה הצעירים בתוכנית היום שרים את השירים שלי ומדברים עלי. זה היסטרי".