פסטיבל ישראל ה-60 חוזר לשגרה מלאה אחרי שנת הקורונה

במסגרת הפסטיבל שיחל מחר (חמישי) ויימשך כשבועיים, עשרות אמנים ישראלים ייקחו בו חלק כשפרויקט הדגל, "קשרי רוח", יצדיע ליצירה הישראלית המקומית לדורותיה ויתפרס על פני עולמות המוזיקה, תיאטרון, מחול, שירה ווידאו ארט

 1
רונה קינן | צילום: אסף עיני

פסטיבל ישראל ה-60 במסדר יתקיים השנה בתאריכים 3-19 ביוני ברחבי העיר ירושלים. עשרות אמנים ישראלים ייקחו חלק בפסטיבל במסגרת מופעים ואירועים מיוחדים שנוצרו במיוחד עבורו. דני הלפרין, יו"ר עמותת פסטיבל ישראל: "אנו מרגישים גאווה גדולה לציין 60 שנה לפסטיבל ישראל. הפסטיבל בשנה שעברה היווה אתגר בפני עצמו והוא התקיים בהצלחה במתכונת הדיגיטלית. חסרונה של התרבות בשל שנת ההדממה שנכפתה עליה חשף עד כמה היא משמעותית עבור אנשים שהביעו געגועים למופעים ויצירה. אנחנו שמחים לחזור עם פסטיבל ישראל שבו נוכל להיפגש שוב פנים מול פנים, אמנים וקהל ביחד".

 

בין המופעים בפסטיבל ישראל ה-60 אפשר יהיה למצוא את "ניסויים בנישואין פיקטיביים" – שאנן סטריט (הדג נחש) ביצירה חדשה המבוססת על הסרט "נישואין פיקטיביים" של חיים בוזגלו ויוסי סויה שהופץ לקולנוע בשנת 1988. סטריט מעיד שהוא אהב את הסרט בעיקר מפני ששום דבר בו אינו גדול מהחיים ובזה טמון כוחו. ביצירה משחזר סטריט טקסט של סצנה קטנה אך נוגעת ללב מתוך הסרט ומבצע אותה על גבי ביט שמכיל מוזיקה מהסרט.

שאנן סטריט | צילום: רלי אברהמי

 

"מבודדים" – קרן פלס בעקבות התיעוד של הצלם זיו קורן מתקופת הקורונה, בה הוא היה הצלם היחיד שנכנס למחלקות הקורונה בבית החולים לתעד את החולים הראשונים בישראל. ביצירה חדשה משלבת פלס, חברתו הקרובה של קורן, הקרנות של צילומי המגפה, קטעי אודיו שלו שהקליטה וערכה לתסכית ונגינה חיה. לצד הרצון להאיר את רוח התקופה, מבקשת פלס לפנות מקום למלאכתם של אלה העוסקים ביעוד ויוצרים ארכיון היסטורי של המדינה.

קרן פלס | צילום: רלי אברהמי

 

"רישומון" – לאחר ששלומי שבן נתקל בגרסה רעה במיוחד לאחת הכבשים של מנשה קדישמן בחשבון רנדומלי באינסטגרם, תוהה הזמר והיוצר מה קורה ליצירת אמנות כשהיא משתכפלת אינספור פעמים והקשר בין הזיוף למקור מטשטש. שבן מעלה את השאלה "מי רצח את הכבשה של קדישמן?" ויש לא מעט ספקולציות בנושא.

שלומי שבן | צילום: רלי אברהמי

 

"הכי יפה בגן" – הבמאי והיוצר גלעד קמחי חוזר לזיכרון מהופעה של יהודית רביץ משנת 2000, שם הציגה את השיר "בשביל זה" (מתוך האלבום "געגוע") ואמרה: "לדורותי פרקר (סופרת, משוררת, עיתונאית ומבקרת תיאטרון בארצות הברית במאה שעברה – ג.י) היה אומץ לכתוב את המילים של השיר בשנות ה-60 ולי יש אומץ לשיר את המילים האלה רק היום". זמן קצר אחרי אותה הופעה יצאה רביץ מארון. היצירה "הכי יפה בגן" נוצרה בעקבות מפגש של קמחי עם יוצרים ויוצרות טרנסג'נדרים והוא רואה בה מסע אל תוך המרכיבים של אנשים שהם "גם וגם" בעולם שמחנך ל"או או". ביצירה ישזרו שיריה של רביץ שתמיד היו בלב המיינסטרים עם סיפורים של אנשים שנמצאים בשוליים.

 

מופע בכורה חגיגי לאלבום "עגל הזהב" – גרסתו של המעבד והמפיק רע מוכיח לאלבום של אהוד בנאי והפליטים שראה אור בשנת 1987 ובהשתתפות ברי סחרוף, קורין אלאל, ערן צור והופעת אורח של אהוד בנאי; "מסגרת עדינה ללב שבור" – דליה שימקו בעקבות המשורר נתן זך בליווי מוזיקה מקורית חיה מאת יפעת נץ (לשעבר מלהקת המכשפות). שימקו כורכת את הטקסטים של זך עם קטעים אישיים שמבטאים תמונת הנפש שלה לאחר שחוותה פרידה מאהוב לאחר 11 שנות זוגיות; "היכן אני נמצאת" – רונה קינן משלבת קטעי קריאה, שירים מולחנים וקולאז'ים של קול וסאונד בזמן שהיא בוחנת שלוש דמויות נשיות מספריה של אורלי קסטל-בלום ותנסה לענות על השאלה שתמיד נוכחת בכתיבתה של קסטל-בלום, היכן אני נמצאת?.

דליה שימקו | צילום: רלי אברהמי

 

לפרטים נוספים על התכנים המלאים של פסטיבל ישראל ה-60

www.israel-festival.org