"כבוד הראב": ביקורת סינגלים חדשים

תומר ישעיהו ודויד ברוזה – "סוסים יפים"

תומר ישעיהו הוא אחד האומנים המסקרנים של השנים האחרונות. בשקט בשקט מוציא ישעיהו שירים לרדיו באדיקות ובהתמדה ושומר על הקו המוזיקלי שמזוהה איתו. ב"סוסים יפים" הנפלא הגדיל ישעיהו לעשות וחבר לדויד ברוזה הרומנטיקן האגדי. השילוב של השניים כל כך נכון מבחינה קולית וצלילי הבוזוקי שמלווים את הלחן של ישעיהו עוטפים את המילים ומרימים את השיר למעלה. למרות הצלילים המתוקים, מדובר בשיר אהבה בימים חמים של קיץ כשבחוץ משתוללת מגפה. אם זה לא היה אמיתי אפשר היה לחשוב שמדובר במדע בדיוני.
ציון: **** וחצי

 לירון בן שמעון – "וואחד פה"

לירון בן שמעון אוהבת להעביר מסרים מורכבים בשירים שלה גם אם הם לא מתאימים לכל אוזן. בשנים האחרונות היא עסוקה גם בכתיבה לאומנים אחרים ומראה את הצד היצירתי שלה בצורה נרחבת. זה השיר הראשון שבן שמעון משחררת בתקופת הקורונה ובאופן מסוים הוא ממשיך את הקו המוזיקלי של האלבום האחרון שלה שנע בין מזרח למערב. "וואחד פה" הוא שיר הומוריסטי שמתוארות בו כמה סיטואציות מחיי היומיום על משפטים שנזרקים לכיוון נשים, משפטים שנשמעו הרבה בשנות השבעים ובשנת 2021 הם כבר לא רלוונטיים. הקליפ שווה צפייה ולו רק בשל הדמויות הצבעוניות המופיעות בו. תכינו את עצמכם שהמשפט "וואלה וואחד פה נהיה לה" לא ייצא לכם מהראש.
ציון: *** וחצי

יונתן רזאל – "אקרא ליופי"

החיבור של יונתן רזאל עם ההפקה של שמוליק נויפלד נשמע כמו הדבר הכי נכון שאפשר, כמעט מאסטר פיס. "אקרא ליופי" המרגש נוגע במקומות היפים של החיים – חתן מתחת לחופה, צבעי הקשת והטבע – כל הדברים שעל פניו אמורים להיות חלק בלתי נפרד מהחיים באופן שוטף ואיך הפסקנו לדבר עליהם בשנה וחצי האחרונות מאז שפרצה מגפת הקורונה. המילים של מאיר גולדברג הן כמו איחולים לשנה החדשה שעוד רגע נכנסת אלינו: "אקרא ליופי והיופי יופיע, אקרא לקשת, אבקש את הצבע". בתקופה של אי ודאות כל כך גדולה, הרוגע שמשרה רזאל בהגשה הכל כך ייחודית שלו והליווי על האקורדיון של נויפלד ששוטף את השיר עושים מסאג' לנפש, גם אז רק לשלוש דקות.
ציון: **** וחצי

  

החצר האחורית – "הכל כלול"

פרויקט הדגל המצוין מבית היוצר של יענקל'ה רוטבליט, גדי רונן, תומר יוסף ואיתמר צינגלר כבר אחרי שני אלבומים, ולקראת האלבום השלישי יוצא השיר "הכל כלול", שהקונטקסט הראשוני של השם הוא חופשה משפחתית. למרות זאת, המילים של רוטבליט לא חוסכות במילים קשות וביקורת על הדבר הזה שנקרא "הכל כלול" – כאוס אחד גדול שיודעים איפה הוא מתחיל אב לא בטוחים איפה הוא מסתיים. חברי החצר האחורית הלחינו את שיר הביקורת באווירה שמחה, כי הרי מילים קשות הולכות טוב ביחד עם מוזיקה מרימה (דברו עם הפט שופ בויז על זה), דבר שעוזר להמתיק את הגלולה המרה. כמו שאומר השיר – "אין סיבה אבל יש מסיבה".
ציון: ****

 

ליר – "רציתי לאהוב"

ליר היא בדיוק הדבר החדש באוזן שכיף להקשיב לו. "רציתי לאהוב", שליר כתבה והלחינה,, מופק על ידי אריאל טוכמן שהצליח לדחוף את השיר העדינה שלה החוצה וגרם לשיר להיות ממכר. מדובר בשיר אהבה עצמית, שלא לומר העצמה אישית שאמנם כתוב בלשון נקבה אבל מופנה לשני המינים ומה שביניהם. ליר מעודדת לאהבה עצמית של עצמך, עם כל הדברים הטובים לצד המגרעות וההבנה שרק אם נאהב את עצמנו נוכל להעניק ולחלק את האהבה הזו גם כלפי אחרים.
ציון: *** וחצי