אילולא הוא, הלהקה הזו לא הייתה הופכת לכזו אגדית
רחוק מלהיות ג'ין סימונס הישראלי בעל הלשון הארוכה והמאיימת: הגיטריסט החיוור והשתקן אייס פרהלי - שהלך לעולמו אמש בגיל 74 - אינו שם ששגור בפיהם של רבים. בלי כישרונו הרב, היצירה החדשנית שלו והגיטרה הרועמת שלו, ספק אם מישהו אי פעם היה יודע מה זה לעזאזל קיס. פרידה מאמן גדול

האחרון להצטרף ללהקה, אך גם זה שעזב אותה כשזו החלה להדרדר לתוך שנות ה-80; זה שכתב את מיטב להיטיה, אך גם זה ששמו אינו שגור בפיהם של רבים; מי שמילא את האולם מידי הופעה בעשן מהגיטרה שלו, בעודו מנגן קטעי סולו רועשים, אך גם זה שלא למד שיעור מוזיקה אחד בחייו ומעולם לא ידע לקרוא תווים. מיום הולדתו עד יום מותו אמש (חמישי) בגיל 74, גיטריסט להקת קיס (Kiss), אייס פרהלי - הלא הוא "איש החלל", או "Space Ace" - היה לאדם של ניגודים. אך אילולא ניגודים אלו, ספק אם מישהו אי פעם היה מכיר את להקתו.
נדמה שפרהלי - שנולד עם השם פול, למשפחה דלת אמצעים ברובע ברונקס שבניו יורק - נולד עם הגיטרה ביד. בגיל 14 כבר החזיק בגיטרת "פנדר" משוכללת משלו, בגיל 21 נבחן ללהקת קיס - שהורכבה דאז מהסולן פול סטנלי, הבסיסט והסולן התורן ג'ין סימונס (חיים וייץ מחיפה, במקור) והמתופף פיטר קריס - ובגיל 24 כבר היה לאגדה בארה"ב חובבת הרוק של שנות ה-70.
כתבות נוספות ממדור תרבות ובידור:
- "מי טו" חולל מהפכה בעולם. הקולנוע פחות התרשם
- המחווה הירושלמית לאמן הקלאסי שלא תשכחו בזמן הקרוב
- מפריז ועד ריו: מפגש צלילים כזה עוד לא שמעתם
עם הגיטרה הרועמת שלו, פרהלי היה אחראי לסאונד המפלצתי של קיס, כשלקח את גישת הגלאם והססגונניות של דיויד בואי, טי רקס והניו יורק דולס וחיבר עם ה"כבדות" של הרוק הכבד ההתחלתי, א-לה בלאק סבאת'. להיטים כמו "Cold Gin", "Shock Me", אותם כתב פרהלי, הביאו לקיס את תהילתה הראשונית באמריקה, שהבדילה אותה ממוזיקת רוק רך או דיסקו ו-Fאנק שהחלו להשתלט אט אט על המצעדים.
בלהקה שכל כולה הייתה תצוגה והופעה, מאיימת ומושכת, פרהלי שמר על דימוי אניגמטי - מי הוא? ואיך הוא כה מוכשר? המסתוריות היחסית של האדם הביישן הקנתה לקיס דימוי אחר, לא מהעולם הזה, שהפך אותה לקצת יותר מגימיק. אך כצפוי, כל אניגמטיות מסתירה בעיות שצפו מתחת לפני השטח. כבר עם הצלחתה הראשונית של הלהקה, החל פרהלי להתמכר לקוקאין ואלכוהול. הגישה ההפוכה לגמרי של סימונס וסטנלי - אנשי עסקים במהותם - אל מול יצר ההרסנות של פרהלי וקריס יצרו מחנות בתוך הלהקה.

"סימונס הציל אותי פעמיים מטביעה בשכרות - פעם באמבטיה ופעם בבריכה", הודה לימים פרהלי על מצבו בתקופת השיא של הלהקה, אך אותה נאמנות בין האחד לשני לא העלימה את האיבה. ב-1978, שחרר פרהלי אלבום סולו ראשון ומצליח, וב-1982 כבר עזב לחלוטין את ההרכב. האיחודים - ב-1996 וב-2002 - נגדעו אף הם באיבם כשפרהלי לפתע פרש.
נכון, קיס אולי לא תיכנס לספר דברי הימים כלהקה שהמציאה את המוזיקה מחדש, ובעבור האדם הממוצע, וביחוד הישראלי, היא זכורה היום בשל ההיסטוריה המקומית של סימונס, הלשון הארוכה והמאיימת שלו והלהיט "I Was Made for Lovin' You" מ-1978, שהתפוצץ לפני כמה שנים כסאונד בטיקטוק. אבל לרגע תרבותי מסוים בשנות ה-70, קיס סימנה גישה אחרת למוזיקה ששלטה עד אז בעולם; פרועה, שטנית, מאיימת, חוצנית ועדיין זו שממלאת איצטדיונים עצומים.
בפעם הבאה שתחשבו על הלהקה או שתשמעו את אחד משיריה, תזכרו בפרהלי החיוור והשתקן על הבמה הרועשת, ותבינו שאילולא הוא - קיס הייתה רק נשיקה באוויר.



