"גדלתי על הקול שלו": המלחין שאריק איינשטיין עיצב את ילדותו מעלה אותו לבמה
לרגל חזרתו לבמות של "אני ואתה – מנגנים עם אריק איינשטיין", המנהל האמנותי של תזמורת המהפכה, זהר שרון, מספר בריאיון לרשת 13 על נקודת המבט שהמופע מציג למורשת של אחד מגדולי הזמרים הישראליים, על החיבור שלו עם השחקן שמשתתף במופע מוני מושונוב, שהיה חברו הטוב של איינשטיין, וגם על השאיפה שלו: "אני רוצה שהתזמורת תהפוך לשם דבר בעולם"
כשזהר שרון מספר על הזיכרון הראשון שלו שבו שמע את "סע לאט", שירו הקלאסי של אריק איינשטיין ז"ל. "הייתי בבית של חבר של חברה קרובה שהיה מבוגר מאיתנו בשנה, והוא השמיע לנו מקסטה את 'סע לאט', והשיר הזה הילך עליי קסם באופן מיידי", הוא נזכר. "פריטות הגיטרות הפותחות, תחושת המסע שמתחיל בלילה גשום, הנסיעה במכונית הישנה, הסאונד הקצת 'טרנזיסטורי' של הטייפ עם הקסטה. גדלתי בבית שהרדיו בו היו דלוק רוב שעות היום, ונדמה לי שהקול והשירים של אריק תמיד היו שם, חלק מפסקול חיי וחייה של המדינה".
זה בדיוק סוג הזיכרון האישי והקולקטיבי שתזמורת המהפכה מנסה ליצור מחדש במופע "אני ואתה – מנגנים עם אריק איינשטיין", שעולה מחר (שלישי) באופרה הישראלית שבמשכן לאמנויות הבמה בתל אביב, ושמשם ימשיך להופעות נוספות ברחבי הארץ. שרון, שמנהל אמנותית את התזמורת יחד עם רועי אופנהיים (שיחד עם אמיר לקנר, שלושתם מנהלים אמנותית את המופע), בריאיון שהעניק לרשת 13 לרגל עליית המופע, הוא מדבר גם על הנוסטלגיה האמיתית ועל התשוקה כמעט ילדית שיש בו כשהוא מדבר על הזמר המנוח.
זו גם נקודת המוצא של המופע: ההבנה שאיינשטיין ז"ל לא היה רק זמר, אלא חלק מהרקמה התרבותית הישראלית. "קשה לדמיין את המוזיקה והתרבות הישראלית ללא הקול והיצירה שלו", מסביר שרון. "על כן, דווקא הניסיון לארגן מחדש את עשייתו האמנותית באמצעות שילוב של מוזיקה וקטעי וידאו, מבקש להציע נקודת מבט חדשה".
כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:
-
"הטראומה נצרבה בי ובנתה אצלי נרטיב שלם לאורך כל הילדות"
-
"משהו בי חזר לדפיקה בדלת ששינתה את חיי": האחות השכולה שהפכה לרקדנית פותחת הכול
-
הקומדיות הקולנועיות האלו נשכחו מזמן. זה הזמן שלהן לחזור
מקום מיוחד בלב
מוני מושונוב, שהיה חברו הקרוב של איינשטיין, מתארח במופע, והוא מביא איתו לא רק כישרונות ביצוע, אלא גם זיכרון אישי. "בשלב מוקדם יחסית, הבנו שאנחנו רוצים להזמין את מוני לקחת חלק במופע, גם כזמר וגם כשחקן וחבר קרוב של אריק. שיתפנו אותו לאורך הדרך ב'תוכנית הגדולה' שלנו", הוא אומר בצחוק. מושונוב, שיצר ושיחק עם איינשטיין ביצירות כמו "כבלים" ו"כמו גדולים", מספק אותנטיות שלא ניתן לזייף. "זו זכות גדולה עבורי לקחת חלק במופע הזה", אמר השחקן הוותיק, "זה שילוב של אתגר מקצועי וזיכרון של אמן גדול ואיש מקסים ומיוחד, שהייתה לי הזכות להכירו וגם להיות חבר שלו".
למופע מצטרפות גם הזמרות רוני דלומי וסיון טלמור (לסירוגין), שמביאות זווית נוספת ליצירות של איינשטיין. "בשלב מאוחר יותר הרגשנו שקול נשי יוכל להוסיף מאוד לחוויה המוזיקלית והרגשית של המופע", מסביר שרון, שמספר שהם חיפשו קול ואישיות שיוכלו לעשות חסר עם השירים האהובים, כך שגם יוכלו להביא להם זווית חדשה. "מוני הסכים איתנו, ונתן את ברכתו", אמר המוזיקאי.
מהו השיר של אריק ז"ל האהוב עליך ביותר?
"קשה לי לבחור שיר הכי אהוב או משפיע, אבל אוכל לומר שאלבומו 'משירי אברהם חלפי' תפס מקום מיוחד מאוד בלב שלי. זה אלבום מופת, שמכיל טקסטים מופתיים ונוגעים ללב, ולחנים יוצאי דופן. מתוך האלבום הזה, השיר 'תוכי יוסי' הוא שיר שפעמים רבות העלה דמעות בעיניי, במיוחד ברגע שאריק זועק בגרון ניחר 'ליבי היום ריק'. הלחן של השיר הזה, המילים, העיבוד, הביצוע – מפרקים אותי".
מהפכה של שמחה
זהו לא המופע הראשון של התזמורת שמוקדש לאמנים אחרים, כשבעבר הם העלו מופעים משיריהם של יוסי בנאי ז"ל ושל הגשש החיוור. "את המופע הזה יצרנו במשותף עם אמיר לקנר, כך שיש בו גם את הצבע האישי שלי כמלחין ועורך וידאו, ולא רק כמנהל אמנותי", מסביר שרון, שמפרט כי השינוי העיקרי בין המופע הזה לאחרים הוא האישיות שעומדת במרכזו. "לאריק איינשטיין יש צבע מיוחד מאוד משלו בתרבות הישראלית", הוא אומר. "הוא היה אדם יחיד במינו, אדם שפיו וליבו שווים, וזה לא דבר של מה בכך".
זה בדיוק מה שהתזמורת מנסה ליצור – חיבור חדש עם מורשת שכבר נראתה קבורה בעבר. "הבחירה להעמיק ביצירתו לא נבעה מתוך התרפקות נוסטלגית, אלא מתוך רצון להכיר טוב יותר את מי שאנחנו רוצים להיות ובשאיפה להצטייד בצידה אופטימית לדרך לה אנו זקוקים יותר מתמיד בימים אלה".
למרות ההצלחות שהספיק לצבור בקריירה שלו, שרון מודה כי הוא נבוך מלדבר על הישגיו. "כשאני נשאל על הנושא הזה, פתאום אני מסתכל על עצמי דרך העיניים של מישהו מבחוץ, וקולט שבאמת הספקתי כך הרבה בקריירה שלי", הוא אומר. "אני אסיר תודה על כל מה שיש ועל כל מה שכבר הספקתי. במידה רבה, אני מרגיש שחלק גדול מהעשייה ומההתפתחות שלי היו מעין הכנה לשלב הנוכחי, שלב של המון תנופת עשייה ויצירה בתזמורת המהפכה, וגם של הכרה הולכת וגוברת בציבור הישראלי".
החלומות של שרון משתרעים מעבר לבמה: "יש לי חלום הוא שתזמורת המהפכה תפרוץ לתודעה הבינלאומית, ושמופעים של התזמורת יהפכו לשם דבר ברחבי העולם. טוב, אני מקווה להצליח לטייל יותר, בארץ ובחו"ל, טיולים רגליים בטבע, לראות את הפלא הזה שנקרא כדור הארץ".
אבל מהו החלום הגדול ביותר שלו? ללא היסוס, הוא משיב: "לחיות בשלום עם שכנינו, ובינינו ובין עצמנו".
