"זהו רגע בהתפתחות האישית שלי": אביתר בנאי בסינגל חדש

כחצי שנה לאחר שחגג 50, ולקראת אלבום חדש ומצופה - המוזיקאי אביתר בנאי שחרר את "מעונה לעונה" אותו כתב והלחין • "כשאני רואה את הדברים מבחוץ, אני מתמלא עויינות, ביקורתיות ושנאה", מסר. "הבחוץ של הדברים מתעתע, מלא דברים מפריעים לי בחוץ"

אביתר בנאי
אביתר בנאי | צילום: יח"צ

המוזיקאי אביתר בנאי שחרר הבוקר (שלישי) את "מעונה לעונה", סינגל ראשון מתוך אלבום חדש שצפוי לצאת בקרוב. בנאי, שחגג 50 לפני קצת יותר מחצי שנה, חתום על המילים והלחן, כשמי שאחראי להפקה מוזיקלית הוא תמיר מוסקט.

"'עזה כמוות אהבה'. או אהבה, או שמתים", כתב בנאי עם צאת השיר. "כשאני רואה את הדברים מבחוץ, אני מתמלא עויינות, ביקורתיות ושנאה, גם תאווה. הבחוץ של הדברים מתעתע, מגרה או דוחה. אני מתעסק איתו הרבה, עם הבחוץ. מלא דברים מפריעים לי בחוץ. בחוץ אני מר ועוין, אני נהיה זקן יושב על ספסל ושונא. זקן ועומד למות. בחוץ אני מפחד, מכולם, מהכול, מעצמי.

לכתבות נוספות בתרבות ובידור:

"אבל כל הדברים, יש להם תוך. לא רואים אותו, אבל הוא שם. בתוך התוך של הדברים, יש פעימה, לב הדברים. אי-אפשר להגיע או לגעת בו, אפשר לחשוב שאין שם כלום, שהכול ריק שם, אבל אפשר לשמוע אותו פועם ופורה וצבעוני וחדש ונצחי. לא מתים שם, בתוך של הדברים".

"כשהבן שלי היה קטן הוא פירק צב", המשיך לספר. "הוא חיפש אותו בפנים. הוא רצה להגיע אליו. אבל זה לא הולך ככה. התוך של הדברים הוא חידה, הוא סודי. והמרחק והפער מכאיב. אהובתי היא חידה. אני רוצה לפתור אותה, אבל אהובתי היא חידה פועמת עמוקה ונושמת, בלי פתרון. הדבר היחידי שיש, וזה אולי כבר נדוש להגיד את זה, זה אהבה".

 

"כשאני אוהב, אני מוזג את הדברים אל תוכי ומוזג את עצמי אל תוכם, מתמזג. ישתבח. אין עונג למעלה מזה. להיכנס לתוך הדברים, זה לא מותרות, זה להיות או לחדול. או אהבה, או שמתים. עזה כמוות אהבה.

"'מעונה לעונה' הוא שיר חדש ממש, רגע בהתפתחות האישית שלי. אני חושב שמה שזורם בוורידים של רוב השירים שלי, זה פחד. מה אני אעשה, ככה זה. בשיר הזה, ואולי לראשונה בחיים היצירתיים שלי, בוורידים שלו, זורמת אהבה, וזה מזיז את הגוף ואני מאד שמח מזה ומתלהב. אני מאחל לנו שנה של אהבה. של סליחה והתקרבות זה לזה. של כבוד ואחריות הדדית. שננשום יותר טוב, יותר בתוך".

מעונה לעונה

יש בי עפר מתפורר כמו ים מכסה על עולם
יש בי עפר מכסה
יש בי עולם יש בי עולם מכוסה
מבחוץ זה נראה אדמה מתפורר ושומם
יש בי ים ודגים הכל בי צומח בפנים לא רואים
יש בי את כל הצבעים כחול ואדום וצהוב
שיבה זרוקה בראשי וכל הצבעים גנוזים בזקני הלבן

משנה לשנה מעונה לעונה אני מתקלף
אני סוף אני אינסוף בשחקים בתהום
נשמה בגוף

אני ילד חצוף מרוכז פתוח לוהט
אני זקן על ספסל מקלף תפוזים ויורק
אני עולה לשמיים ויורד לתהום
אני הולך ומתרחק וחוזר למקום
אני סולם מוצב ארצה וראשי מטייל בשחקים
אני ריק ואין כלום אני שמש גדולה
מלאכים בי עולים ויורדים ועולים

משנה לשנה מעונה לעונה אני מתקלף
אני סוף אני אינסוף בשחקים בתהום
נשמה בגוף

משנה לשנה מעונה לעונה אני מתקלף
אני סוף אני אינסוף בשחקים בתהום
נשמה בגוף
(אני סוף אני אינסוף בשחקים בתהום נשמה בגוף)
(אני סוף אני אינסוף בשחקים בתהום נשמה בגוף)

יש בי עולם עולם מכוסה
יש בי ים ודגים הכל בי צומח בפנים
(אני סוף אני אינסוף בשחקים בתהום נשמה בגוף)
בראשי מטייל מטייל בשחקים
אני שמש גדולה מלאכים בי עולים ויורדים
(אני סוף אני אינסוף בשחקים בתהום נשמה בגוף)
אני סוף אני אינסוף אני אינסוף
(אני סוף אני אינסוף בשחקים בתהום נשמה בגוף)