"הייתי הארכיון שלנו": חברת "המכשפות" חושפת את הסיפור של הלהקה המיתולוגית
קרוב ל-30 שנה חלפו מאז הלהקה המיתולוגית סיימה את דרכה עם מותה הטראגי של ענבל פרלמוטר, וכעת, יעל כהן, המתופפת של ההרכב, עולה במופע חדש שבו תשתף בתיעודים ובסיפורים על אותה תקופה. לרשת 13 היא מספרת: "במבט לאחור, לא ידענו להעריך את כל הדברים המופלאים שסבבו סביבנו ושהביאו אותנו לשיאים האלה - היום אני יודעת להעריך יותר את הדברים שלהם זכינו אז"

כמעט שלושה עשורים חלפו מאז שלהקת המכשפות סיימה את דרכה עם מותה של סולנית וגיטריסטית הלהקה ענבל פרלמוטר ז"ל, שנהרגה בתאונת דרכים טראגית. על אף השנים הרבות שחלפו, הלהקה עדיין נשארת חזק בתודעה הישראלית, ואך זה טבעי שגם מי שהייתה שליש ממנו, המתופפת המיתולוגית יעל כהן, תרצה להגיע בעצמה אל קדמת הבמה – הפעם עם מופע שבו תספר את סיפורה האישי, כפי שלא נחשף בעבר.
"אמנם עברו הרבה שנים, אבל אני בטוחה שהקהל משתוקק לשמוע סיפורים על הלהקה, במיוחד כאלה שעוד לא נחשפו", מספרת כהן בריאיון שהעניקה לרשת 13 לרגל המופע "המכשפה השלישית", שיתקיים ב-22 באוקטובר בהיכל התרבות תל אביב (אולם צוקר). "זאת הפעם הראשונה שאני יוצאת קדימה ומספרת סיפורים אישיים מנקודת המבט שלי, של יעל המתופפת שתמיד ישבה מאחורי התופים. אשתף במופע בסיפורים אישיים שמעולם לא סיפרתי, שמראים על הקשר המיוחד שהיה לי עם ענבל ועם יפעת (הכוונה לבסיסטית הלהקה, יפעת נץ, ע"א). כששתינו חתמנו על תקליט במהדורה מיוחדת של 'עד העונג הבא', הבנתי כמה הדור הצעיר צמא לשירים של המכשפות".
View this post on Instagram
כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:
-
"במוזיקה אני חשופה לגמרי, בלי דמות להתחבא מאחוריה"
-
מחפשים מה לעשות ביום כיפור? המלצות צפייה לסדרות שאתם חייבים לראות
-
גם 70 שנים אחרי מותו, כולם רוצים להיות הוא. מעטים מצליחים
מאז הסתיימה דרכה של הלהקה, כהן המשיכה לעסוקה במוזיקה – מלימוד תופים לכל הגילים ועד לנגינה בשלל הרכבים. "מעולם לא חשבתי להפסיק לעסוק במוזיקה, גם אחרי התפרקות הלהקה. אני מנגנת ומופיעה מגיל צעיר, ממש כל החיים", היא אומרת, "תופים ומוזיקה זאת דרך חיים, ומי שחי ונושם מוזיקה לא יכול להפסיק. זאת המתנה שזכיתי בה משמיים וזה הייעוד שלי. הייתי חברה בעוד הרכבים נשיים מעולים, אבל תמיד עשו בינינו השוואות למכשפות ולא נתנו לנו צ'אנס".
לדעתך הלהקה הייתה מצליחה לשחזר את ההצלחה שלה גם בימינו?
"בהחלט כן! גם היום, אחרי שבשנים האחרונות הרוק נדחק קצת הצידה, יש צימאון למוזיקת רוק. יש געגוע לרוק של שנות ה-90, לסאונד המיוחד שהיה אז ולאנרגיות המיוחדות שהיו בתקופה הזאת. חלק מהקסם של הלהקה היה בטקסטים שלה, שהיו ברמה מאוד גבוהה ומיוחדת, טקסטים שנגעו בכל אחד ואחת, ללא הבדל. כיבדנו את כולם וראינו את הקהל תמיד בגובה העיניים. הכי חשוב היה שלא שכחנו לרגע מאיפה התחלנו וכיבדנו את כולם, גם כשנגענו בשיאים. היינו מכוונות מטרה וכולנו נתנו את 100% כדי להצליח".
"הכול עבד כל כך טוב"
אחד הדברים המעניינים ביותר במופע המתקרב הוא שזה יכלול תיעודים מהארכיון הפרטי של כהן "תמיד הייתי הארכיון של הלהקה, שמרתי הכול והכל הגיע אליי", היא מספרת בצחוק. "גם סרטונים ותמונות שמעריצים צילמו אותנו. כשאני צופה בחומרים האלה, אני מתרגשת בכל פעם מחדש. אני חיה כך את התקופה הזו ואת המכשפות".
גם אחרי כל השנים, כהן מודה על מה שהלהקה נתנה לחייה. "היה סביבנו צוות מדהים ומחבק, שיחד איתו להקת המכשפות הפכה להיות להקה משפיעה, מיוחדת ודומיננטית בנוף המוזיקה הישראלי. היא הטביעה חותם על המוזיקה בארץ", היא אומרת. "הכול עבד אז כל כך טוב, הכול היה ברור מאליו, אך במבט לאחור אני מבינה שדווקא בגלל זה לא ידענו להעריך את כל הדברים המופלאים שסבבו סביבנו ושהביאו אותנו לשיאים האלה. היום אני יודעת להעריך יותר את הדברים שלהם זכינו אז, וכיום, כשאני עושה את מה שאני אוהבת בצורה הכי מקצועית וטובה שיש, ללא פשרות, אני הכי מעריכה את זה בעולם".




