טל התמודד במשך שנים עם אנורקסיה. כעת, הוא שר על זה: "לא היה אפשר לעצור אותי"

הפרעות אכילה הן דבר די נפוץ ברחבי העולם, כשרבים מתמודדים איתן בדרך כזו או אחרת. גם המוזיקאי והיוצר טל סודאי מצא את עצמו מתמודד לפני כמה שנים עם אנורקסיה, מצב שהוביל אותו לצאת למסע מטלטל שבמהלכו הוא אשפז את עצמו במחלקה להפרעות אכילה בבית החולים תל השומר – כשבסופו של תהליך ארוך מאוד, החלים.

על הנושא הוא הספיק כבר לשיר ב"אנה", הסינגל הקודם שלו שבו הוא התייחס לאנורקסיה שבה חלה, וכעת, בסינגל החדש "פייק", שניהם לקוחים מתוך אלבום אי.פי. ראשון שלו שצפוי לצאת בקרוב, הוא שר על תרבות המשפיענים ברשתות החברתיות, שלדבריו גם הוא עצמו "לוקה"בכמה מהסימפטומים שלה.

"כשהשתחררתי מהשירות הצבאי, רציתי להוריד כמה קילוגרמים עודפים שהעליתי. נרשמתי למכון כושר והתחלתי לאכול בריא כדי להתחטב, ובדיעבד אני מבין שזו הייתה התקופה שבה התחלתי לחוות את המשבר", סיפר לרשת 13 בריאיון מיוחד לרגל צאת השיר על הפרעות האכילה שפיתח. "הלהקה שניגנתי איתה מאז התיכון התפרקה, בת הזוג שלי ואני נפרדנו והחל מבצע 'צוק איתן'. כל אלו יצרו בי חלל ריק בנפש, וקרקע פורייה להפרעת האכילה".

כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:

• מסתוריות, גיבורי על ופצצת אטום: כריסטופר נולאן חוגג 55
• "הוא בחור טוב, אגן עליו": האם טראמפ ייתן חנינה לדידי?
• בסרט הזה יש נופים עוצרי נשימה ומשחק מרשים, אבל גם הרבה מעבר לכך

לדבריו, בשלב מסוים הוא ביקש מאימו להוריד את השמן שבו השתמשה כשהכינה לו לאכול, והוא ביקש לדעת על כל רכיב שבו היא משתמשת – עד שהיא ביקשה ממנו ללכת לדיאטנית. "היא אמרה לי שהיא לא רואה בעיה, אבל כיום אני מבין שהייתי צריך ללכת לדיאטנית שמתמחה בהפרעות אכילה, כי מבחינת תוכן האוכל, למרות שהוא היה בריא ונכון כמותית, הייתי בגירעון קלורי", הסביר. "הדיאטנית לא זיהתה את הפן המנטלי, ושם המצב החל להתדרדר".

סודאי מספר כי הוא התהלך עם משקל כיס, איתו היה שוקל כל גרם מזון שנכנס לגופו. לפעמים הוא היה מאחר לעבודה או מוותר על מפגשים חברתיים כדי לא לפספס אימונים, נמנע ממזונות, ובכלליות היה מאוד נוקשה בדרך שלו לחיטוב. אמנם שריריו החלו לבלוט, אבל הוא הגיע למצב שהוא ירד ממשקל של 82 קילוגרמים ל-48 קילוגרמים, וזאת על גובה של 1.82 מטרים. "כבר לא היה צריך להיות מומחה בשביל לראות שיש בעיה", אמר. כשהבין שהוא צריך עזרה, הוא התגלגל לכך שהוא אשפז את עצמו בתל השומר: "בזמן שהייתי ברשימת המתנה, חוויתי בולמוסי אכילה בלילות, טרפתי הכול, גם אוכל לא מבושל, לא שטוף. ממש פרא אדם. איבדתי שליטה ולא היה אפשר לעצור אותי".

הוא מאמין שבאמצעות המוזיקה שלו, שבה הוא מדבר על חוויותיו לאורך השנים, הוא יוכל לא רק לבדר את המאזינים, אלא אולי גם לשנות כמה דברים. "מוזיקה היא כלי תרפויטי מדהים שהיוותה עבורי תרפיה גם ככותב וגם כמאזין. כשהייתי מאושפז במחלקה להפרעות אכילה, כתבתי שירים סביב ההתמודדויות שלי, שירים שאגרתי במגירה במשך שנים ארוכות עד שקיבלתי את האומץ להוציא אותם לעולם. אני רוצה לגרום לאנשים שמאזינים למוזיקה שלי להרגיש את מה שאני הרגשתי כשהייתי צעיר – להרגיש שאני שייך, שאני לא לבד, שיש תכלית לקיום שלי בעולם".

כוחה של המוזיקה

סודאי מספר כי הסינגל הקודם שלו, "אנה", כינוי למחלת האנורקסיה (שגם אותה הוא חווה), הביא לכך שהוא קיבל הודעות מנערות שסיפרו לו שהן חזרו לאכול בעקבות האזנה לשיר, ושהן גם מתחילות להיות בריאות יותר. גם מגברים הוא מקבל הודעות דומה: "חלקם כותבים לי שהם כלל לא ידעו שיש להם בעיה, שחשבו שהם פשוט מפתחי גוף, ועכשיו הם הולכים לטפל בעצמם כדי לעשות זאת בצורה מאוזנת יותר. הרגשתי צמרמורת בכל הגוף. איזו שליחות וזכות מטורפת לעזור לאנשים לפרוק וללמוד על עצמם".

בשמיעה ראשונה של שיריו של סודאי, יש תחושה שמדובר בעוד אמן פופ שגרתי שמגיש למאזינים מוזיקה מקפיצה וכיפית, כזו שלא דורשת התעמקות גדולה. האזנה נוספת מגלה את האמת: זהו דיסוננס בין המוזיקה לטקסט, וכפי שניתן לשמוע ב"פייק", זה יוצר הרפתקה מוזיקלית מוצלחת במיוחד.

"רוב השירים באלבום אוטוביוגרפיים ומספרים על חוויות שעברתי בחיים, משיר על רומן אסור שהיה לי עם בחורה במחלקה להפרעות אכילה שלא הצליחה להחלים מההפרעה שלה ומתה עד שיר על השירות הצבאי שלי כשוטר צבאי בכלא 4", הסביר. "הדיסוננס הזה תמיד הדליק אותי, ואני חושב שזה אתגר אמנותי לא פשוט".

אתה מרגיש שיש כיום יותר מודעות לנושא בריאות הנפש?
"בטח, לא הייתה בעבר את המודעות הזו, אבל כיום אין לכך הצדקה. היום אני מבין שכשאתה לא מטפל בבעיות שלך ולא מדבר על הרגשות שלך – זה ייצא בדרך אחרת, במחלות, בבעיות גופניות, ולפעמים גם במוות. חוויתי את זה על בשרי ואני רואה את זה על אחרים. הגוף לא טיפש, אי אפשר לרמות אותו לאורך זמן. אני לקחתי החלטה לא להתעלם יותר מהרגשות שלי, ולפרוק אותם על הדף כדי שכל העולם יישמע. אני מרגיש שיש לי שליחות, ואם הצלחתי לעזור לגבר או אישה אחת ללכת ולטפל בעצמם – אז עשיתי את שלי".