לוחם צדק - ואנטישמי: הסיפור המתעתע של רוג'ר ווטרס ומדינת היהודים

הסולן השנוא של אחת הלהקות האהובות מרבה להתבטא נגד אפרטהייד ולמען זכויות אדם, אבל מנגד הוא גם מקפיד להיות אחד הפעילים הבולטים ביותר של תנועת החרם התרבותי על ישראל. ,ווטרס, שחגג השבוע 80, אמנם חושב שהוא נלחם למען הצדק - אבל למרות שהוא מנסה להצניע זאת - נראה שמדובר בשונא יהודים | טור דעה

רוג'ר ווטרס
רוג'ר ווטרס | צילום: shutterstock

נתחיל בעובדה: רובם המוחלט של אזרחי מדינת ישראל לא אחראים למדיניות שלה בשטחים. יתרה מכך, קומץ קטן מאוד של אנשים מתווה את המדיניות של ישראל כלפי הפלסטינים ומנסח את העמדה הרשמית של המדינה כלפי פתרון שתי מדינות לשני עמים. אז מדוע רוג'ר ווטרס, לשעבר סולנה האגדי של להקת הרוק הבריטית פינק פלויד שציין בסוף השבוע יום הולדת 80, עדיין מנסה למנוע ממיליוני אזרחי המדינה הנאות שונות בצורת הופעות בינלאומיות ומשחקי ספורט, רק משום שהוא סולד באופן אישי מבנימין נתניהו ומהחלטות הממשלה ביהודה ושומרון?

השם "רוג'ר ווטרס" נקשר לשלל שערוריות מגוונות. ברשתוכם, אנחנו נתמקד בזו שאירעה ב-2021, אז קרא ווטרס לפיפ"א ואופ"א להשעות קבוצות כדורגל ישראליות מתחרויות בינלאומיות, זאת בטענה שהן מפיצות גזענות. מה הקשר של שחקני נבחרת ישראל לגזילת אדמות פלסטיניות אתם שואלים? ובכן, לא ברור. מה שכן עולה בבירור מדבריו של ווטרס היא האובססיה החולנית שלו לישראל ולסכסוך שהיא מנהלת עם הפלסטינים.

לכתבות נוספות בתרבות ובידור:

מאמציו של רוג'ר ווטרס להסתיר את האנטישמיות שלו ניכרים בריאיונות שהוא מעניק לערוצים כמו "אל-ג'זירה" ו"אל-אקצא", בהם הוא קורא להסרת גדר ההפרדה ולסיום הכיבוש הישראלי, תוך התעלמות מוחלטת מסוגיית הטרור הפלסטיני. הוא מתעלם מהקורבנות שנרצחו, מתעלם מקריאות ההסתה הפרועות ומתעלם מהתמיכה הפומבית של חלק מהפלסטינים במאבק אלים ומזוין בישראלים.

אמנם עיסוק ביקורתי בישראל אינו בהכרח אנטישמי או אנטי-ציוני, אבל מהקריאה שלו לחרם בינלאומי נודף ריח של שנאה ואפילו אנטישמיות. קחו למשל את מה שהוא אמר לסוכנות הידיעות הפלסטינית "שיהאב" ביוני 2020: "ישראל מאמנת שוטרים אמריקנים כיצד להרוג אנשים שחורים, תוך שימוש בטכניקה של כריעת ברך על צווארם של הקורבנות. זו שיטה שפותחה על ידי צה"ל כדי לרצוח פלסטינים", טען. במה שונה אמירה זו מאמירות אנטישמיות אחרות או עלילות דם שנאמרו במהלך ההיסטוריה על היהודים?

רוג'ר ווטרס
רוג'ר ווטרס | צילום: shutterstock

הניסיון של המוזיקאי הבריטי להציג את הקשר בין "ישראל" ל"יהודים" כרופף הוא שקרי גם כן. כך לדוגמה, אמר ביוני 2020: "שלדון אדלסון הוא ה'פאפט מאסטר' שמושך בחוטים של ממשל טראמפ... אדלסון מאמין כי היהודים, ורק הם, אנושיים, ואילו יתר בני האדם כאן כדי לשרת אותם". לא ניתן לפרש דברים אלו אלא כאנטישמיות - ולא רק מכיוון שאדלסון היה יהודי, אלא כי תיאור זה של ווטרס לא נופל רחוק מסטריאוטיפ דומה אחר: "היהודים שולטים בעולם באמצעות הכסף שלהם". על אף שאדלסון לא התגורר בישראל, אי-אפשר שלא לקשור אותו אל מדינת היהודים מבחינה תרבותית, היסטורית וסמלית.

עכשיו נשאל, למי בדיוק מתכוון ווטרס כשהוא אומר "ישראל"? האם ליישות המדינית והריבונית המתקיימת בגבולותיה? אולי לאזרחים שחיים בתוכה? למנהיגיה? מעבר לזה, בדבריו ובמעשיו, ווטרס מפלה ופוגע בעיקר באזרחים היהודים שחיים במדינת ישראל, גם בכאלו שמעריצים אותו ועדיין קונים את האלבומים שלו. ומנגד, הצד הפלסטיני שעליו הוא מגונן באופן כמעט עיוור בכלל בז לתרבות המערב, ובפרט למוזיקת השטן שאותה ווטרס מלחין, כותב ומבצע.

האנטישמיות המתוחכמת של הזמר הבריטי עטופה מבחוץ בכאב קורע לב שהוא לכאורה משדר בניסיונותיו לשמר את מעמדו כאומן חשוף ורגיש, אך האשמה הגורפת והעונש הקולקטיבי שהוא מטיל על הקהל היהודי בישראל הוא ניסיון מובהק לקחת משנה חברתית-פוליטית בלתי סדורה ולהפוך אותה לכתב "אני מאשים" על מיליוני היהודים שחיים כאן - גם אם אינם מזוהים ומזדהים עם הממשלה ונציגיה. רוג'ר ווטרס, למרבה האירוניה, הפך לאותה "מכונה" כוחנית שרומסת מדינה שלמה באמצעות חרם, אפרטהייד, בדלנות ואנטישמיות.