"במוזיקה אני חשופה לגמרי, בלי דמות להתחבא מאחוריה"

שמה של מאי קשת מוכר לרבים בזכות ההצגות הרבות שבהן השתתפה, מ"מלכת היופי של ירושלים" ועד "אפס ביחסי אנוש", ובעתיד נצפה בה גם מככבת בסרט הבא של אבי נשר ("האהבות שלנו"), אבל כרגע היא פונה לעבר יעד חדש בקריירה שלה – לא רק שחקנית, אלא גם זמרת.

בשנה האחרונה, עובדת קשה על אי.פי. חדש, ולקראת צאתו היא שחררה ממנו לאחרונה את "רקפת", סינגל חדש ומסקרן העוסק בפחד מהתבגרות ובגעגוע לילדות, אותו היא כתבה והלחינה עם אפק לאמור, איתו היא עבדה על האי.פי. עצמו. "מאז ומתמיד הייתי אדם מאוד נוסטלגי. תמיד היה בי געגוע לילדות שלי – לשמחת החיים, לפשטות, לתמימות. למזלי, הייתה לי ילדות מאושרת ברובה, וזה כנראה מה שהופך את הגעגוע אליה לכל כך חזק", היא מספרת בריאיון שהעניקה לרשת 13 לרגל צאתו של "רקפת". "מצד שני, יש בי גם את הפחד מההתבגרות ומהעתיד הלא ברור, והחשש מאיך שאתמודד עם מה שעוד מחכה לי, במיוחד במציאות שאנחנו נמצאים בה. מתוך המקום הזה נולד השיר – רצון לרפא פצעים ישנים, להתמודד עם הפחד, ולמצוא בתוכי תקווה גם לעתיד. זה שיר שמבחינתי הוא סוג של 'שיר ערש' לאישה שאני היום, שנכתב מתוך דיאלוג עם הילדה שהייתי פעם".

כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:

• ברקע החרם התרבותי: דברה מסינג ("וויל וגרייס") תקבל פרס הוקרה בישראל

• "אני מופיע בפני חיילים פצועים, ומקבל מהם הרבה יותר ממה שאני נותן"

• באד באני יופיע במופע המחצית של סופרבול 2026: "זה גדול ממני"

כמו רבים מתחום התרבות והבידור, המוזיקה תמיד הייתה חלק מחייה של קשת, שמגיל צעיר הייתה בלהקות נוער ואף שירתה בצה"ל בלהקה צבאית. למרות שניסתה את התחום הזה מקרוב, היה בה משהו שחשש לקחת את הצעד קדימה – ולהתמסר באמת לשירה. "הרגשתי שמוזיקה היא משהו הרבה יותר חשוף ומפחיד – זה כבר לא להתחבא מאחורי דמות ולשיר דרכה, אלא לעמוד כולי חשופה מול הקהל", היא משתפת. "בעקבות שיחה שהייתה לי עם אחת החברות הטובות שלי, יובל גרבר (שהיא גם אשת יחסי הציבור שלי), קיבלתי את האומץ לצאת לדרך. היא חיברה אותי לאפק לאמור, מוזיקאי מוכשר מאוד, והחיבור בינינו פתח לי את הלב והעניק לי ביטחון להתחיל ליצור חומרים מקוריים ואישיים, ולשחרר אותם החוצה".

האהבה שלה לעולם השירה והמשחק הוא לא דבר זר לה. בכל זאת, כביתם של השחקנית יונה אליאן ושל הזמר-שחקן ששי קשת, היא מכירה את התחום עוד כשהייתה בבטן אימה. "אני מרגישה בת מזל שגדלתי בבית כזה – הורים מוכשרים עם ניסיון אדיר בתחום, אבל לפני הכול – בני אדם. הם אף פעם לא דחפו אותי לשום מקום, אלא נתנו לי את החופש לבחור את הדרך שלי, ותמיד עטפו אותי בפירגון ובתמיכה", סיפרה.

ההורים שלך עודדו אותך לפנות גם לעולם המוזיקה?
"הם מאוד קיוו שיום אחד אממש את הצד המוזיקלי שבי, אבל חיכו בסבלנות עד שארגיש בשלה. היום הם מאושרים לראות אותי הולכת בדרך הזו, ותומכים בי לגמרי. גם אחי, אריאל קשת, הוא מוזיקאי נפלא, שתמיד עודד אותי לאזור אומץ ולעשות את הצעד הזה".

"האמנות היא חמצן לנפש"

על אף הרקע המשפחתי המרשים שלה, קשת מודעת לכך שהיא עוסקת בתחום לא פשוט בישראל, בטח כשזו נמצאת במלחמה מזה שנתיים. "אני חושבת שכל מי שעוסק באמנות, מכיר מקרוב את הקשיים – יש המון תסכול, אכזבות ושיברונות לב, לצד רגעים של אושר ושלמות שאין להם תחליף. דווקא בתקופות קשות כמו אלו שאנחנו חווים עכשיו, אני מרגישה שהאמנות היא מצפן ומפלט", היא אומרת. "לאורך כל ההיסטוריה, תיאטרון ומוזיקה סיפקו לאנשים כוח, נחמה ואסקפיזם. במדינה כמו שלנו, כשהמציאות כל כך מורכבת וכואבת, אני רואה כמה זה הכרחי. הרבה פעמים אחרי הצגה אני פוגשת קהל שמודה על שעה וחצי שבהם הם יכלו לצחוק, לבכות, לנשום – להניח לרגע את הכאב. גם בשבילי וגם בשביל הקהל, האמנות היא חמצן לנפש, ואני מודה על הזכות להיות חלק מזה".

שחררת שיר חדש רגע לפני תחילתה של שנה חדשה. מה את מאחלת לעצמך לכבודה?
"האמת היא שקשה לי לחשוב על משאלות אישיות בתקופה כזו. יותר מהכול, אני מתפללת שהחטופים יחזרו הביתה, שהחיילים שלנו יחזרו לשלום, ושנצליח למצוא פה קצת תקווה ואור בתוך כל הכאב של השנים האחרונות".