הזמר שמתמודד עם מאניה-דפרסיה: "לומד לנצל את יתרונות ההפרעה"

בעבר לא היה נהוג לדבר על תחושות שליליות כמו בדידות, בריאות הנפש, אובדן ותסכול, אך בשנים האחרונות הנושא הזה צף פעם אחר פעם לא רק בחיים האישיים של רבים ברחבי העולם, אלא גם ביצירות של אמנים משלל תחומים. דוגמה טרייה אחת לכך היא "לא מוצא", הסינגל החדש של ביגבי, מוזיקאי שמתמודד עם הפרעה דו-קוטבית (מאניה-דפרסיה) ו-ADHD (הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות), שבו הוא לא מסתיר לרגע את מה שעובר עליו.

"כל חיי אני עוסק בעבודה על הנפש ובלשמור על עצמי. אני רוצה להבין כל דבר שקורה לי, והכל בזכות או בגלל המחלות, תלוי איך אבחר להסתכל על זה", הוא מספר לרשת 13 בריאיון מיוחד לרגל צאת השיר. "ככל שעוברות השנים, אני לומד עוד ועוד כיצד לנצל את היתרונות שאני חווה בזכות המחלות האלו, והכי קל לראות את זה באמנות".

כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:

• "הוא בחור טוב, אגן עליו": האם טראמפ ייתן חנינה לדידי?

• סקס, גלאם והרבה סודות: כוכבת הסדרה החדשה והמדוברת חושפת הכול

• דוד טרטקובר השפיע על חיינו יותר משאי פעם דמיינו. הנה כמה דרכים

לדבריו של ביגבי, ששמו המלא הוא אור ביגבי ליברמן, כשהוא חווה פרץ אנרגיה או התקף מאניה, הוא יכול למצוא את עצמו כותב תסריט לקליפ, מערכון או שיר בתוך זמן קצר מאוד. "אני יודע לבוא אל הפסנתר ולכתוב לחן מבלי לדעת תיאוריה, תווים או וואטאבר, רק כי המוח שלי פשוט יודע ללחוץ על התו הנכון ולחבר אותו לאקורד ומשם לשיר", הסביר. "בדיכאונות אני כותב בעיקר המון ליריקה או פואמות/סיפורים, ואני יודע שזו אחת הדרכים של הגוף והנפש שלי לפרוק ולהתמודד עם החיים. זה לא קורה תמיד, התקפי המאניה והדפרסיה מאוד שונים אחד מהשני, אבל בסך הכול אין לי ספק שאם לא הייתי סובל ממה שאני סובל, אין מצב שהייתי ככה קרוב לאמנות ומסוגל להתבטא כמו שרק אני יכול".

אתה לא חושש לדבר על הנושאים האלו בפני קהל גדול?
"החששות שלי מתו כשהתחלתי להעז. אני לא שגרתי בז'אנר, אני מראה תסמינים כבר מגיל 3. כשהייתי בן 5 דיברתי לראשונה על הרצון שלי למות, ואובחנתי רשמית עם ההפרעה הדו-קוטבית בגיל 13. זה היה סופר מפחיד בהתחלה כי הבנתי שאני הולך למקום אחר משאר הילדים. אני רושם שאני חולה/מתמודד כי לא אכפת לי איך יקראו לי, אבל תמיד יהיו אנשים שיהיה להם קשה לקרוא את הניסוח 'חולה נפש'. לאחר שהחבר הכי טוב שלי ניתק איתי את הקשר ביום שבו סיפרתי לו על המצב שלי, הפסקתי לדבר על המחלה. נזהרתי עם זה מאוד במשך שנים, והפכתי לילד מאוד מופנם, כועס, מתוסכל ובעיקר חסר אונים – עד שהחלטתי שאני רוצה לדבר, ומאז דיברתי בלי בושה וללא מגננות, ונהייה לי טוב יותר. הבנתי שלדבר זה הפתרון. האם זה מפחיד לדבר? בטח, אבל ברגע שאתה עושה את זה, אתה משחרר את עצמך ונוצרת תחושה שאתה כבר לא לבד בזה ושזה לא כזה גדול כפי שחשבת".

"זה ריסק אותי"

"לא מוצא" הוא הסנונית הראשונה של ביגבי מתוך "חמשת שלבי האבל", מיני-אלבום חדש שלו שהופק על ידי רועי דותן, שמגיע אחרי אלבום הבכורה "איזון מושלם" שיצא בשנה שעברה. לשיר מלווה קליפ לא שגרתי אותו הוא יצר יחד עם נועם אזולאי, ושצולם בביתו, בסביבת מגוריו ובמקומות נוספים, בכוונה לייצר בקרב הצופים תחושת אינטימיות ובלבול שיעוררו בהם שאלות על הגבול שבין המציאות לדמיון.

ביגבי אומר כי את השיר הוא כתב לאחר תקופה ארוכה שבה חווה בדידות. "לא היו לי חברים ולא בת זוג, וזה היה חסר לי מאוד. זה ריסק אותי וגרם לי להיות אבוד ונסער", הוא מספר, "בלילה אחד של כאוס נפשי, פשוט תפסתי את הטלפון הנייד שלי וכתבתי את הדמו לשיר. חיפשתי אינטימיות בנרות בכל מקום, בכל דרך, בכל הכוחות שהיו בי, ובאמת עם הזמן הצלחתי גם למצוא בת זוג (שמאז הפכה לאקסית) וחברים שחלקם כבר לא בחיי. ב'חמשת שלבי האבל' אני מתכנן לחשוף חלקים אחרים של הדמות הזו, שהיא בעצם אני".

כשנשאל אם המצב במדינה משפיע עליו, הוא עונה ללא חשש: "אני חושב שכל תקופת המלחמה היא מאוד אנושית, כי זה טבע האדם – להילחם. זו האמת שאני מאמין בה, גם אם היא כואבת לי. ובכל זאת, יש תקופות שאני חושב על כל מה שקורה כרגע בזירה המקומית שלנו ויש בי חסם כתיבה, ומצד שני המלחמה הביאה אותי לכתוב בפעם הראשונה, אולי אפילו הפעם היחידה, שיר פוליטי, שזה נושא שאני לא נוהג לעסוק בו באמנות שלי".

אתה חושב שהמוזיקה שלך יכולה לסייע לאנשים במצב דומה לשלך?
"בטח! אני שר על תחושות ומצבים שכולנו חווים בדרך כזאת או אחרת, והרגשת הזדהות היא דבר שיכול להקל על מצבים נפשיים. תדברו, אל תישארו עם זה לבד. תוציאו החוצה את ההתמודדות שלכם, לא משנה מהי, ותאמינו לי שבטווח הרחוק אתם תודו לעצמכם מאוד, וגם הסביבה שלכם תהיה טובה כלפיכם".

ביגבי יופיע ב-11 באוגוסט בבית היוצר בנמל תל אביב לצד בדאבל פיצ'ר יחד עם להקת "קדחת".