חזקות מהרוח: הזמרות הוותיקות שהשפעתן מורגשת גם אחרי עשרות שנות קריירה
ביום האישה הבינלאומי שחל ממש היום, נהוג לתת כבוד לכל הנשים באשר הן - ואנחנו החלטנו לשים במרכז דווקא כמה זמרות מצליחות שפועלות בתעשייה כבר כמה וכמה שנים. אלה אמניות שלא זכו ב"סתם" הצלחה, אלא במשהו גדול בהרבה - השפעה על המוני מוזיקאיות ומוזיקאים אחרים
ברחבי העולם מציינים היום (ראשון) את יום האישה הבינלאומי, יום שנותן כבוד לכל הנשים באשר הן ואף שם במרכז את הידועות ביותר שביניהן.
זו הזדמנות מושלמת לחלוק כבוד לכמה זמרות ותיקות ולהיזכר בתחילת הדרך שלהן, ורק לקוות שהן ימשיכו לשמח אותנו עוד שנים רבות.
בוני רייט
רייט נולדה בשנת 1949 בקליפורניה, וכיום היא בת 76. היא בת לאבא שהיה שחקן מוכר בברודווי ולאמא פסנתרנית. היא התחילה לנגן כבר בגיל צעיר, אך אחרי שסיימה את בית הספר התיכון, היא התחילה ללמוד יחסים חברתיים ולימודי אפריקה, אלא שמהר מאוד היא הבינה שזה לא הייעוד שלה, ועזבה את הלימודים אחרי סמסטר אחד כדי להתחבר לחבורת מוזיקאים. כ-3 שנים לאחר מכן היא חיממה את זמר הבלוז מיסיסיפי פרד מקדואל, שם צפה בה כתב שהפיץ את השמועה על ההופעה שלה, ודי מהר מגלי כישרונות רבים הגיעו כדי לשמוע אותה מנגנת.
מאז ועד היום היא מוציאה שירים, מנגנת ומופיעה, הייתה מועמדת ללא מעט פרסים ואף זכתה ב-13 פרסי גראמי, ואפילו נכנסה לרשימת 100 הזמרים הגדולים בכל הזמנים ולרשימת הגיטריסטים הגדולים בכל הזמנים של המגזין הנחשב "רולינג סטון". ב-2012 היא הופיעה בטקס הגראמי לצידה של אלישיה קיז, ואת אלבומה האחרון שחררה לפני כעשור.
כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:
ירדנה ארזי
ארזי נולדה בקיבוץ כברי שבצפון הארץ בשנת 1951, והיום היא בת 74. אביה היה איש אצ"ל וסבא שלה הציל ילדים יהודים מידי הנאצים במלחמת העולם השנייה בעזרת בתה, אמא שלה, שסייעה לו. את שירותה הצבאי, אותו התחילה עוד לפני שמלאו לה 18, עשתה ארזי בלהקת הנח"ל, ובאותם ימים הצטלמה לקליפים הראשונים ששודרו בטלוויזיה הישראלית, והפכה לכוכבת.
במהלך הצבא, שירותה המפיק הנודע אברהם דשא החתים אותה על חוזה לחמש שנים. אחרי שהשתחררה מהצבא, השתתפה ארזי בתוכנית "שא לשלום", אותה ביים דני ליטאי ושממנה שוחררו לא מעט להיטים. בשנת 1972 היא הצטרפה יחד עם רותי הולצמן ותמי עזריה למופע "שוקולד מנטה מסטיק - קונגרס הצחוק הציוני", שזכה להצלחה ענקית - ובהמשך הן הקימו את "שוקולד מנטה מסטיק", השלישייה המצליחה שבה לקחה חלק ושהתאחדה פעם נוספת בשנים האחרונות. בשנת 1979, המפיק שלמה צח הציע לארזי להיות סולנית בהרכב "חלב ודבש" כדי לבצע את השיר "הללויה", אך היא סירבה, גלי עטרי נעתרה לבקשה - וההרכב זכה באירוויזיון של אותה השנה (ארזי עצמה, אגב, התחרתה לבדה באירוויזיון 1988 עם "בן אדם", איתו הגיעה אל המקום השביעי והמכובד).
לקראת טקס המשואות של יום העצמאות בשנה שעברה, הוצע לארזי להשיא משואה, אך היא סירבה בטענה כי בניגוד לטקס הממלכתי, "התקופה אינה כזו".
שר
הזמרת האהובה נולדה בשנת 1946 בקליפורניה שבארצות הברית וכיום היא בת 79. אימה הייתה שחקנית ודוגמנית ואביה היה נהג משאית שהתמכר לסמים והימורים, מה שהוביל לפרידה של הוריה ולניתוק הקשר עימו. שר אובחנה עם דיסלקציה חמורה, מה שגרם לה להחליט לעזוב את בית הספר בגיל 16. כבר בגיל צעיר היא החליטה שגם היא תעסוק בתחום הבידור: שר עברה ללוס אנג'לס כדי לנסות ולהפוך לשחקנית, אך שינתה את התוכניות שלה אחרי שפגשה את המפיק-זמר-שחקן סוני בונו, שעבד אצל המפיק הנודע פיל ספקטור. תחילה בונו לא התרשם מיכולותיה, אך הוא התאהב בה, השניים נישאו והביאו לעולם ילדה משותפת (שבבגרותה עברה ניתוח שינוי מין). בהמשך, הוא אף שכנע את ספקטור לשמוע אותה שרה, אחרי שבמקרה שמע אותה שרה לעצמה.
לאורך עשרות שנות הקריירה שלה, שר הפכה לאחת הזמרות המצליחות והמשפיעות בכל הזמנים, ואף הפכה לשחקנים מוערכת, כשזכתה בפרס האוסקר על משחקה ב"מוכת ירח". שר נחשבה מאז ומעולם אייקון לאופנה נוזעת וגיי אייקון שדראג קווינס רבות נהנות לחקות (במיוחד לאור העובדה שיש לה בן טרנסג'נדר, בו תמכה רבות בפומבי). היא אף זכתה באות הוקרה מטעם הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה.
אילנית
בשנת 1947 בתל אביב נולדה חנה דרזנר-גת, בת להורים ניצולי שואה שכשהייתה בת 5 היגרו לברזיל וחזרו ארצה כשהייתה בת 13. את התיכון שלה עשתה בבית הספר לאמנויות "תלמה ילין", ואת דרכה בתחום היא התחילה עם הצמד "אילן ואילנית" עם שלמה צח (פרויקט מוזיקלי שעבורו שינתה את שם הבמה שלה לאילנית), בשנת 1966 והשירים שלהם הפכו ללהיטים. כשנתיים לאחר מכן היא פצחה בקריירת סולו עם השיר "כבר אחרי חצות", שנרשם גם הוא תחת הצמד.
במהלך הקריירה שלה היא השתתפה בפסטיבלים שונים וחשובים בארץ ובעולם, בזכות המקצב הדרום אמריקאי אותו למדה במהלך ילדותה ביבשת. אילית בת ה-78 ייצגה את ישראל באירוויזיון 1973 עם השיר "אי שם", איתו הגיעה למקום הרביעי. בהמשך השנים היא שיתפה פעולה עם לא מעט אמנים מצליחים בארץ, ביניהם אהוד מנור ונורית הירש, שחררה כ-30 אלבומים ורבים מהשירים שלה הפכו ללהיטים גדולים בישראל.
דולי פרטון
פרטון, שחגגה לאחרונה את יום הולדתה ה-80, נולדה בשנת 1946 טנסי שבארצות הברית, אחת מתוך 12 אחים. היא בת למשפחה קתולית וענייה, וסבא שלה היה כומר בכנסייה אליה השתייכה המשפחה, מה שהשפיע רבות על המוזיקה שלה. כבר בגיל 12 היא הופיעה בערוץ הטלוויזיה של עיר הולדתה, ושנה לאחר מכן הקליטה אלבום בחברת תקליטים קטנה והופיעה בגרנד אול אופרי שבנשוויל. ההצלחה הראשונה הייתה בכלל ככותבת שירים, כשכתבה להיטים רבים לזמרים אחרים.
פרטון כתבה יותר מ-3000 שירים ומכרה יותר מ-100 מיליון תקליטים מאלבומיה, מה שהופך אותה לאחת הזמרות הנמכרות ביותר אי פעם. השירים שלה הגיעו למקום הראשון במצעדים חשובים, היא הייתה מועמדת לפרסים מכובדים ואף זכתה ב-11 פרסי גראמי עם 55 מועמדויות לפרסים שונים, והיא האמנית השלישית עם כמות המועמדויות בעולם אי פעם. היא אף קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד ממכללת קרסון-ניומן ובמדליית האמנויות הלאומית, הכבוד הגבוה ביותר המוענק על ידי ממשלת ארה"ב לאמנים, ועד היום נחשבת לאייקון של ממש.
חוה אלברשטיין
אלברשטיין נולדה בפולין בשנת 1946, והיא בת 79 כיום. את שירותה הצבאי העבירה הזמרת בצוות הווי גולני ובשלישיית פיקוד צפון, וב-1967 הוציאה את אלבומה השני, שהיה גם הראשון שהקליטה בעברית. שנתיים לאחר מכן הקליטה לצד דני גרנות את התקליט "שירי רחל", שכלל שירים של רחל המשוררת בעיבודים מיוחדים. היא שיחקה בסרטים כמו "סיפור אינטימי" מ-1981 והמשיכה להקליט שירים, להוציא אלבומים ולכתוב שירים גם לזמרים אחרים, כמו למשל את "חללית" של אורנה ומשה דץ. אלברשטיין הוציאה ספר ילדים בשם "אני לא מושלם" ב-1994, וב-2007 החלה להופיע בחו"ל. אלבומה האחרון הוא "ערב אחר", אותו שחררה ב-2021.
אלברשטיין זכתה בלא מעט פרסים והוקרה לאורך הקריירה הארוכה שלה, כשבין היתר זכתה בתואר דוקטור לשם כבוד ממכון ויצמן בשנת 2011, מאוניברסיטת ברנדייס ב-2018 ומאוניברסיטת בר אילן ב-2022, בפרס אקו"ם על מפעל חיים ועוד רבים. היא זכתה גם בתואר הזמרת הישראלית הגדולה מכולן והיא נחשבת סמל ומופת לזמר העברי.
ג'וני מיטשל
מיטשל נולדה בשנת 1943 באלברטה שבקנדה והיא בת 82. אביה היה קצין בחיל האוויר, ובזמן מלחמת העולם השנייה המשפחה עברה בין בסיסים בעולם. לאחר סיום המלחמה, אביה עבד כמוכר ואימה כמורה. כשהייתה בת 7 בלבד, החלה מיטשל לנגן על פסנתר והלחינה מוזיקה בעצמה. באותה תקופה גם גילתה כי היא בעלת כישרון ציור. כשהייתה בת 9 היא נדבקה בשיתוק ילדים, והיה חשש שלא תוכל ללכת שוב, אך בסופו של דבר, כמובן, היא הצליחה להתגבר על המחלה. בגיל 16 היא לימדה את עצמה לנגן ביוקליילי ואף התחילה להופיע בבתי קפה שונים ליד ביתה, כשחצי שנה לאחר מכן היא קיבלה פינה קבועה בטלוויזיה בה הייתה מנגנת בלילות. ב-1967, ובין ההופעות בבתי קפה, היא התחילה לכתוב את השירים שלה וגם ביצעה אותם בעצמה, מה שזיכה אותה בתהילה. באותה שנה היא התחילה לצאת עם זמר-יוצר מוכר אחר, לאונרד כהן, אך זה לא החזיק זמן רב והיא עברה ללוס אנג'לס.
היא זכתה בלא מעט תארים וללא מעט כבוד מטעם מדינת הולדתה. בשנת 1981 היא זכתה בפרס המושל הכללי לאמנויות הבמה על ההישגים האמנותיים שלה, ב-1996 היא קיבלה כוכב בשדרת התהילה של קנדה, היא נבחרה ב-2002 לחברה במסדר קנדה (שנחשב לכבוד האזרחי כי גדול במדינה), ב-2004 היא קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת מקגיל וב-2007 הופיעה על בול דואר במדינה. מיטשל זכתה גם ב-11 פרסי גראמי שונים, ובשנים האחרונות חזרה להופיע אחרי שנים של מצב בריאותי לא קל, בין היתר בשל התמכרותה לסיגריות, ששינו את קולה מהקצה אל הקצה.
גלי עטרי
בשנת 1953 נולדה עטרי ברחובות, וכיום היא בת 72. אימה הייתה זמרת ושחקנית, אחותה קטנה לשדרנית הרדיו שוש עטרי ז"ל והשחקנית יונה עטרי ז"ל. היא התייתמה מאביה כשהייתה רק בת 4, והמשפחה עברה בעקבות כך לתל אביב. היא חלמה לשרת בגלי צה"ל ואף עברה את המיונים והתקבלה לתחנת הרדיו, אך לא היה תקן לתפקידה - ולכן היא החליטה שלא להתגייס לצה"ל.
כשהייתה רק בת 17 היא הקליטה שני שירים, אחד בעברית והשני באגלית. השיר בעברית, "יש לך שמש", הפך ללהיט ענק בארץ, והיא נסעה ליפן לייצג את ישראל בפסטיבל טוקיו, ואף הקליטה לשיר גרסה יפנית. היא לקחה חלק בהרכב "חלב ודבש" ושרה את "הללויה", איתו זכתה באירוויזיון בפעם השנייה ברציפות עבור ישראל.
ב-1996 היא אימצה את בתה לי, ו-3 שנים אחר כך היא השתתפה בתוכנית "משפחת עזאני". ב-2000 היא הקליטה עם מתי כספי ז"ל שיר לאלבומו "דואטים". היא זכתה באות אבירות מרכז פרס לשלום ולחדשנות לנשים פורצות דרך ומעוררות השראה.
ברברה סטרייסנד
סטרייסנד נולדה בשנת 1942 בברולין שבניו יורק, וכיום היא בת 83. היא נולדה למשפחה יהודייה, ואביה הלך לעולמו כשהייתה בת קצת יותר משנה. כשהייתה נערה היא החלה להופיע כזמרת במועדוני לילה, למרות שאימה חשבה שהיא לא מספיק אטרקטיבית לכך. היא רצתה להיות שחקנית והתחילה להשתתף בשלל הפקות באוף ברודווי, שבעקבותיהן החתימו אותה להוציא אלבום בכורה בקולומביה רקורדס. אלבומה הראשון יצא בשנת 1963 וזכה להצלחה ענקית, בזכותה היא קיבלה את התפקיד של פאני ברייס במחזמר המצליח "מצחיקונת", עליו הייתה מועמדת לפרס הטוני - ובהמשך, בעיבוד הקולנועי למחזמר, היא זכתה על אותו תפקיד בפרס האוסקר.
היא אחת האמניות המעוטרות ביותר בהיסטוריה: היא זכתה ב-2 פרסי אוסקר, זכתה ב-10 פרסי גראמי ובפרס מפעל חיים של האקדמיה האמריקאית למוזיקה, זכתה גם ב-5 פרסי אמי, בפרס מפעל חיים של גילדת שחקני המסך ובתשעה פרסי גלובס הזהב. היא קיבלה גם פרס טוני מיוחד בשנת 1970 על התרומה האדירה שלה לברודווי, וב-2011 זכתה בתואר אשת השנה של "MusiCares" מטעם קרן הגראמי על ההישגים שלה במוזיקה. בשנה שעברה היא שחררה את אלבומה ה-37.
נורית גלרון
גלרון נולדה בהרצליה בשנת 1951, וכיום היא בת 74. אימה הייתה זמרת בלהקת הבריגדה היהודית "מעין זה", ואת הקריירה שלה היא התחילה בצבא כשהתגייסה לצוות הווי גולני. אחרי שהשתחררה מצה"ל, היא למדה תיאטרון וקולנוע והתפרנסה משירה בהצגות תיאטרון לנוער. היא החלה להופיע במועדונים קטנים, וב-1976 היא השתתפה באלבום שהוקדש ללאה גולדברג, כשבאותה שנה השתתפה גם בתוכנית רדיו בגלי צה"ל לגילוי כשרונות צעירים. ב-1977 היא השתתפה בפסטיבל שירי הילדים, ואת אלבום הסולו הראשון שלה הוציאה כשנה לאחר מכן, והוא זכה לשבחים רבים.
היא שיחקה בסרטים שונים ועבדה עם הזמרים והיוצרים הגדולים בישראל, בהם אביב גפן, שלמה ארצי, ארקדי דוכין ועוד.