מוזיאון פולין והפילהרמונית הישראלית מציינים 80 שנה למרד גטו ורשה

לקראת יום השנה ה-80 למרד גטו ורשה, מוזיאון "פולין" והפילהרמונית הישראלית יקיימו במקביל קונצרטים הנושאים את הכותרת "זוכרים ביחד"

התזמורת הפילהרמונית הישראלית
התזמורת הפילהרמונית הישראלית | צילום: המוזיאון לתולדות יהדות פולין

הפילהרמונית הישראלית תנגן תחת שרביטו של המנצח הפולני לוקש בורוביץ, תעלה ברפרטואר המוקדש לקידום היצירות הגדולות של מלחינים יהודים. הקונצרט יפתח עם אדג'טו מתוך האופרה "גן העדן האבוד" של קשישטוף פנדרצקי ובהמשך יעלה הקונצ'רטו לחצוצרה מאת המלחין הפולני-יהודי מיאצ'יסלב ויינברג.

לכתבות נוספות בתרבות ובידור:

מיאצ'יסלב ויינברג נולד בוורשה בשנת 1919 והצליח להימלט מהנאצים בספטמבר 1939. לאחר מסע ארוך ברחבי ברית המועצות, הוזמן על ידי דמיטרי שוסטקוביץ', וקבע את ביתו החדש במוסקבה. וינברג ושוסטקוביץ' הפכו לחברים קרובים: הם ניגנו את הסימפוניות עליהם עבדו בפסנתר בארבע ידיים, והתחרו מי יכתוב יותר רביעיות כלי מיתר. בפברואר 1953 נעצר ויינברג באשמת "לאומניות בורגנית יהודית". הוא שוחרר מהכלא כחודש לאחר מותו של סטלין.

לוקאש בורוביץ
לוקש בורוביץ | צילום: המוזיאון לתולדות יהדות פולין

בוורשה, באודיטוריום של מוזיאון פולין, תנגן תזמורת סינפוניה ורסוביה בתוכנית מיוחדת שתכלול "קונצרטינו לפסנתר ותזמורת": יצירה מאת ולדיסלב שפילמן - פסנתרן ומלחין, מחבר ספר הזיכרונות הנודע בעולם "הפסנתרן" (שהפך בסיס לסרטו של רומן פולנסקי) - הולחן בגטו ורשה ב-1940; "שיר ערש" של אנדז'יי פאנופניק ו"פואמה לכינור ותזמורת" של סיימון לקס. בהמשך תבוצע בבכורה עולמית יצירה חדשה מאת הניה ראני, שהוזמנה במיוחד על ידי מוזיאון פולין. ראני, פסנתרן ומלחין עטור פרסים, כתב את "בשביל יוסימה" - קונצ'רטו לפסנתר בהשראת יצירות הפסנתר של ג'וסימה פלדשו: נערה, פסנתרנית ומלחינה מחוננת, שהייתה אסירה בגטו ורשה. ג'וסימה הופיע בפומבי רק פעם אחת, ב-1941 עם התזמורת הסימפונית היהודית. את סיפורה אנו מכירים בזכות מחברת ההלחנה שלה, האצורה בארכיון יד ושם.

נרקיסי נייר צהובים לזכר מרד גטו ורשה
נרקיסי נייר צהובים לזכר מרד גטו ורשה | צילום: המוזיאון לתולדות יהדות פולין

כל משתתף בקונצרט יקבל נרקיס צהוב מנייר לענוד על דש הבגד, אשר ביזמת מוזיאון פולין הפך בעשר השנים האחרונות לסמל של המרד בגטו ורשה. מסורת זו נוצרה בהשראת מרק אדלמן, אחד ממפקדי המרד. מדי שנה, ב-19 באפריל - יום השנה לפרוץ המרד - נהג אדלמן לקבל זר פרחים צהובים, לרוב נרקיסים, מאדם אנונימי. לאחר מכן היה מניח את הפרחים הללו  לרגלי אנדרטת השואה והגבורה. עד כה, המוזיאון חילק יותר ממיליון נרקיסים מנייר ברחובות ורשה וערים אחרות. עשרות אלפי  נרקיסי נייר צהובים נענדו בטקסי יום השואה גם על ידי תלמידים בבתי ספר בישראל. במבצע חלוקת נרקיסים בכל רחבי העולם השתתפו ספריות, בתי ספר, מוסדות ציבור וגם הפרלמנט האירופי.