"מאחלת לעצמי ליהנות מהרגע": עומר מושקוביץ על ההיריון, המגורים ביוון והחלום הבינלאומי

כבר כמה חודשים שעומר מושקוביץ מתגוררת בחצי האי פיליון שביוון, כשברקע ביתה נוף של הרים מטורפים וים תיכון כחול מושלם. מעבר לנוף המרהיב, בימים אלו היא מתרגשת ממשהו גדול הרבה יותר – היא נמצאת בהיריון. "גיליתי לפני כמה ימים שיש לי בת, בעלי ואני צרחנו ובכינו מרוב אושר", היא מספרת בריאיון זום מיוחד שקיימה עם רשת 13 לרגל השתתפותה בפסטיבל חשיפה בינלאומית למוזיקה ה-16 שיצא היום (שלישי) לדרך בירושלים ובתל אביב ושיתקיים עד יום ראשון, ושבו היא תופיע ביום שישי הקרוב במועדון "התדר" בתל אביב.

שאליו יגיעו כ-50 אורחים מרחבי העולם מקשת רחבה של תפקידים מובילים בסצנה הגלובלית, שבאים לגלות את הדבר החם הבא בארץ. בין עשרות משתתפים הפסטיבל נמנים אהוד בנאי, ואלרי חמאתי, אורפנד לנד, דני קוטנר, מארינה מקסימיליאן ועוד רבים אחרים, בהם מושקוביץ עצמה.

זהו לא "עוד" היריון עבור מושקוביץ, שכן כשבאחד מפרקי "סולדאאוט", סדרת הרשת הקומית והמעולה שלה אותה היא יצרה וכתבה ושבה היא מככבת כגרסה של עצמה, דמותה נכנסת להיריון, היא קיבלה שלל הודעות מאנשים שאיחלו לה מזל טוב. "זה היה ממש לא נעים. חברות שלי אמרו לי שזה ממש לא נושא שמתבדחים עליו, אפילו אמא שלי העירה לי על כך", היא אומרת בחיוך.

כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:

• "זה כמו שיקוי קסמים": כוכבי האופרה המדוברת שלא מפחדים לחלום

• אלפבה מ"מרשעת" הפכה לסמל של הקהילה הגאה - אבל איך זה קרה?

• במופע מיוחד ומרגש: לאה שבת חוגגת 40 שנות קריירה

אבל עומר, בתם של הבמאית דדי ברון ושל המחזאי-תסריטאי שלומי מושקוביץ ("בזכותם אני יודעת מהו המחיר של להיות אמן") ואחותן למחצה של השחקניות מיכל בלנקשטיין וטל בלנקשטיין ושל מנהלת בית הספר לקולנוע סם שפיגל דנה בלנקשטיין ("יש בינינו רק פירגון, אבל אני בטוחה שזה דחף אותי להיות יותר טובה"), יודעת בדיוק מה היא עושה. "אני כל כך שלמה ושמחה. זה שלא מבינים את הגבול, מה באמת ומה לא, זה השחרור שלי", אמרה. "מבחינתי, אני ממש דמות בסדרה. אני מציגה בה את לא רק העולב ואת הכיעור שבי, וזה השחרור שלי". על ההיריון שלה היא אומרת: היו לי בחילות קשות, לא עשיתי כלום, לא הייתי בן אדם. זה היה הכי קשה שיכול להיות".

לדברי מושקוביץ, המעבר ליוון יחד עם בעלה, המוזיקאי יוני דויטש, ובתם המשותפת, לא היה מתוכנן. "ממש הרגשתי שאני חייבת לנשום קצת. היה לי מאוד קשה רגשית, גם בגלל המלחמה. בארץ התגוררתי ליד כיכר החטופים בתל אביב, הייתי הולכת לשם בכל שבת, וזה 'תרם' לתחושות שלי".

המצב הביטחוני בישראל הרתיע אותך?
"להיפך, אני חושבת שזה דווקא תרם באיזשהו קטע מאוד מוזר. יש את כל הרציונל שאומר מה זה העולם הדפוק הזה ולמה ואיך מביאים ילד למקום הזה, לעולם הזה, אבל אני חושבת שבאיזשהו מקום התשובה בתוך המלחמה ובתוך הכוס הייתה פשוט אהבה, שאת רוצה לאהוב".

"הלוואי ואזכה להופיע עוד הרבה בעברית"

בשנה האחרונה, עומר מרבה להופיע בחו"ל, כשאת החוויה העוצמתית ביותר שלה היא חוותה דווקא בגרמניה. "אני מסתכלת על הקהל ומנסה פשוט לקחת מהם את האנרגיה. הם מוחאים כפיים. אני רואה חיוכים", סיפרה הזמרת, שבחודש מרץ האחרון שחררה את אלבומה הרביעי, "ניצחון". "אני מספרת שאני מרגישה שאני כל הזמן מתנצלת כי אני מישראל, והם צוחקים. אני אומרת שאני רוצה שלום, שזה לא עניין של צדדים".

חוויה נוספת שזכורה לה לטובה הייתה כשבאחת מהופעותיה, היא התנצלה שהקהל לא מבין את המילים לשיריה – עד שמישהי צעקה באנגלית "אבל אנחנו מרגישים את זה!". "ברגע הזה, הבנתי שאנחנו מדברות את אותה השפה. שפה החיבור, של אמנות, של המוזיקה", אמרה.

את חושבת שיש במוזיקה שלך משהו שהופך אותה למעין "שגרירה" של ישראל בעולם?
"אני חושבת שרוב האנשים שמתעסקים באמנות ובמוזיקה הם אנשים שמעוניינים בקירוב לבבות, ואם אני יכולה להפיץ מסר של תקווה, שלום ועתיד טוב יותר בהופעות שלי בעולם בתור אמנית ישראלית – אני יותר מגאה לעשות את זה. הלוואי ואזכה להופיע עוד הרבה בעברית – גם בפני קהל שלא מבין מילה, אבל מרגיש את הכול".

מעבר לעבודה על אלבום חדש ("כתבתי כבר את כל השירים ובקרוב אקליט אותם"), מושקוביץ כותבת בימים אלו את עונתה החדשה של "סולדאאוט", שעוסקת בזוג ישראלי שמנסה להבין את זהותו באירופה. "העונה הבאה תתחיל בזמן המלחמה מול איראן. הדמות תוהה לעצמה אם היא בכלל בינלאומית, וכשעלה לי הרעיון הזה נדלקו לי העיניים", פירטה.

כאילו ההיריון והעבודה על הסדרה והאלבום החדש לא מספיקים לה, עומר כותבת בימים אלו גם מחזמר לתיאטרון יחד עם אביה. כשאני שואל אותה איך היא מספיקה לעשות את הכול, היא משיבה: "כל דבר בזמנו. למזלי, השירים שלי מגיעים כשהם מגיעים. אני מנסה בכל פעם לשים את הפוקוס בעיקר על דבר אחד, ובזמן הזה הדברים האחרים מחכים קצת".

באופן טבעי, כל העבודה הרבה שבה היא עוסקת בימים אלו, נוסף על ההיריון שנמצא בשיאו, מעלה בה תהיות בנוגע לחלוקת הזמן שלה על כל אחד ואחד מהם – וזה מבלי להזכיר אפילו את משפחתה ואת חייה הפרטיים. "אני מאחלת לעצמי להיות ברגע", אומרת מושקוביץ'. "לילדה העתידית שלי אני מאחלת שתחיה בעולם הרבה יותר בטוח, זה הכי חשוב".

מה שבאמת מניע אותה הוא לא התכנון, אלא התשוקה לעשייה. "עד שאתה לא מוציא את כל הדברים הקשים ושם אותם באמנות, אז כאילו משהו לא באמת חי שם, אתה לא באמת חי את החיים שאתה אמור לחיות", סיכמה.