הזכייה זו בפרס נובל היא הרבה יותר מאיכות ספרותית. היא הכרזת מלחמה
שננו את השם - לאסלו קרסנהורקאי, הסופר ההונגרי בן ה-71, הוא חתן פרס נובל לספרות לשנת 2025. אז איך האיש - שכונה "מאסטר האפוקליפסה ההונגרי" - הפך לשם דבר, ואיך זכייתו מאותתת על מלחמת תרבויות?
"הוא מזכיר לנו שחיים הם קשים, בחירה עצמאית היא כמעט תמיד מבעד להישג ידינו, וצבעי החיים והזמנים ברובם אפורים", כתבה פעם המשוררת וחוקרת הספרות הבריטית פיונה סמפסון על כתיבתו של הסופר ההונגרי לאסלו קרסנהורקאי. אתמול (חמישי), נטיות מלנכוליות אלו העניקו לו את פרס נובל לספרות לשנת 2025, שעומד על שווי של 11 מיליון קרונה שוודית (כמיליון דולר).
"על גוף העבודה העשיר ומלא החזון, שבלב טרור אפוקליפטי, מדגיש את כוחה של האמנות", נימקה האקדמיה השוודית את הבחירה בסופר בן ה-71, שמאז רומן הביכורים שלו ב-1985, "טנגו השטן", פרסם עוד שישה ספרים עטורי שבחים, ביניהם "תוגת ההתנגדות" (1989), "מלחמה ומלחמה" (1999), "שיבתו של הברון וונקהיים" (2016) ו"הרשט 07769" (2022).
מי שדובר לא פעם כזוכה פוטנציאלי בפרס הנכסף, קרסנהורקאי בנה לעצמו שם לאורך השנים, בין היתר כשהפך להונגרי הראשון שזכה בפרס בוקר היוקרתי לספרות ב-2015 (כעת הפך להונגרי השני אי פעם שזכה בנובל לספרות, אחרי אימרה קרטס המנוח ב-2002).
“To read books gives us more power to survive these very difficult times on Earth.”
When we spoke to 2025 literature laureate László Krasznahorkai, he encouraged us all to read more.
Krasznahorkai also spoke about his happiness and excitement about being the newest Nobel Prize… pic.twitter.com/n5SWZKjR3w
— The Nobel Prize (@NobelPrize) October 9, 2025
כתבות נוספות ממדור תרבות ובידור:
- הדמויות האלו היו מה שאמריקה שאפה להיות. ההווה רחוק מכך
- "הם הרבה פחות מנומסים": הכוכב הצעיר מתוודה על האתגר במשחק מול ילדים
- לפני יותר מ-40 שנה, הסרט הזה היה לכישלון. היום, אין קולנוע בלעדיו
בזכייה זו "הביס" קרסנהורקאי זוכים כמעט בטוחים כדוגמת הסופר היפני הפופולרי הרוקי מורקמי ("יער נורווגי"), הסופרת הסינית האוונגרדית קאן שואה ("אהבה באלף החדש"), והסופר האמריקאי הביישן לשמצה תומאס פינצ'ון, כשהסרט "קרב רודף קרב" - המבוסס על ספרו "Vineland" מ-1990 - הפך לשיחת היום בעולם הקולנוע בחודש האחרון (פינצ'ון בן ה-88 "הופיע" בציבור רק פעם אחת בחייו - הופעת אורח ב"משפחת סימפסון" ב-2004, כששקית נייר לראשו).
אז איך הפך אותו סופר הונגרי - לא מי ששגור בפיהם של רבים, שאינם חובבי ספרות מושבעים - לזוכה הגדול? ואיך בחירה זו מאותתת על משב הרוח בעולם התרבות?
ראוי לחזור קודם לאדם שהוא קרסנהורקאי, נווד במציאות ונביא זעם על גבי דפי הספרים. מי שנולד ב-1954 בגיולה שבהונגריה, בן לאב שהסתיר את שורשיו היהודיים בכדי לשרוד את תקופת השואה, קרסנהורקאי בילה את מרבית חייו בנדודים, כשחייו מעוצבים על ידי קונפליקטים פוליטיים ושעטנז של שפות. מאז שעזב ב-1987 את הונגריה הסובייטית, בילה הסופר שנה במערב ברלין; במקביל, החל להתעניין בתרבויות מזרח אסייאתיות, ובייחוד באלו של סין ומונגוליה, ולשלב את מאפייניהן בכתיבותיו. משם התגלגל בכלל לניו יורק, לדירתו של לא אחר ממשורר 'דור הביט' הגדול אלן גינסברג, שעיצב מחדש את גוף עבודתו של קרסנהורקאי.
מכלול השפעותיו ונסיבות חייו הפכו את כתיבתו לזו של ששמה בליבה מיתוסים ואירועים היסטוריים (בעיקר אירופאים), כשהיא מציירת תמונות דיסטופיות, חסרות הומאניות, קודרות ומלנכוליות מתמיד אך לא חסרות הומור, שחור ככל שיהיה. כך, ספריו - ברובם טקסט ארוך, נטול פסקאות, שלא עוצר לנשום לרגע (12 פרקי "טנגו השטן", לדוגמה, מורכבים מפסקה אחת בודדה) - שמו אותו בשורה אחת עם גדולי הספרות הסוריאליסטית כמו פרנץ קפקא, ניקולאי גוגול ("האף") והרמן מלוויל ("מובי דיק"). "מאסטר האפוקליפסה ההונגרי של ימינו", כינתה אותו לימים התיאוריטיקנית והסופרת סוזאן סונטאג.
לדמויותיו הגרוטסקיות של הסופר וליכולתו לראות את הנולד התחבר הקולנוען ההונגרי בלה טאר, שעיבד שניים מספריו - "טנגו השטן" ו"תוגת ההתנגדות" (קרסנהורקאי היה אמון על התסריט בשניהם, לצד טאר) - לשניים מהיצירות החשובות ביותר בקולנוע המזרח-אירופאי ובכלל, "שטן טנגו" מ-1994 ו"הרמוניות ורקמייסטר" מ-2000 (בהתאמה). בכך זכה קרסנהורקאי לפרוש את השפעתו הגדולה גם לאמצעי מדיה אחרים.
ומה לגבי האמונות האישיות של קרסנהורקאי, אדם עם כתיבה חתרנית אך גם זה שמתגורר בהונגריה של ימינו אנו - שבעיני רבים, נחשבת לסמי-דיקטטורה? הסירו דאגה מליבכם - לא תהיה זו הפתעת השנה לגלות שהסופר ההונגרי הוא אחד ממתנגדיו הנחרצים של שליט הונגריה ב-15 השנים האחרונות, ויקטור אורבן. "הוא פסיכוטי", אמר קרסנהורקאי על תמיכתו של אורבן בנשיא רוסיה ולדימיר פוטין ומלחמתו באוקראינה, ואת השבעת דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב בפברואר האחרון תיאר כאירוע שהותיר אותו "מלא חרדה".
לאלו מכם שצריכים עוד הוכחה, את הנבל הראשי בספרו "שיבתו של הברון וונקהיים" מלפני כעשור תיאר הסופר כדמות "נבזית, חולה וחסרת גבולות" שפושטת על המדינה - לא קשה לעשות אחד ועוד אחד. לא קשה לעשות אחד ועוד אחד.
ואולי כאן נכנסת במלואה משמעות הבחירה בקרסנהורקאי לזכייה בפרס נובל לספרות. אדם שחי במדינה ששמה למטרה לצנזר אקדמאים, עיתונאים ואנשי תרבות במשך שנים, כדי לנטרל כל אמצעי להתנגד, ועדיין ונלחם להמשיך ולכתוב נבואות זעם שלא נעימות לאוזן, לתאר את השפעת הטוטלריזם על הדה-הומניזציה של האדם הפשוט, להוכיח את הרגרסיה שעובר העולם המודרני - הוא הוא התגלמות כוחה של האמנות ב-2025.
כשנדמה שהעולם חוזר לשנות ה-30 וחמור מכך, כשכוחות אנטי-דמוקרטיים עולים מכל עבר ומאיימים על חופש הביטוי הפשוט, הבחירה בלאסלו קרסנהורקאי היא כהצהרת מלחמה, עדות לכך שעולם התרבות נמצא בשיא כוחו האקטיביסטי, ולא - הוא לא הולך לשום מקום בזמן הקרוב.
