"שכול וכשלון וזומבים" של אמיר חרש זכה בפרס ספיר לשנת 2025
כחלק מזכייתו בפרס היוקרתי, חרש יקבל מענק על סך 180 אלף שקלים, ספרו יתורגם לשפה הערבית ולשפה זרה נוספת - לבחירתו. "סיטארה" של רוני פרצ'ק זכה בפרס ספר הביכורים הטוב ביותר. מנימוקי הוועדה שבחרה ב"שכול וכשלון וזומבים": "אמיר חרש הוא קורא מזהיר של הספרות העברית, הספר הוא מעשה יצירה במלוא מובן המילה"
אמיר חרש הוכרז הערב (שני) כמנצח הגדול של פרס ספיר 2025, לאחר שזכה בפרס היוקרתי על ספרו "שכול וכשלון וזומבים". בפרס ספר הביכורים הטוב ביותר זכתה רוני פרצ'ק, שקיבלה את הפרס על ספרה "סיטארה". כחלק מהזכייה בפרס, שמוגש זו השנה ה-25, חרש יקבל ממפעל הפיס מענק על סך 180 אלף שקלים, הספר יתורגם לערבית וגם ייצא לאור בגרסה חדשה בשפה זרה נוספת בה יבחר. פרצ'ק תקבל מענק של 75 אלף שקלים.
בנוסף ל-חרש, ארבעת המועמדים הנוספים בפרס היו אלון ארד על ספרו "המורה", אילנה ברנשטיין על ספרה "חלום עולם הפוך", אופיר טושה גפלה על ספרו "במחילה מכבודה של אשת המערות" ועינת עינהר על הספר "האחו החריש את אוזניי". ברשימת המועמדים לפרס על ספר הביכורים היו גם אלעד וינגרד על הספר "המחסום" ותום הדני נוה עם ספרו "חגורת הרסס". מפעל הפיס ירכוש מהדורה בת 500 עותקים מכל המועמדים בשתי הקטגוריות, ויעניק אותם כמתנה לספריות ציבוריות ברחבי הארץ. הזוכים בפרס נבחרו על ידי ועדת שיפוט בראשה עמדה ד"ר רות קלדרון, צליל אברהם, נדב הלפרין, ד"ר אורית מיטל, טל ניצן, ד"ר לילך נתנאל ופרופ' חבר בדימוס חנה שווגר-סוקר.
כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:
מנימוקי הוועדה לבחירה של "שכול וכשלון וזומבים": "אם מתקיים בישראל היום ויכוח נוקב על אהבה (ושנאה) ועל חופש, הרי שהספר הזה הוא חופש ככל שהספרות יכולה להעניק. והוא צופן בתוכו אהבה, משום שהוא מזכיר את החיים ואת ערך החיים. לפעמים, באש ובדמעות, בהרס, בשכול ובכשלון, אפשר להגות בחיים רק מצידם השני, צד המוות. הספר הזה מזמין אותנו להגות בעתיד, זה שיבוא בהכרח, אחרי המוות, ואחרי כל המלחמות. אמיר חרש הוא קורא מזהיר של הספרות העברית, יודע נפש התרבות הישראלית, ומשיב נפשה. הוא מתאר בדיוק את העצב החשוף של כל כך הרבה ישראלים בימים האלה ובזמן הזה: 'אפשר, אפשר מאוד, שכאן אי אפשר לחיות, אבל כאן צריך להישאר, כאן צריך למות, לישון, אין מקום אחר'. על דמיון שיש בו גרעין של אמת, על מעשה מסירה ספרותית מעורר השתאות, על רומן היסטורי המתעקש לשאול גם על העתיד לבוא בארץ הזו, על הריקוד המרהיב על החבל הנמתח בין החיים למתים, לפני זמננו ועוד הרבה אחרינו, הספר הזה הוא מעשה יצירה במלוא מובן המילה".
על הבחירה ב"סיטארה", הוועדה מסרה: "בכתיבה עוצרת נשימה, נרקמות ב'סיטארה' עלילות המתרחשות על רקע מצב החירום בהודו של שנות ה-70, ובתוכו ביטול זכויות האזרח, איסור על הפגנות ותוכנית לעיקור המוני. הרחק מהכאן ועכשיו הנפוץ כל כך בספרות העברית, בעולמם של גברים מוסלמים בהודו, מתרחשת מערבולת שמסחררת את נימי הגוף והתודעה, לצד הסמטאות, החללים האפלים והמאבקים הפוליטיים והדתיים. כל העורקים פועמים ברומן הזה, שמזמין אותנו להישאב לעולם רחוק וזר, אחוזים ביופיו האכזר והחושני. הספר נשזר לנגד עינינו מבעד לקולות ולמראות המשובצים כמו מכיתות זכוכית בבדי הסיטארה".
חגיגות חצי היובל לייסודו של הפרס התקיים בערב מיוחד, "בין השורות", בספרייה הלאומית בירושלים. הטקס התקיים בהנחייתה של אסתר רדא, שביצעה את השיר "עוד ניפגש". בערב נכחו גם זוכי עבר של הפרס המוערך, מהחשובים בישראל בתחומו, וגם מועמדי עבר ומשפחותיהם, אורחים מיוחדים ועוד.
בין זוכי העבר בפרס, המוענק מדי שנה ליצירות הספרותיות הטובות ביותר של השנה החולפת, נמנים "מישהו לרוץ איתו" של דויד גרוסמן, "אם יש גן עדן" של רון לשם, "הרומאן המצרי" של אורלי קסטל-בלום, "תש"ח" של יורם קניוק, "ילדה" של אלונה פרנקל, ו"שלושה ימים בקיץ" של יוסי אבני-לוי, שזכה בפרס בשנה שעברה.