בין גבעות • פרק מתוך "היידי בת ההרים"

דמיינו לכם את היידי היתומה ילדה מלאת אופי, בת הכפר הקטן שבהרי האלפים, שמגיעה לגור בביתו המבודד של סבה בראש ההר ומשנה ללא הכר את חייו של הזקן המסתגר, עד ששמחת החיים שלה ממיסים את ליבו. כאשר דודתה של היידי מופיעה בהר ולוקחת אותה אל העיר הגדולה ולחיים בבית עשירים, היא לומדת לחיות בחברתה של קלרה המרותקת לכיסא גלגלים. אחרי שהיא מזמינה את קלרה לביקור בהרים, מתרחש הנס.

 

הספר הקלאסי "היידי בת ההרים" נכתב על ידי יוהנה ספירי לפני כ-130 שנים, ומאז ריתק מיליוני קוראים ברחבי העולם, וזכה לעיבודים קולנועיים ובימתיים. סיפורה הנוגע ללב של ספירי, רווי באהבת אדם, טבע וחופש. את התרגום המקורי לעברית ערכה לאחרונה דיטה גוטמן, לטובת הקוראים העכשוויים שעדיין לא נחשפו לסיפור מרתק.

 

אתם מזומנים לקרוא את הפרק הראשון מספר המופת, בהוצאה מחודשת של "כתר".

 

אֶל הַדּוֹד מֵהָאַלְפִּים

 

שְׁבִיל צַר הִתְפַּתֵּל מִן הָעֲיָרָה הַקְּטַנָּה מַיינְפֶלְד, חָצָה שִׁטְחֵי דֶּשֶׁא וְחֻרְשׁוֹת עֵצִים יְרֻקִּים וְנִמְשַׁךְ הַרְחֵק אֶל רַגְלֵי הֶהָרִים. צוּקֵי הֶהָרִים הַגְּבוֹהִים וְהַקּוֹדְרִים הִשְׁקִיפוּ מִמְּרוֹמֵיהֶם עַל הָעֵמֶק. כָּאן, בַּמָּקוֹם שֶׁהַשְּׁבִיל מַתְחִיל לְטַפֵּס עַל הָרְכָסִים הַתְּלוּלִים, עוֹלֶה בְּבַת-אַחַת רֵיחַ רַעֲנָן שֶׁל שְׂדוֹת מִרְעֶה מְכֻסִּים עֵשֶׂב צָפוּף וַעֲסִיסִי.

 

בְּבֹקֶר אֶחָד בָּהִיר וּשְׁטוּף שֶׁמֶשׁ בְּחֹדֶשׁ יוּנִי טִפְּסָה בַּשְּׁבִיל הַצַּר הַזֶּה בַּחוּרָה גְּדוֹלָה, מְלֵאָה וַחֲסֻנָּה. הִיא אָחֲזָה בְּיָדָהּ שֶׁל יַלְדָּה קְטַנָּה וְגָרְרָה אוֹתָהּ אַחֲרֶיהָ. פָּנֶיהָ הַשְּׁזוּפִים שֶׁל הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה הָיוּ סְמוּקִים וְלוֹהֲטִים מִמַּאֲמַץ הַטִּפּוּס. לַמְרוֹת הַשֶּׁמֶשׁ הַחֲזָקָה הָיְתָה עֲטוּפָה בְּבִגְדֵי חֹרֶף חַמִּים כְּאִלּוּ הִיא צְרִיכָה לְהִתְגּוֹנֵן מִפְּנֵי קֹר עַז.

 

הַיַּלְדָּה הָיְתָה בַּת חָמֵשׁ, אֲבָל לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לִרְאוֹת בַּת כַּמָּה הִיא. גּוּפָהּ הַקָּטָן נִבְלַע כָּל-כֻּלּוֹ בַּבְּגָדִים שֶׁלָּבְשָׁה - שְׁתַּיִם-שָׁלֹשׁ שְׂמָלוֹת וַעֲלֵיהֶן צָעִיף עָבֶה אָדֹם שֶׁכִּסָּה גַּם אֶת רֹאשָׁהּ.

וְכָךְ, בְּתוֹךְ שְׁכָבוֹת שֶׁל בְּגָדִים וּבְנַעֲלֵי הָרִים כְּבֵדוֹת וּמְסֻמָּרוֹת, טִפְּסָה הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה בְּמַאֲמָץ רַב בְּמַעֲלֵה הָהָר הַגָּבוֹהַּ וְהַתָּלוּל. כַּעֲבֹר שָׁעָה הִגִּיעוּ הַשְּׁתַּיִם, הַבַּחוּרָה הַחֲסֻנָּה וְהַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה, לְדוֹרְפְלִי כְּפָר קָטָן בְּהָרֵי הָאַלְפִּים, שֶׁבָּתָּיו הַמְּעַטִּים מְפֻזָּרִים מִשְּׁנֵי צִדֵּי הַשְּׁבִיל הַמּוֹלִיךְ מִמַּיינְפֶלְד אֶל רֹאשׁ הָהָר.

 

מִיָּד נִפְתְּחוּ דְּלָתוֹת וְחַלּוֹנוֹת וּמִכָּל עֵבֶר הִתְקַבְּלוּ הַשְּׁתַּיִם בִּקְרִיאוֹת "שָׁלוֹם, שָׁלוֹם וּבְמָטָר שֶׁל שְׁאֵלוֹת סַקְרָנִיּוֹת. בְּלִי לְהֵעָצֵר הֵשִׁיבָה הַבַּחוּרָה הַחֲסֻנָּה בְּרָכָה עַל כָּל בְּרָכָה וּתְשׁוּבָה עַל כָּל שְׁאֵלָה, גָּרְרָה אַחֲרֶיהָ בְּחָזְקָה אֶת הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה, וּמִהֲרָה לְדַרְכָּהּ. כָּךְ יָצְאוּ הַשְּׁתַּיִם בִּמְהִירוּת מֵהַכְּפָר הַקָּטָן וְרַק כָּאן, לְיַד הַבַּיִת הָאַחֲרוֹן, נֶעֶצְרוּ. מִיָּד נִשְׁמַע קוֹל קוֹרֵא מִפֶּתַח הַבַּיִת:

"חַכִּי, דֶּטֶה, אִם אַתְּ מַמְשִׁיכָה לְמַעְלָה, אֲנִי בָּאָה אִתָּךְ!"

דֶּטֶה עָמְדָה בִּמְקוֹמָהּ בִּשְׁתִיקָה. הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה שִׁחְרְרָה אֶת יָדָהּ מִכַּף הַיָּד שֶׁל דֶּטֶה וְהִתְיַשְּׁבָה עַל הָאֲדָמָה.

"אַתְּ עֲיֵפָה מְאוֹד, הַיידִי?" שָׁאֲלָה דֶּטֶה.

"לֹא כָּל כָּךְ," הֵשִׁיבָה הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה, "אֲבָל חַם לִי מְאוֹד!"

"עוֹד מְעַט נַגִּיעַ לְמַעְלָה," עוֹדְדָה אוֹתָהּ דֶּטֶה, "אִם תִּתְאַמְּצִי קְצָת, נִהְיֶה שָׁם בְּעוֹד שָׁעָה."

בֵּינְתַיִם יָצְאָה מֵהַבַּיִת אִשָּׁה שְׁמֵנָה וַחֲסֻנָּה וְהִתְקָרְבָה אֶל הַשְּׁתַּיִם. הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה קָמָה מִיָּד וְעָמְדָה. שְׁתֵּי הַנָּשִׁים, שֶׁהָיוּ יְדִידוֹת וָתִיקוֹת, פָּנוּ אֶל הַשְּׁבִיל וְתוֹךְ כְּדֵי הֲלִיכָה הֵחֵלּוּ לְפַטְפֵּט. אַחֲרֵי דַּקָּה כְּבָר הָיוּ שְׁקוּעוֹת בְּשִׂיחָה עֵרָה. וְעַל מָה פִּטְפְּטוּ הַשְּׁתַּיִם אִם לֹא עַל הַכְּפָר הַקָּטָן דּוֹרְפְלִי וְעַל תּוֹשָׁבָיו.

 

הַיידִי הַקְּטַנָּה נִגְרְרָה אַחֲרֵיהֶן בִּשְׁתִיקָה. כַּעֲבֹר שָׁעָה קַלָּה שָׁאֲלָה הָאִשָּׁה הַשְּׁמֵנָה אֶת דֶּטֶה:

"לְאָן בְּעֶצֶם אַתְּ לוֹקַחַת אֶת הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה, דֶּטֶה? אִם אֲנִי לֹא טוֹעָה זֹאת הַיידִי, הַיְתוֹמָה הַקְּטַנָּה בַּת אֲחוֹתֵךְ?"

"זֹאת הִיא," הֵשִׁיבָה דֶּטֶה, "עַכְשָׁו אֲנִי לוֹקַחַת אוֹתָהּ לְסַבָּא שֶׁלָּהּ, שֶׁתִּשָּׁאֵר אֶצְלוֹ."

"אֵצֶל מִי? אֵצֶל סַבָּא שֶׁלָּהּ?!" קָרְאָה הָאִשָּׁה הַשְּׁמֵנָה בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת וְגַם בְּהִתְנַגְּדוּת גְּלוּיָה, דֶּטֶה?! אֵיךְ אַתְּ יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת דָּבָר כָּזֶה?! וְחוּץ מִזֶּה, אַתְּ מִתְאַמֶּצֶת סְתָם. הָרָשָׁע הַזָּקֵן מִמֵּילָא יְגָרֵשׁ אֶת שְׁתֵּיכֶן בַּחֲזָרָה הַבַּיְתָה!"

"הוּא לֹא יַעֲשֶׂה אֶת זֶה. הוּא סַבָּא שֶׁלָּהּ, לֹא? הוּא חַיָּב לִדְאֹג לָהּ, לַיְתוֹמָה הַקְּטַנָּה, לַנֶּכְדָּה שֶׁלּוֹ. עַד עַכְשָׁו אֲנִי טִפַּלְתִּי בָּהּ, אֲנִי דָּאַגְתִּי לָהּ כָּל הַזְּמַן. תִּרְאִי, בַּרְבֶּל, הִצִּיעוּ לִי עֲבוֹדָה טוֹבָה מְאוֹד וַאֲנִי לֹא יְכוֹלָה לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמִי לְוַתֵּר עָלֶיהָ רַק בִּגְלַל הַיַּלְדָּה. שֶׁסַּבָּא שֶׁלָּהּ יִדְאַג לָהּ, עַכְשָׁו הִגִּיעַ הַתּוֹר שֶׁלּוֹ לְטַפֵּל בָּהּ!"

 

"זֶה נָכוֹן וְגַם צוֹדֵק, דֶּטֶה, אִם הַזָּקֵן הַזֶּה הָיָה כְּמוֹ כָּל הָאֲנָשִׁים!" קָרְאָה בַּרְבֶּל, "אֲבָל הוּא לֹא כְּמוֹ כֻּלָּם. אַתְּ מַכִּירָה אֶת הָאִישׁ הַזֶּה, אַתְּ יוֹדַעַת אֵיךְ הוּא! מָה הַתֶּרַח הַזָּקֵן הָרָשָׁע הַזֶּה יַעֲשֶׂה עִם הַיַּלְדָּה הַזֹּאת, בְּיִחוּד שֶׁהִיא עוֹד כָּל כָּךְ קְטַנָּה! דֶּטֶה, לְאָן אַתְּ מִתְכַּוֶּנֶת לָלֶכֶת? אֵיפֹה הִצִּיעוּ לָךְ עֲבוֹדָה כָּזֹאת טוֹבָה?"

"אֵצֶל מִשְׁפָּחָה אַחַת בִּפְרַנְקְפוּרְט. הִכַּרְתִּי אֶת הַמִּשְׁפָּחָה הַזֹּאת בַּקַּיִץ שֶׁעָבַר כָּאן לְמַטָּה, בַּמֶּרְחֲצָאוֹת שֶׁלָּנוּ. נִקִּיתִי אֶת הַחֲדָרִים שֶׁלָּהֶם וְעָבַדְתִּי אֶצְלָם. כְּבָר לִפְנֵי שָׁנָה הֵם רָצוּ לָקַחַת אוֹתִי אִתָּם לִפְרַנְקְפוּרְט, אֲבָל אָז לֹא יָכֹלְתִּי. בִּגְלַל הַיידִי לֹא יָכֹלְתִּי. רַק בִּגְלָלָהּ לֹא הָלַכְתִּי אִתָּם. גַּם הַקַּיִץ הֵם כָּאן, בַּמֶּרְחֲצָאוֹת. אֲבָל הַפַּעַם הֶחְלַטְתִּי לִנְסֹעַ אִתָּם, יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה. פָּשׁוּט אָסוּר לִי לְוַתֵּר עַל הַהִזְדַּמְּנוּת וְעַל מְקוֹם עֲבוֹדָה נֶהְדָּר כָּזֶה!"

 

"אֲנִי, בְּכָל אֹפֶן, לֹא הָיִיתִי רוֹצָה לִהְיוֹת בִּמְקוֹם הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה!" אָמְרָה בַּרְבֶּל בְּקוֹל צוֹנֵן. "הֲרֵי אַף אֶחָד לֹא יוֹדֵעַ מַה קּוֹרֶה לוֹ עַכְשָׁו, לַסַּבָּא הַזָּקֵן הַזֶּה, שָׁם לְמַעְלָה בָּהָר! הוּא טִפּוּס מוּזָר, כּוֹעֵס וּמִתְבּוֹדֵד לוֹ בָּהָר, מִתְרַחֵק מִבְּנֵי-אָדָם וַאֲפִלּוּ לֹא הוֹלֵךְ לַכְּנֵסִיָּה! וּכְשֶׁהוּא יוֹרֵד לִפְעָמִים לְמַטָּה, וְזֶה קוֹרֶה אוּלַי פַּעַם בְּשָׁנָה, עִם הַמַּקֵּל הֶעָבֶה שֶׁלּוֹ בַּיָּד וְהַפַּרְצוּף הַכּוֹעֵס, כֻּלָּם מִתְחַמְּקִים מִמֶּנּוּ מֵרֹב פַּחַד. בַּגַּבּוֹת הַשְּׂעִירוֹת הַמַּפְחִידוֹת שֶׁלּוֹ וְהַזָּקָן הַפָּרוּעַ הוּא נִרְאֶה כְּמוֹ  רָשָׁע זָקֵן עוֹבֵד אֱלִילִים, אוֹ לְפָחוֹת כְּמוֹ אִינְדְּיָאנִי פֶּרֶא-אָדָם. כָּל אֶחָד רַק רוֹצֶה לְהִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ!"

 

"אָז מָה," הֵשִׁיבָה דֶּטֶה בְּעַקְשָׁנוּת, "הוּא הַסַּבָּא שֶׁל הַיַּלְדָּה, לֹא? הוּא חַיָּב לִדְאֹג לָהּ וּלְטַפֵּל בָּהּ. וְחוּץ מִזֶּה, אֲנִי לֹא חוֹשֶׁשֶׁת כָּמוֹךְ, בַּרְבֶּל, אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁהַזָּקֵן לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ רַע. בְּכָל אֹפֶן, הוּא מַסְפִּיק מְבֻגָּר לִהְיוֹת אַחֲרַאי לְמַעֲשָׂיו."

          

"הָיִיתִי רוֹצָה מְאוֹד לָדַעַת," לָחֲשָׁה בַּרְבֶּל בְּסַקְרָנוּת רַבָּה, "מַה בְּעֶצֶם מֵצִיק לוֹ, לַזָּקֵן. מַה מֵּעִיק לוֹ עַל הַמַּצְפּוּן שֶׁהוּא מִתְרַחֵק כָּכָה מֵאֲנָשִׁים וּמִתְבּוֹדֵד לוֹ, כְּאִלּוּ הוּא מִסְתַּתֵּר עַל הָהָר? יֵשׁ כָּל מִינֵי שְׁמוּעוֹת עָלָיו וְעַל מַה שֶּׁעָשָׂה. מַשֶּׁהוּ הָיָה חַיָּב לְהַגִּיעַ גַּם לָאָזְנַיִם שֶׁלָּךְ, דֶּטֶה, לֹא? אוּלַי שָׁמַעְתְּ מֵאֲחוֹתֵךְ?"

"שָׁמַעְתִּי מַשֶּׁהוּ," הוֹדְתָה דֶּטֶה בַּחֲצִי-פֶּה, "אֲבָל אֲנִי לֹא אוֹמֶרֶת כְּלוּם, כִּי אוֹי וַאֲבוֹי לִי אִם הַזָּקֵן יִשְׁמַע שֶׁדִּבַּרְתִּי עָלָיו."

"אֵיךְ הוּא יִשְׁמַע, דֶּטֶה? אֵיךְ?! אִם אַתְּ חוֹשֶׁשֶׁת מִמֶּנִּי, אָז הַפֶּה שֶׁלִּי סָגוּר וְחָתוּם כְּמוֹ קֶבֶר!"

כָּכָה הִבְטִיחָה בַּרְבֶּל בִּשְׁבוּעָה. כְּבָר מִזְּמַן הִשְׁתּוֹקְקָה לָדַעַת מַה בֶּאֱמֶת קָרָה לוֹ לַדּוֹד הַזֶּה, הַדּוֹד מֵהָאַלְפִּים, כְּפִי שֶׁכֻּלָּם קוֹרְאִים לוֹ. מַדּוּעַ הוּא כָּל כָּךְ מָלֵא שִׂנְאָה וְהִתְנַגְּדוּת לִבְנֵי-הָאָדָם, מִתְבּוֹדֵד לוֹ עַל הָהָר וּמִתְרַחֵק מִכֻּלָּם. הָאֲנָשִׁים מְסַפְּרִים עָלָיו כָּל מִינֵי דְּבָרִים, אַךְ הַכֹּל בַּחֲצָאֵי מִשְׁפָּטִים מְעֻרְפָּלִים. כְּאִלּוּ אֵינָם מְעִזִּים לְדַבֵּר נֶגְדּוֹ בְּגָלוּי, וּמִצַּד שֵׁנִי חוֹשְׁשִׁים לְהַבִּיעַ כְּלַפָּיו אַהֲדָה.

 

בַּרְבֶּל הַסַּקְרָנִית רָצְתָה גַּם לָדַעַת מַדּוּעַ כָּל תּוֹשָׁבֵי דּוֹרְפְלִי קוֹרְאִים לַזָּקֵן "הַדּוֹד מֵהָאַלְפִּים". הֲרֵי גַּם אִם הַתּוֹשָׁבִים בִּכְפָר קָטָן זֶה מְעַטִּים, לֹא יִתָּכֵן שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת הַדּוֹד שֶׁל כֻּלָּם.

אָמְנָם, כֵּיוָן שֶׁכֻּלָּם קוֹרְאִים לוֹ "הַדּוֹד מֵהָאַלְפִּים", גַּם הִיא קוֹרֵאת לוֹ כָּךְ. הִיא עַצְמָהּ בָּאָה לָגוּר בְּדוֹרְפְלִי רַק לֹא מִזְּמַן, לְאַחַר שֶׁהִתְחַתְּנָה. לָכֵן, כֵּיוָן שֶׁאֵינֶנָּהּ בַּת הַמָּקוֹם, הִיא אֵינֶנָּה מַכִּירָה כַּמָּה וְכַמָּה פָּרָשִׁיּוֹת הַקְּשׁוּרוֹת לַאֲנָשִׁים מְסֻיָּמִים הַמִּתְגוֹרְרִים בְּדוֹרְפְלִי וּבִסְבִיבָתָהּ.

 

דֶּטֶה, לְעֻמָּתָהּ, הָיְתָה בַּת הַכְּפָר וְעַד לִפְנֵי שָׁנָה הִתְגּוֹרְרָה כָּאן עִם אִמָּא שֶׁלָּהּ. אַחֲרֵי שֶׁאִמָּהּ מֵתָה עָבְרָה דֶּטֶה לַמֶּרְחֲצָאוֹת, וְשָׁם הִיא עוֹבֶדֶת כְּחַדְרָנִית בְּבֵית-הַמָּלוֹן הַגָּדוֹל. גַּם עַכְשָׁו, בְּבֹקֶר יוּנִי נָאֶה זֶה, הִיא בָּאָה מִשָּׁם, מֵהַמֶּרְחֲצָאוֹת, עִם הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה. עַד מַיינְפֶלְד הִסִּיעַ אוֹתָן אִכָּר אֶחָד בְּעֶגְלַת הֶחָצִיר שֶׁלּוֹ. מִמַּיינְפֶלְד הֵן הוֹלְכוֹת בָּרֶגֶל.

וּבַרְבֶּל, שֶׁכְּבָר הִצְטָרְפָה אֶל דֶּטֶה בְּדַרְכָּהּ אֶל מַעֲלֵה הָהָר, לֹא רָצְתָה בְּשׁוּם פָּנִים לְהַחְמִיץ אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת לִשְׁמֹעַ פְּרָטִים עַל הַדּוֹד מֵהָאַלְפִּים, שֶׁעוֹרֵר אֶת סַקְרָנוּתָהּ תָּמִיד. תּוֹךְ כְּדֵי הֲלִיכָה אָחֲזָה בַּרְבֶּל בִּידִידוּת וּבִלְבָבִיּוּת בְּיָדָהּ שֶׁל דֶּטֶה וְאָמְרָה:

"מִמֵּךְ אֲנִי יְכוֹלָה סוֹף-סוֹף לִשְׁמֹעַ אֶת הָאֱמֶת, מַה נָּכוֹן וּמַה לֹּא נָכוֹן בְּכָל הַסִּפּוּרִים וְהַדִּבּוּרִים הָאֵלֶּה שֶׁשּׁוֹמְעִים כָּל הַזְּמַן עַל הַדּוֹד מֵהָאַלְפִּים. אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁאַתְּ מַכִּירָה אֶת כָּל הַפָּרָשָׁה בִּפְרָטֵי-פְּרָטִים, דֶּטֶה. בְּבַקָּשָׁה, תַּגִּידִי לִי: מַה קָּרָה לוֹ לַזָּקֵן? תָּמִיד הָיָה כָּזֶה מַפְחִיד, שׂוֹנֵא אָדָם, בּוֹרֵחַ מֵהָאֲנָשִׁים וּמִתְבּוֹדֵד לוֹ בֶּהָרִים?"

 

"אֵיךְ אֲנִי יְכוֹלָה לָדַעַת אִם תָּמִיד הָיָה כָּזֶה?" הֵשִׁיבָה דֶּטֶה. "הַדּוֹד מֵהָאַלְפִּים הוּא הַיּוֹם בֶּן שִׁבְעִים בְּעֵרֶךְ, וַאֲנִי בְּסַךְ הַכֹּל בַּת עֶשְׂרִים וְשֵׁשׁ, אָז אֵיךְ אֲנִי יְכוֹלָה לָדַעַת אֵיךְ הָיָה פַּעַם?! הֲרֵי כְּשֶׁהָיָה צָעִיר בִּכְלָל לֹא הִכַּרְתִּי אוֹתוֹ!?? אֲבָל..."

"אֲבָל מָה, דֶּטֶה?" דָּחֲקָה בָּהּ בַּרְבֶּל, "מָה רָצִית לְהַגִּיד? תַּגִּידִי, אַל תַּסְתִּירִי מִמֶּנִּי!"

"אִם, כְּלוֹמַר, זֹאת אוֹמֶרֶת... אִם אֶפְשָׁר לִסְמֹךְ עָלַיִךְ שֶׁמַּה שֶּׁאֲנִי מְסַפֶּרֶת לָךְ לֹא יִוָּדַע מִיָּד לְכָל הַכְּפָר, אֲנִי אוּלַי יְכוֹלָה לְגַלּוֹת לָךְ כַּמָּה דְּבָרִים מְעַנְיְנִים. הֲרֵי אִמָּא שֶׁלִּי וְהַדּוֹד מֵהָאַלְפִּים, שְׁנֵיהֶם יְלִידֵי דּוֹמְלֶשְׁג..."

"בֶּאֱמֶת, דֶּטֶה, כָּזֹאת רַכְלָנִית אֲנִי נִרְאֵית לָךְ?!.." קָרְאָה בַּרְבֶּל כְּנֶעֱלֶבֶת, "מָה, אַתְּ חוֹשֶׁבֶת שֶׁאֲנִי לֹא יוֹדַעַת לִשְׁמֹר סוֹד? אִם צָרִיךְ, זֹאת אוֹמֶרֶת! תִּהְיִי בְּטוּחָה שֶׁשּׁוּם דָּבָר לֹא יֵצֵא מֵהַפֶּה שֶׁלִּי, דֶּטֶה!"

"מַבְטִיחָה?"

"נִשְׁבַּעַת!"

אוֹ-אָז הִפְנְתָה דֶּטֶה אֶת רֹאשָׁהּ כְּדֵי לְהָעִיף מַבָּט וְלִבְדֹּק אִם הַקְּטַנָּה מַקְשִׁיבָה לָהֶן. אַךְ מַה זֶּה, הַיַּלְדָּה בִּכְלָל אֵינֶנָּה! שְׁתֵּי הַנָּשִׁים הַצְּעִירוֹת הָיוּ שְׁקוּעוֹת כָּל כָּךְ בְּשִׂיחָה עַד שֶׁלֹּא הִבְחִינוּ כְּלָל בְּהֵעָדְרָה. לְהֵיכָן נֶעֶלְמָה?!

 

דֶּטֶה נֶעֶצְרָה וְהִשְׁקִיפָה בִּדְמָמָה עַל כָּל סְבִיבוֹתֶיהָ. בַּרְבֶּל עָשְׂתָה כָּמוֹהָ.

"הִנֵּה, שָׁם!" קָרְאָה בַּרְבֶּל וְהֵנִיפָה אֶת זְרוֹעָהּ, "אַתְּ רוֹאָה? שָׁם, עַל הַשְּׁבִיל הַהוּא בַּמִּדְרוֹן. תִּרְאִי אֵיךְ הִיא מְטַפֶּסֶת שָׁם עִם פֶּטֶר, רוֹעֵה הָעִזִּים הַקָּטָן, יַחַד עִם כָּל הָעֵדֶר! בֶּאֱמֶת, מְעַנְיֵן לָדַעַת לָמָּה פֶּטֶר אִחֵר הַיּוֹם לָצֵאת עִם הָעֵדֶר שֶׁלּוֹ לַמִּרְעֶה! מֵילָא, לֹא חָשׁוּב. אֵין לָךְ מַה לִּדְאֹג, דֶּטֶה. פֶּטֶר יֶלֶד טוֹב, הוּא יִשְׁמֹר עַל הַיידִי הַקְּטַנָּה שֶׁלָּךְ. בֵּינְתַיִם אַתְּ יְכוֹלָה לְסַפֵּר, כֻּלִּי אֹזֶן."

"מְיֻתָּר לְגַמְרֵי שֶׁפֶּטֶר יִשְׁמֹר עָלֶיהָ," הֵעִירָה דֶּטֶה. "הַיידִי רַק בַּת חָמֵשׁ, אֲבָל מַסְפִּיק חֲכָמָה לִרְאוֹת וּלְהָבִין כָּל מַה שֶּׁהִיא צְרִיכָה, וְהִיא יוֹדַעַת יָפֶה מְאוֹד לִהְיוֹת זְהִירָה וְלִדְאֹג לְעַצְמָהּ. כְּבָר שַׂמְתִּי לֵב לָזֶה יוֹתֵר מִפַּעַם אַחַת. הַזָּקֵן, יֵשׁ לוֹ בְּסַךְ הַכֹּל בַּיִת אֶחָד וּשְׁתֵּי עִזִּים. אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁהַחֲכָמָה הַקְּטַנָּה תִּסְתַּדֵּר אִתּוֹ יָפֶה מְאוֹד."

 

"וְהָיָה לוֹ פַּעַם יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ עַכְשָׁו?" חָקְרָה בַּרְבֶּל בְּלִי בּוּשָׁה, "אַתְּ אוּלַי רוֹצָה לְהַגִּיד לִי שֶׁהַדּוֹד מֵהָאַלְפִּים הָיָה פַּעַם אִישׁ עָשִׁיר?"

"עָשִׁיר? סְתָם עָשִׁיר? עָשִׁיר מְאוֹד!" קָרְאָה דֶּטֶה בְּהִתְעוֹרְרוּת. "הַמֶּשֶׁק שֶׁלּוֹ הָיָה הַמֶּשֶׁק הֲכִי גָּדוֹל וַהֲכִי יָפֶה בְּכָל דּוֹמְלֶשְׁג. הוּא הָיָה הַבֵּן הַבְּכוֹר בַּמִּשְׁפָּחָה, וְהָיָה לוֹ אָח צָעִיר מִמֶּנּוּ, בָּחוּר טוֹב וְשָׁקֵט וְגַם חָרוּץ מְאוֹד. אֲבָל הוּא, הַבֵּן הַבְּכוֹר, הִתְחַמֵּק מִכָּל עֲבוֹדָה וְהִתְנַשֵּׂא עַל הָאָח הַצָּעִיר כִּי רָצָה לִהְיוֹת הָאָדוֹן בַּבַּיִת. אֲבָל לַעֲבֹד? הוּא - לַעֲבֹד?! כָּל הַיּוֹם הָיָה מְשׁוֹטֵט בְּכָל הַכְּפָרִים וְהָעֲיָרוֹת בַּסְּבִיבָה וּמִתְחַבֵּר לַאֲנָשִׁים פְּרוּעִים וּמֻפְקָרִים חַסְרֵי בַּיִת. בַּסּוֹף בִּזְבֵּז אֶת כָּל הָרְכוּשׁ שֶׁל הַמִּשְׁפָּחָה בְּמִשְׂחֲקֵי קְלָפִים.

 

"אַבָּא וְאִמָּא שֶׁלּוֹ מֵתוּ מֵרֹב צַעַר, וְהָאָח הַצָּעִיר, עָנִי וּבְלִי כְּלוּם, עָזַב בְּלֵב כָּבֵד אֶת הַבַּיִת וְיָצָא לִנְדֹּד וּלְחַפֵּשׂ אֶת מַזָּלוֹ בָּעוֹלָם הַגָּדוֹל. עַד הַיּוֹם הַזֶּה אַף אֶחָד לֹא יוֹדֵעַ אֵיפֹה הוּא. גַּם הוּא עַצְמוֹ, הַדּוֹד מֵהָאַלְפִּים, שֶׁרַק הַשֵּׁם הָרַע שֶׁלּוֹ נִשְׁאָר לוֹ, נֶעֱלַם, וְאַף אֶחָד לֹא יָדַע אָז אֵיפֹה הוּא.

"פַּעַם אַחַת הִגִּיעָה שְׁמוּעָה שֶׁהִתְגַּיֵּס לַצָּבָא בְּנַפּוֹלִי, וְאַחַר כָּךְ לֹא שָׁמְעוּ מִמֶּנּוּ שׁוּם דָּבָר יוֹתֵר מֵחֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנִים.

"וְאָז, יוֹם אֶחָד, הוּא הוֹפִיעַ פִּתְאוֹם בַּכְּפָר, בְּדוֹמְלֶשְׁג, וְהֵבִיא אִתּוֹ בֵּן, שֶׁכְּבָר הָיָה נַעַר מִתְבַּגֵּר, וּבִקֵּשׁ שֶׁיְּקַבְּלוּ אוֹתָם בַּחֲזָרָה לְחֵיק הַמִּשְׁפָּחָה. אֲבָל כָּל הַמִּשְׁפָּחָה הִתְעַלְּמָה מִמֶּנּוּ וְסָגְרָה לוֹ אֶת הַדֶּלֶת.

 

"קַבָּלַת הַפָּנִים הַקָּשָׁה הַזּוֹ הִרְגִּיזָה אוֹתוֹ מְאוֹד, וּמֵרֹב כַּעַס הוּא נִשְׁבַּע שֶׁכַּף רַגְלוֹ לֹא תִּדְרֹךְ עוֹד בְּדוֹמְלֶשְׁג. וְהוּא לָקַח אֶת הַבֵּן שֶׁלּוֹ וְעָלָה וְהִתְיַשֵּׁב כָּאן, בְּדוֹרְפְלִי. אוֹמְרִים שֶׁאִשְׁתּוֹ הָיְתָה שְׁוֵייצָרִית. הוּא פָּגַשׁ אוֹתָהּ, כָּכָה אוֹמְרִים, בְּאֵיזֶה מָקוֹם לְמַטָּה בָּעֵמֶק, אֲבָל אַחֲרֵי זְמַן קָצָר אִבֵּד אוֹתָהּ. אָז עוֹד הָיָה לוֹ כַּנִּרְאֶה קְצָת כֶּסֶף; הוּא מָסַר אֶת הַבֵּן שֶׁלּוֹ, טוֹבִּיאַס, לְנַגָּר אֶחָד, כְּדֵי שֶׁיִּלְמַד אֶצְלוֹ לַעֲבֹד בְּנַגָּרוּת. וּבֶאֱמֶת הַבֵּן גָּדַל וְנִהְיָה נַגָּר, אִישׁ יָשָׁר וְהָגוּן שֶׁהִתְפַּרְנֵס מֵהָעֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ. מְכֻבָּד וּמְקֻבָּל בְּעֵינֵי כָּל הָאֲנָשִׁים.

 

"אֲבָל לְאַבָּא שֶׁלּוֹ, לַזָּקֵן, לַ'דּוֹד מֵהָאַלְפִּים', כֻּלָּם הִתְיַחֲסוּ בְּחַשְׁדָנוּת. נָפֹצוּ עָלָיו כָּל מִינֵי שְׁמוּעוֹת, שֶׁעָרַק מֵהַצָּבָא בְּנַפּוֹלִי אַחֲרֵי שֶׁנֶּאֱשַׁם בַּהֲרִיגַת אָדָם בְּסִכְסוּךְ אַלִּים. אֲבָל גַּם אִם הוּא בֶּאֱמֶת אִישׁ אָיֹם וְנוֹרָא כָּזֶה, הֲרֵי לֹא יָכֹלְנוּ לְהִתְכַּחֵשׁ לוֹ! פָּשׁוּט לֹא הָיְתָה לָנוּ בְּרֵרָה, הָיִינוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת שֶׁהוּא קְרוֹב מִשְׁפָּחָה שֶׁלָּנוּ - הַסַּבְתָּא שֶׁל אִמָּא שֶׁלִּי וְהַסַּבְתָּא שֶׁל הַזָּקֵן הַזֶּה הָיוּ אֲחָיוֹת. לָכֵן קָרָאנוּ לַזָּקֵן 'דּוֹד'. וְכֵיוָן שֶׁמִּצַּד אַבָּא שֶׁלִּי כִּמְעַט כָּל הָאֲנָשִׁים בְּדוֹרְפְלִי הֵם קְרוֹבֵי מִשְׁפָּחָה, הִתְחִילוּ גַּם כָּל הָאֲחֵרִים לִקְרֹא לוֹ 'דּוֹד'. וְכֵיוָן שֶׁהֶחְלִיט לִחְיוֹת בִּבְדִידוּת גְּמוּרָה בְּהָרֵי הָאַלְפִּים, הִתְחִילוּ לִקְרֹא לוֹ 'הַדּוֹד מֵהָאַלְפִּים'. זֶה כָּל הַסִּפּוּר כֻּלּוֹ."

"וְטוֹבִּיאַס?" שָׁאֲלָה בַּרְבֶּל בְּסַקְרָנוּת, "מַה קָּרָה לְטוֹבִּיאַס?"

 

"סַבְלָנוּת, בַּרְבֶּל," הֵשִׁיבָה דֶּטֶה, "הֲרֵי אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לְסַפֵּר לָךְ הַכֹּל בְּבַת-אַחַת! אָז אַחֲרֵי שֶׁטּוֹבִּיאַס לָמַד נַגָּרוּת הוּא חָזַר לְדוֹרְפְלִי וְהִתְחַתֵּן עִם אַדֶלְהַייד אֲחוֹתִי. שְׁנֵיהֶם אָהֲבוּ מְאוֹד זוֹ אֶת זֶה, אֲבָל הָאֹשֶׁר לֹא נִמְשַׁךְ הַרְבֵּה זְמַן, לְמַרְבֵּה הַצַּעַר. יוֹם אֶחָד, שְׁנָתַיִם אַחֲרֵי הַחֲתֻנָּה, טוֹבִּיאַס עָבַד עַל בִּנְיָן אֶחָד וְנָפְלָה עָלָיו קוֹרָה גְּדוֹלָה, וְהוּא נֶהֱרַג. אַדֶלְהַייד, שֶׁגַּם לִפְנֵי כֵן לֹא הָיְתָה בְּרִיאָה כָּל כָּךְ, לֹא יָכְלָה לְהִתְגַּבֵּר עַל הָאָסוֹן וּמֵרֹב צַעַר וְיָגוֹן חָלְתָה קָשֶׁה. שְׁבוּעַיִם הָיְתָה בְּחֹסֶר הַכָּרָה עַד שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לָדַעַת אִם הִיא עֵרָה אוֹ יְשֵׁנָה, וְאָז נֶעֶצְמוּ לָהּ הָעֵינַיִם לְעוֹלָמִים.

 

"בְּכָל הַסְּבִיבָה לֹא הִפְסִיקוּ לְדַבֵּר עַל הַגּוֹרָל הַמַּר שֶׁל הַשְּׁנַיִם הָאֵלֶּה, אַדֶלְהַייד וְטוֹבִּיאַס, וְהִתְלַחֲשׁוּ שֶׁהַדָּבָר הַזֶּה בָּא לָהֶם מֵאֱלֹהִים, עֹנֶשׁ עַל הַמַּעֲלָלִים הַפְּרוּעִים וְהַמֻּפְקָרִים שֶׁל הַדּוֹד מֵהָאַלְפִּים. כַּמָּה אֲנָשִׁים וְגַם הַכֹּמֶר עַצְמוֹ הֵעֵזּוּ לוֹמַר אֶת הַדָּבָר הַנּוֹרָא הַזֶּה לַזָּקֵן, וְנִסּוּ לְשַׁכְנֵעַ אוֹתוֹ לְהִתְוַדּוֹת עַל חֲטָאָיו וּלְשַׁנּוֹת אֶת חַיָּיו. הֵם קִוּוּ שֶׁהָאָסוֹן הַקָּשֶׁה שֶׁנָּפַל עַל הַבֵּן וְהַכַּלָּה שֶׁלּוֹ יִפְקַח לוֹ אֶת הָעֵינַיִם וְיַחֲזִיר אוֹתוֹ לְמוּטָב. אֲבָל זוֹ הָיְתָה תִּקְוַת שָׁוְא. לְהֶפֶךְ, הַזָּקֵן הִתְבַּצֵּר עוֹד יוֹתֵר בִּבְדִידוּת וּמֵאוֹתוֹ רֶגַע כִּמְעַט נִמְנַע לְגַמְרֵי לִפְגֹּשׁ אֲנָשִׁים.

 

"וּמִצַּד שֵׁנִי, גַּם הַתּוֹשָׁבִים בַּכְּפָר פָּחֲדוּ מִמֶּנּוּ וְהִתְחַמְּקוּ מִמֶּנּוּ כַּמָּה שֶׁיָּכְלוּ. הַדּוֹד מֵהָאַלְפִּים עָבַר לָהָר כְּדֵי לִחְיוֹת שָׁם בִּבְדִידוּת מֻחְלֶטֶת, וּמֵאָז הוּא כִּמְעַט לֹא יוֹרֵד עוֹד לְמַטָּה. כָּכָה הוּא חַי לוֹ, הָאִישׁ הַמְסֻכְסָךְ הַזֶּה, לְבַדּוֹ, רָחוֹק מֵאֱלֹהִים וּמֵאָדָם.

"אֶת הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה, אֶת הַיידִי, הַבַּת שֶׁל טוֹבִּיאַס וְאַדֶלְהַייד, לָקַחְנוּ אִמָּא וַאֲנִי לַבַּיִת שֶׁלָּנוּ. הִיא הָיְתָה אָז רַק בַּת שָׁנָה, הַיְתוֹמָה הַקְּטַנָּה. בַּקַּיִץ בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה, אַחֲרֵי שֶׁאִמָּא מֵתָה וַאֲנִי נֶאֱלַצְתִּי לָצֵאת לַעֲבֹד בַּמֶּרְחֲצָאוֹת שָׁם לְמַטָּה, מָסַרְתִּי אֶת הַיידִי הַקְּטַנָּה לְהַשְׁגָּחָה שֶׁל אוּרְסֶל הַזְּקֵנָה. בַּחֹרֶף, כְּשֶׁאֵין אוֹרְחִים בַּמֶּרְחֲצָאוֹת, אֲנִי יְכוֹלָה לְהִשָּׁאֵר לַעֲבֹד שָׁם בְּכָל מִינֵי עֲבוֹדוֹת - אֲנִי יוֹדַעַת לִתְפֹּר וְגַם לְתַקֵּן בְּגָדִים יְשָׁנִים. בְּהַתְחָלַת הָאָבִיב הִגִּיעָה שׁוּב הַמִּשְׁפָּחָה מִפְרַנְקְפוּרְט שֶׁאֶצְלָהּ עָבַדְתִּי בַּקַּיִץ הַקּוֹדֵם, וְגַם הַפַּעַם הֵם רוֹצִים לָקַחַת אוֹתִי אִתָּם, כְּפִי שֶׁאָמַרְתִּי לָךְ קֹדֶם. מָחֳרָתַיִם הֵם נוֹסְעִים לִפְרַנְקְפוּרְט וְהֶחְלַטְתִּי לָצֵאת אִתָּם. אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁיִּהְיֶה לִי טוֹב מְאוֹד אֶצְלָם."

"וְלָכֵן אַתְּ מוּכָנָה לְהַפְקִיר אֶת הַיְתוֹמָה הַמִּסְכֵּנָה אֵצֶל הַזָּקֵן הַמְשֻׁנֶּה הָרָשָׁע הַזֶּה, בֶּהָרִים הַגְּבוֹהִים?!" נָזְפָה בָּהּ בַּרְבֶּל.

"מַה יֵּשׁ," הִתְגּוֹנְנָה דֶּטֶה, "אֲנִי אֶת שֶׁלִּי כְּבָר עָשִׂיתִי בִּשְׁבִיל הַיַּלְדָּה. עַכְשָׁו הִיא כְּבָר בַּת חָמֵשׁ וְאִי אֶפְשָׁר לִדְרֹשׁ מִמֶּנִּי לָקַחַת אוֹתָהּ אִתִּי לִפְרַנְקְפוּרְט! בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הִיא לֹא הַבַּת שֶׁלִּי. אַגַּב, בַּרְבֶּל, לְאָן אַתְּ הוֹלֶכֶת? כְּבָר כִּמְעַט הִגַּעְנוּ לַפִּסְגָּה!"

"כֵּן, הִנֵּה הִגַּעְתִּי לְאָן שֶׁרָצִיתִי לְהַגִּיעַ," אָמְרָה בַּרְבֶּל, "אֲנִי צְרִיכָה לְדַבֵּר עִם אִמָּא שֶׁל פֶּטֶר הָרוֹעֶה. בַּחֹרֶף הִיא טוֹוָה בִּשְׁבִילִי חוּטִים, וַאֲנִי רוֹצָה לְהַחֲלִיף אִתָּהּ כַּמָּה מִלִּים. שָׁלוֹם דֶּטֶה, וְכָל טוּב לָךְ."

 

דֶּטֶה לָחֲצָה אֶת יָדָהּ שֶׁל בַּרְבֶּל וְאַחַר כָּךְ נִשְׁאֲרָה עוֹמֶדֶת בַּמָּקוֹם וְהִסְתַּכְּלָה אַחֲרֵי בַּרְבֶּל הַהוֹלֶכֶת אֶל בֵּית הֶהָרִים הַחוּם הַכֵּהֶה. הַבַּיִת הַזֶּה עָמַד לְיַד הַשְּׁבִיל, חוֹסֶה בְּצֵל הָרֶכֶס הַגָּבוֹהַּ שֶׁהֵגֵן עָלָיו מִפְּנֵי הָרוּחוֹת הָעַזּוֹת הַמְנַשְּׁבוֹת בַּחֹרֶף. לוּלֵא הָרֶכֶס הַגָּבוֹהַּ הַמָּגֵן עָלָיו וַדַּאי הָיָה הַבַּיִת הַיָּשָׁן וְהָרָעוּעַ מִתְמוֹטֵט מִזְּמַן. כָּל כָּךְ עָלוּב וּמֻזְנָח הָיָה, מַמָּשׁ פַּחַד לְהַבִּיט בּוֹ, וּבְוַדַּאי לְהִתְגּוֹרֵר בּוֹ. כְּשֶׁהָרוּחוֹת הַחֲזָקוֹת נוֹשְׁבוֹת חוֹרְקוֹת קוֹרוֹת הָעֵצִים, הַחַלּוֹנוֹת וְהַדְּלָתוֹת רוֹעֲדִים וְרוֹטְטִים וְהַסּוּפָה מְאַיֶּמֶת כָּל רֶגַע לְמוֹטֵט אֶת הַבַּיִת לְגַמְרֵי. מַזָּל שֶׁהוּא חוֹסֶה כָּאן בְּצֵל הָרֶכֶס הָאֵיתָן וְלֹא עוֹמֵד בַּמְּקוֹמוֹת הַגְּבוֹהִים יוֹתֵר שֶׁל הָהָר, חָשׂוּף לָרוּחוֹת שֶׁמִּזְּמַן הָיוּ עוֹקְרוֹת אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ וּמְעִיפוֹת אוֹתוֹ עַל פְּנֵי הַמִּדְרוֹנִים הַתְּלוּלִים, עַד שֶׁהָיָה נִשְׁמָט וְנוֹפֵל לְתוֹךְ הָעֵמֶק לְמַטָּה.

 

בַּבַּיִת הֶעָלוּב הַזֶּה הִתְגּוֹרֵר פֶּטֶר רוֹעֵה הָעִזִּים. פֶּטֶר בֶּן הָאַחַת-עֶשְׂרֵה יָרַד בֹּקֶר-בֹּקֶר לְדוֹרְפְלִי, לֶאֱסֹף שָׁם אֶת הָעִזִּים שֶׁל תּוֹשָׁבֵי הַכְּפָר וּלְהַעֲלוֹת אוֹתָן לְכָרֵי הַמִּרְעֶה הַקְּטַנִּים הַמְפֻזָּרִים בֵּין הַסְּלָעִים הַגְּדוֹלִים כְּדֵי שֶׁיְּלַחֲכוּ לַהֲנָאָתָן אֶת הָעֵשֶׂב הַנָּמוּךְ, הָרַעֲנָן וְהָעֲסִיסִי שֶׁצּוֹמֵחַ כָּאן בְּשֶׁפַע. בָּעֶרֶב דִּלֵּג פֶּטֶר קַל-הָרַגְלַיִם עִם עִזָּיו, קַלּוֹת-הָרַגְלַיִם כָּמוֹהוּ, עַל מִדְרוֹנֵי הָהָר וְהֶחֱזִיר אוֹתָן לְדוֹרְפְלִי. כְּשֶׁהָיָה מִתְקָרֵב לַכְּפָר הָיָה תּוֹחֵב שְׁתֵּי אֶצְבְּעוֹת בְּפִיו וּמַשְׁמִיעַ שְׁרִיקוֹת חַדּוֹת. הָאִכָּרִים תּוֹשָׁבֵי דּוֹרְפְלִי הָיוּ יוֹצְאִים אֵלָיו מִיָּד וְכָל אֶחָד הָיָה לוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ אֶת הָעִזִּים שֶׁלּוֹ וּמַחֲזִיר אוֹתָן לַחֲצַר בֵּיתוֹ.

 

בְּדֶרֶךְ כְּלָל, לֹא הָאִכָּרִים הָיוּ בָּאִים לָקַחַת אֶת הָעִזִּים, אֶלָּא הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת שֶׁלָּהֶם, כֻּלָּם בְּנֵי גִּילוֹ שֶׁל פֶּטֶר הָרוֹעֶה. כָּל הַקַּיִץ כֻּלּוֹ זֹאת הַשָּׁעָה הַיְחִידָה שֶׁפֶּטֶר יָכוֹל לְשַׂחֵק קְצָת עִם בְּנֵי גִּילוֹ. בְּכָל שְׁאָר שְׁעוֹת הַיּוֹם הוּא לְבַדּוֹ עִם הָעִזִּים בְּכָרֵי הַמִּרְעֶה הַקְּטַנִּים, לְמַעְלָה בֶּהָרִים הַגְּבוֹהִים.

 

בְּבֵית הֶהָרִים הֶעָלוּב הוּא הִתְגּוֹרֵר אָמְנָם עִם אִמָּא וְעִם סַבְתָּא, אֲבָל כִּמְעַט אַף פַּעַם לֹא הִסְפִּיק לְהַחֲלִיף אִתָּן יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר מִלָּה אוֹ שְׁתַּיִם. הוּא הָיָה חַיָּב לָקוּם עִם זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ, לִבְלֹעַ בַּעֲמִידָה אֲרוּחָה חֲפוּזָה שֶׁל פְּרוּסַת לֶחֶם וְכוֹס חָלָב וּלְמַהֵר לַעֲבוֹדָתוֹ. וְגַם כְּשֶׁחָזַר עִם רֶדֶת הָאֲפֵלָה הַבַּיְתָה הוּא בָּלַע בַּחֲטָף אֶת אֲרוּחַת הָעֶרֶב, שׁוּב פְּרוּסַת לֶחֶם וְכוֹס חָלָב, וּמִיָּד שָׁכַב בַּמִּטָּה וּמֵרֹב עֲיֵפוּת נִרְדַּם בִּן-רֶגַע.

 

אָבִיו, שֶׁהָיָה רוֹעֵה עִזִּים כָּמוֹהוּ, נֶהֱרַג לִפְנֵי שָׁנִים אֲחָדוֹת כְּשֶׁחָטַב עֵצִים בַּיַּעַר. עֵץ אֶחָד נָפַל עָלָיו וְהָרַג אוֹתוֹ. שֵׁם אִמּוֹ הָיָה בְּרִיגִיטֶה, אֲבָל כֻּלָּם קָרְאוּ לָהּ "אִמָּא שֶׁל רוֹעֵה הָעִזִּים". וּלְסַבְתָּא שֶׁלּוֹ קָרְאוּ פָּשׁוּט "סַבְתָּא".

אַחֲרֵי שֶׁבַּרְבֶּל נִכְנְסָה לְתוֹךְ הַבַּיִת הוֹסִיפָה דֶּטֶה לַעֲמֹד וּלְהִסְתַּכֵּל מִסָּבִיב וּלְחַפֵּשׂ אֶת פֶּטֶר וְאֶת הָעִזִּים שֶׁלּוֹ. כֵּיוָן שֶׁלֹּא נִרְאוּ בְּשׁוּם מָקוֹם הִמְשִׁיכָה לְטַפֵּס הָלְאָה, בְּמַעֲלֵה הָהָר, עַד אֲשֶׁר הִגִּיעָה לִנְקֻדַּת תַּצְפִּית שֶׁמִּמֶּנָּה הֵיטִיבָה לִרְאוֹת אֶת כָּל רִכְסֵי הֶהָרִים שֶׁמִּסָּבִיב וְאֶת כָּל הַמִּדְרוֹנִים מִכָּאן וְעַד לָעֵמֶק, רָחוֹק-רָחוֹק לְמַטָּה.

 

בֵּינְתַיִם שׁוֹטְטוּ לָהֶן הָעִזִּים כֹּה וָכֹה בִּשְׁבִילֵי הָרִים צְדָדִיִּים וַעֲקַלְקַלִּים וְהִתְהַלְּכוּ לְאַט וּבְנַחַת אַחֲרֵי פֶּטֶר, שֶׁהִכִּיר כָּאן כָּל אֶבֶן וְכָל שִׂיחַ וְהֵיטִיב לְהוֹבִיל אֶת הָעֵדֶר אֶל כָּרֵי מִרְעֶה קְטַנִּים, נִסְתָּרִים מֵעַיִן, שֶׁבָּהֶם צָמַח עֵשֶׂב רַעֲנָן וַעֲסִיסִי.

תְּחִלָּה הִתְאַמְּצָה הַיידִי הַקְּטַנָּה בְּכָל כֹּחוֹתֶיהָ לְטַפֵּס עִם הָעִזִּים קַלּוֹת הָרַגְלַיִם וְלֹא לְפַגֵּר אַחֲרֵיהֶן, לַמְרוֹת הַחֹם וְלַמְרוֹת הַבְּגָדִים הֶעָבִים שֶׁלָּבְשָׁה. פָּנֶיהָ הָיוּ סְמוּקִים מֵרֹב מַאֲמָץ אֲבָל הִיא לֹא הִשְׁמִיעָה הֶגֶה. לִרְגָעִים הֵעִיפָה מַבָּט בְּפֶטֶר הַזָּרִיז, שֶׁבְּמִכְנָסַיִם קְצָרִים וּבְרַגְלַיִם יְחֵפוֹת הוּא מְקַפֵּץ בְּקַלִּילוּת לְכָאן וּלְכָאן. וְלִרְגָעִים הִסְתַּכְּלָה בָּעִזִּים דַּקּוֹת הָרַגְלַיִם הַמְנַתְּרוֹת גַּם הֵן בְּקַלִּילוּת רַבָּה כֹּה וָכֹה עַל סְלָעִים וְשִׂיחִים.

 

וְאָז פִּתְאוֹם הִשְׁתּוֹפְפָה הַיידִי עַל הָאֲדָמָה, חָלְצָה בִּמְהִירוּת אֶת הַנַּעֲלַיִם, מָשְׁכָה אֶת הַגַּרְבַּיִם מֵרַגְלֶיהָ, קָמָה וְהֵסִירָה אֶת הַצָּעִיף הָאָדֹם הֶעָבֶה וְאֶת שִׂמְלַת הֶחָג הַחָרְפִּית שֶׁדֶּטֶה הִלְבִּישָׁה לָהּ מֵעַל הַשְּׂמָלוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּצְטָרֵךְ לָשֵׂאת אוֹתָן בְּיָדֶיהָ. אַחַר כָּךְ הֵסִירָה אֶת כָּל שְׁאָר הַשְּׂמָלוֹת, עַד שֶׁלְּבַסּוֹף נִשְׁאֲרָה רַק בְּשִׂמְלָה תַּחְתּוֹנִית דַּקָּה. וְאָז עָמְדָה וּפָרְשָׂה בַּהֲנָאָה אֶת זְרוֹעוֹתֶיהָ הַקְּטַנּוֹת וְהַלְּבָנוֹת, וְהָרוּחַ הֶחְלִיקָה עֲלֵיהֶן בִּלְטִיפָה נְעִימָה. מִיָּד אַחַר כָּךְ אָסְפָה בִּמְהִירוּת אֶת בְּגָדֶיהָ לַעֲרֵמָה קְטַנָּה וְנֶחְפְּזָה לְטַפֵּס אַחֲרֵי הָעִזִּים הַמִּתְרַחֲקוֹת. עַתָּה הָיְתָה קַלַּת-רַגְלַיִם כְּאַחַת מֵהֶן, וְעַד מְהֵרָה הִשִּׂיגָה אֶת פֶּטֶר.

 

הָרוֹעֶה הַקָּטָן הִסְתַּכֵּל בָּהּ קְצָת בִּפְלִיאָה וּקְצָת בְּגִחוּךְ, כְּאִלּוּ רָאָה אוֹתָהּ לָרִאשׁוֹנָה. אַךְ הוּא שָׁתַק וְלֹא אָמַר לָהּ דָּבָר.

הַיידִי הִרְגִּישָׁה עַכְשָׁו קַלָּה וְחָפְשִׁיָּה וְהֵחֵלָּה לִשְׁאֹל אֶת פֶּטֶר כָּל מִינֵי שְׁאֵלוֹת. הִיא בִּקְּשָׁה לָדַעַת כַּמָּה עִזִּים יֵשׁ לוֹ בָּעֵדֶר, לְאֵיזֶה מְקוֹמוֹת הוּא מוֹבִיל אֶת הָעֵדֶר שֶׁלּוֹ, וּמַה הוּא עוֹשֶׂה כָּל הַיּוֹם כְּשֶׁהוּא לְגַמְרֵי לְבַד בֶּהָרִים. הִיא שָׁאֲלָה, וּפֶטֶר הֵשִׁיב עַל כָּל שְׁאֵלָה וּשְׁאֵלָה.

 

כָּכָה פִּטְפְּטוּ הַשְּׁנַיִם בַּהֲנָאָה וְהִתְקַדְּמוּ בַּמִּדְרוֹן, וְעֵדֶר הָעִזִּים הוֹלֵךְ בִּמְפֻזָּר אַחֲרֵיהֶם.

וְכָךְ גַּם נִתְגַּלּוּ לְעֵינֶיהָ שֶׁל דֶּטֶה הַדּוֹאֶגֶת. כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת הַיידִי הַקְּטַנָּה בְּשִׂמְלָה תַּחְתּוֹנִית בִּלְבַד גָּעֲרָה בָּהּ מִיָּד בִּצְעָקוֹת:

"מַה זֶּה, הַיידִי? מַה קָּרָה לָךְ?! אֵיפֹה שִׂמְלַת הֶחָג הַיְקָרָה, אֵיפֹה הַצָּעִיף?! וְהַנַּעֲלַיִם הַחֲדָשׁוֹת?! וְהַגַּרְבַּיִם מִצֶּמֶר שֶׁסָּרַגְתִּי בִּמְיֻחָד בִּשְׁבִילֵךְ? אֵיפֹה כָּל זֶה, הַיידִי?!"

 

הַיידִי, לְמַרְבֵּה הַפֶּלֶא, לֹא נִבְהֲלָה כְּלָל מִצַּעֲקוֹתֶיהָ שֶׁל דֶּטֶה וְלֹא הִתְבַּלְבְּלָה. בְּשַׁלְוָה גְּמוּרָה הֵנִיפָה אֶת זְרוֹעָהּ הַקְּטַנָּה לְעֵבֶר הַמִּדְרוֹן שֶׁמֵּאֲחוֹרֶיהָ וְאָמְרָה:

"שָׁם."

וְאָמְנָם כְּשֶׁהִבִּיטָה דֶּטֶה אֶל הָעֵבֶר הַהוּא שֶׁל הַמִּדְרוֹן נִתְקְלוּ עֵינֶיהָ בְּכֶתֶם אָדֹם. מִיָּד הֵבִינָה כִּי כֶּתֶם זֶה הוּא הַצָּעִיף הֶעָבֶה וּמִתַּחְתָּיו - עֲרֵמַת הַבְּגָדִים שֶׁל הַיידִי. אַךְ הִיא לֹא נִרְגְּעָה וְכָעֲסָה לֹא פָּחוֹת.

"מַה קָּרָה לָךְ," צָעֲקָה דֶּטֶה, "לָמָּה הוֹרַדְתְּ אֶת כָּל הַשְּׂמָלוֹת שֶׁלָּךְ?!"

"כִּי הֵן הִפְרִיעוּ לִי וַאֲנִי בִּכְלָל לֹא צְרִיכָה אוֹתָן," הֵשִׁיבָה הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה בְּשֶׁקֶט וְשׁוּם צְלִיל שֶׁל חֲרָטָה לֹא נִשְׁמַע בְּקוֹלָהּ.

"פִּרְחָחִית קְטַנָּה, טִפְּשָׁה אַחַת!" גָּעֲרָה בָּהּ דֶּטֶה, "אֵיךְ יָכֹלְתְּ לַעֲשׂוֹת דָּבָר כָּזֶה?! וּמִי יֵרֵד עַכְשָׁו לְמַטָּה לְהָבִיא אֶת הַבְּגָדִים שֶׁלָּךְ, זֶה חֲצִי שָׁעָה לְפָחוֹת - אִם לֹא יוֹתֵר?! בְּבַקָּשָׁה, פֶּטֶר, רוּץ לְהָבִיא לְכָאן אֶת הַבְּגָדִים שֶׁל הַיידִי. מָה אַתָּה מִסְתַּכֵּל בִּי כָּכָה? רוּץ, אָמַרְתִּי לְךָ!"

"לֹא יָכוֹל," אָמַר פֶּטֶר וְלֹא זָז מִמְּקוֹמוֹ, "כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי בִּשְׁבִילִי וְאֵין לִי זְמַן."

 

"אָה, כֵּן, יֵשׁ לְךָ!" קָרְאָה דֶּטֶה וְשָׁלְפָה מִכִּיסָהּ מַטְבֵּעַ כֶּסֶף נוֹצֵץ מוּל עֵינָיו שֶׁל הָרוֹעֶה הַקָּטָן. בּוֹ-בָּרֶגַע זִנֵּק הַנַּעַר מִמְּקוֹמוֹ, רָץ וְקִפֵּץ, דִּלֵּג עַל פְּנֵי הַמִּדְרוֹן הַתָּלוּל וּכְחֵץ מִקֶּשֶׁת חָזַר כַּעֲבֹר רְגָעִים אֲחָדִים וַעֲרֵמַת הַבְּגָדִים שֶׁל הַיידִי בְּיָדָיו. דֶּטֶה נָתְנָה לוֹ אֶת הַמַּטְבֵּעַ הַנּוֹצֵץ וּפֶטֶר חָפַן וְהִטְמִין אוֹתוֹ עָמֹק בְּכִיסוֹ. עֵינָיו נָצְצוּ וּפָנָיו קָרְנוּ מִשִּׂמְחָה - רַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת מִזְדַּמֵּן לוֹ לְהַרְוִיחַ בְּקַלּוּת כָּזֹאת מַטְבֵּעַ כֶּסֶף.

"וְלָמָּה לֹא תַּעֲבִיר אֶת הַבְּגָדִים לַבַּיִת שֶׁל הַדּוֹד מֵהָאַלְפִּים, פֶּטֶר? הֲרֵי מִמֵּילָא אַתָּה הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ הַזֹּאת!" אָמְרָה דֶּטֶה.

פֶּטֶר נַעֲנָה בְּרָצוֹן לְבַקָּשָׁתָהּ וְהֵחֵל לְטַפֵּס בִּמְהִירוּת בַּקֶּטַע הָאַחֲרוֹן הַתָּלוּל שֶׁל הַשְּׁבִיל הַמּוֹבִיל לְבֵיתוֹ שֶׁל הַדּוֹד מֵהָאַלְפִּים. בְּיָד אַחַת הֶחֱזִיק אֶת עֲרֵמַת הַבְּגָדִים שֶׁל הַיידִי וּבַשְּׁנִיָּה נוֹפֵף בְּעַלִּיזוּת בְּמַקֵּל הָרוֹעִים שֶׁלּוֹ. הַיידִי וְהָעִזִּים קִפְּצוּ וְדִלְּגוּ סְבִיבוֹ שְׂמֵחוֹת וְעַלִּיזוֹת. כָּךְ הִגִּיעוּ כֻּלָּם לְבֵיתוֹ שֶׁל הַזָּקֵן, שֶׁעָמַד נָטוּי עַל פִּסְגַּת הָהָר, חָשׂוּף אָמְנָם לָרוּחוֹת אַךְ טוֹבֵל כָּל-כֻּלּוֹ בְּקַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ. בּוֹדֵד וִיחִידִי הִזְדַּקֵּר הַבַּיִת גָּבוֹהַּ-גָּבוֹהַּ מֵעַל הָעֵמֶק לְמַטָּה, נִרְאֶה מֵרָחוֹק מִכָּל מָקוֹם.

 

מֵאֲחוֹרֵי הַבַּיִת צָמְחוּ שְׁלֹשָׁה עֲצֵי אַשּׁוּחַ עַתִּיקִים: גְּבוֹהִים, עֲבֵי גֶּזַע וְרַחֲבֵי צַמֶּרֶת וְעַנְפֵיהֶם צְפוּפִים וַאֲרֻכִּים. מֵאֲחוֹרֵי הָעֵצִים נִמְשַׁךְ הַשְּׁבִיל וְהִתְעַקֵּל בְּמַעֲלֵה הָרֶכֶס לְעֵבֶר הַסְּלָעִים הָאֲפֹרִים. בְּדַרְכּוֹ חָצָה שִׁטְחֵי מִרְעֶה יְרֻקִּים יָפִים וְנֶעֱלַם לְבַסּוֹף בֵּין צוּקֵי הַסְּלָעִים הָעֵירֻמִּים וְהַקֵּרְחִים שֶׁעַל פִּסְגַּת הָהָר.

הַדּוֹד מֵהָאַלְפִּים יָשַׁב לוֹ בְּנַחַת עַל סַפְסַל-עֵץ שֶׁהִתְקִין בְּמוֹ-יָדָיו, סַפְסָל צָמוּד לְקִיר הַבַּיִת הַצּוֹפֶה לְעֵבֶר הָעֵמֶק. הַזָּקֵן יָשַׁב כְּשֶׁהַמִּקְטֶרֶת בְּפִיו וְיָדָיו נָחוֹת בְּחֵיקוֹ, מְעַשֵּׁן בְּנַחַת, מִסְתַּכֵּל בִּשְׁתִיקָה בְּדֶטֶה, בַּיְלָדִים וּבָעִזִּים הַמְטַפְּסִים בְּמַעֲלֵה הַשְּׁבִיל וּמִתְקָרְבִים אֵלָיו.

רִאשׁוֹנָה הִגִּיעָה הַיידִי. לְלֹא הִסּוּס נִגְּשָׁה לַזָּקֵן, הוֹשִׁיטָה לוֹ כַּף יָד קְטַנָּה וְאָמְרָה:

"שָׁלוֹם סַבָּא!"

"מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת סַבָּא?!" הִזְעִיף הַזָּקֵן אֶת פָּנָיו וְנָטַל אֶת כַּף יָדָהּ הַקְּטַנָּה שֶׁל הַיידִי בְּתוֹךְ כַּפּוֹ הַגְּדוֹלָה. הַיידִי לֹא נִבְהֲלָה מִנֻּסַּח הַדִּבּוּר הַבּוֹטֶה וְהַקָּשׁוּחַ שֶׁלּוֹ, וְהַזָּקֵן נָעַץ בָּהּ מַבָּט מְמֻשָּׁךְ וְחוֹדֵר מִבַּעַד לְגַבּוֹת עֵינָיו הָעֲבֻתּוֹת וְהַזּוֹעֲמוֹת.

הַיידִי לֹא הִתְבַּלְבְּלָה גַּם הַפַּעַם וְעֵינֶיהָ לֹא נִרְתְּעוּ מִפְּנֵי מַבָּטוֹ הַזּוֹעֵם וְהַחוֹדֵר שֶׁל הַזָּקֵן. הַגַּבּוֹת הֶעָבוֹת וְהַשְּׂעִירוֹת הָאֵלֶּה, שֶׁהִתְחַבְּרוּ מֵעַל שֹׁרֶשׁ אַפּוֹ, וְכֵן זְקָנוֹ הַפָּרוּעַ וְכָל חָזוּתוֹ הַמּוּזָרָה וְהַמְאַיֶּמֶת שֶׁל הַדּוֹד מֵהָאַלְפִּים לֹא הִפְחִידוּ אֶת הַיידִי, לְהֶפֶךְ, הוּא דַּוְקָא עוֹרֵר בָּהּ סַקְרָנוּת וְעִנְיָן רַב, וְעֵינֶיהָ הַקְּטַנּוֹת בָּחֲנוּ אוֹתוֹ בִּפְלִיאָה גְּדוֹלָה.

 

בֵּינְתַיִם הִגִּיעָה גַּם דֶּטֶה, וּמִיָּד אַחֲרֶיהָ פֶּטֶר הָרוֹעֶה עִם הָעִזִּים שֶׁלּוֹ. פֶּטֶר נָסוֹג קְצָת וְנִשְׁאַר עוֹמֵד מֵאָחוֹר וְהִסְתַּכֵּל בִּשְׁתִיקָה בַּפְּגִישָׁה הַמִּתְרַחֶשֶׁת לְפָנָיו.

"שָׁלוֹם לְךָ, דּוֹד," אָמְרָה דֶּטֶה. "הִנֵּה הֵבֵאתִי לְךָ אֶת הַנֶּכְדָּה שֶׁלְּךָ, הַיַּלְדָּה שֶׁל טוֹבִּיאַס וְאַדֶלְהַייד. בְּוַדַּאי קָשֶׁה לְךָ לְהַכִּיר אוֹתָהּ כִּי לֹא רָאִיתָ אוֹתָהּ מֵאָז שֶׁהָיְתָה בַּת שָׁנָה."

"לָמָּה הֵבֵאת אוֹתָהּ אֵלַי?" שָׁאַל הַזָּקֵן קְצָרוֹת. "וְאַתָּה שָׁם," פָּנָה לְפֶטֶר, "קַח אֶת הָעִזִּים שֶׁלְּךָ וְלֵךְ, כְּבָר מְאֻחָר, וְאַל תִּשְׁכַּח לֶאֱסֹף גַּם מָחָר אֶת הָעִזִּים שֶׁלִּי."

 

פֶּטֶר צִיֵּת וְנֶעֱלַם מִיָּד. עַל פִּי מַבָּטוֹ הַזּוֹעֵף וְהַזּוֹעֵם שֶׁל הַזָּקֵן הֵבִין שֶׁנּוֹכְחוּתוֹ אֵינָהּ רְצוּיָה כָּאן.

"פָּשׁוּט מְאוֹד, דּוֹד, הַיַּלְדָּה צְרִיכָה עַכְשָׁו לְהִשָּׁאֵר אֶצְלְךָ," הֵשִׁיבָה דֶּטֶה לַזָּקֵן. "אֲנִי אֶת הַחוֹבָה שֶׁלִּי כְּלַפֶּיהָ כְּבָר מִלֵּאתִי. טִפַּלְתִּי בָּהּ אַרְבַּע שָׁנִים שְׁלֵמוֹת. עַכְשָׁו הִגִּיעַ הַתּוֹר שֶׁלְּךָ לְמַלֵּא אֶת חוֹבָתְךָ כְּלַפֶּיהָ וּלְטַפֵּל בָּהּ, בַּיְתוֹמָה הַקְּטַנָּה."

"כָּכָה!" פָּלַט הַזָּקֵן וְנָתַן בְּדֶטֶה מַבָּט נוֹקֵב. "וּמָה אֲנִי אֱעֱשֶׂה עִם הַיַּלְדָּה כְּשֶׁהִיא תִּשְׁתַּעְמֵם כָּאן בְּחֶבְרָתִי וּתְיַלֵּל לִי כָּל הַיּוֹם, כְּמוֹ שֶׁעוֹשׂוֹת יְלָדוֹת קְטַנּוֹת וּמְטֻפָּשׁוֹת?!"

"זוֹ תִּהְיֶה בְּעָיָה שֶׁלְּךָ," הֵשִׁיבָה דֶטֶה. "גַּם לִי אַף אֶחָד לֹא עָזַר כְּשֶׁהִטִּילוּ עָלַי תִּינֹקֶת בַּת שָׁנָה! וְזֶה, אַל תִּשְׁכַּח, נוֹסַף עַל כָּל הָעֲבוֹדָה שֶׁהָיְתָה לִי לְפַרְנֵס אוֹתִי וְאֶת אִמָּא. עַכְשָׁו הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁאֶדְאַג לְעַצְמִי, וְאַתָּה קְרוֹב-הַמִּשְׁפָּחָה הַיָּחִיד שֶׁל הַיְתוֹמָה הַקְּטַנָּה. אִם אַתָּה מְסָרֵב לָקַחַת אוֹתָהּ וּלְטַפֵּל בָּהּ כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ וּכְמוֹ שֶׁאַתָּה חַיָּב, זֶה עִנְיָן שֶׁלְּךָ וְלֹא שֶׁלִּי. אֲבָל אִם חַס וְחָלִילָה יִקְרֶה לָהּ מַשֶּׁהוּ, זֶה יִהְיֶה בִּגְלָלְךָ, וְרַק אַתָּה תִּהְיֶה אָשֵׁם. מֵעַכְשָׁו וָהָלְאָה, דּוֹד יָקָר, אַתָּה אַחֲרַאי לָהּ!"

כָּךְ דִּבְּרָה דֶּטֶה אֶל הַדּוֹד מֵהָאַלְפִּים - בְּתַקִּיפוּת וּבְרֹגֶז רַב. אוּלַי לֹא בְּכַוָּנָה, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁמַּצְפּוּנָהּ הֵצִיק לָהּ בַּחֲשַׁאי.

 

לְשֵׁמַע דְּבָרֶיהָ הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל דֶּטֶה הִתְרוֹמֵם הַזָּקֵן מֵהַסַּפְסָל וְנָעַץ בָּהּ מַבָּט חַד כְּשַׁפּוּד, עַד שֶׁבְּלִי לְהַרְגִּישׁ נָסוֹגָה דֶּטֶה צְעָדִים אֲחָדִים אֲחוֹרַנִּית. הַזָּקֵן הֵנִיף אֶת זְרוֹעוֹ בְּאִיּוּם וְצָעַק:

"תִּסְתַּלְּקִי מִפֹּה, וְשֶׁלֹּא אֶרְאֶה עוֹד אֶת הַפַּרְצוּף שֶׁלָּךְ לְעוֹלָם!"

דֶּטֶה לֹא חִכְּתָה שֶׁהַזָּקֵן יַחֲזֹר עַל דְּבָרָיו.

"שָׁלוֹם לְךָ, דּוֹד! וְגַם לָךְ, הַיידִי, שָׁלוֹם-שָׁלוֹם!"

כָּךְ קָרְאָה בְּחִפָּזוֹן וּמִהֲרָה לָרֶדֶת בַּמִּדְרוֹן, בְּלִי לְהַפְנוֹת אֶת רֹאשָׁהּ וּבְלִי לְהִתְעַכֵּב אַף לֹא פַּעַם אַחַת לְאֹרֶךְ כָּל הַדֶּרֶךְ עַד שֶׁהִגִּיעָה לְדוֹרְפְלִי.

 

כְּשֶׁרָאוּ אוֹתָהּ תּוֹשָׁבֵי דּוֹרְפְלִי יוֹרֶדֶת מִן הָהָר, שׁוּב הִמְטִירוּ עָלֶיהָ שְׁאֵלוֹת, הַפַּעַם אַף שְׁאֵלוֹת רַבּוֹת יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר כְּשֶׁעָלְתָה אֶל הָהָר. בְּעִקָּר הִתְפַּלְּאוּ וּבִקְּשׁוּ לָדַעַת הֵיכָן הִשְׁאִירָה אֶת הַיַּלְדָּה. כָּל תּוֹשָׁבֵי הַכְּפָר הִכִּירוּ אֶת דֶּטֶה, כֻּלָּם יָדְעוּ מִי הִיא הַיידִי וְהִכִּירוּ אֶת קוֹרוֹתֶיהָ וְאֶת קוֹרוֹת הוֹרֶיהָ. עַכְשָׁו כְּשֶׁרָאוּ שֶׁדֶּטֶה חוֹזֶרֶת לְבַדָּהּ מִן הָהָר וְהַיַּלְדָּה אֵינָהּ אִתָּהּ, הִטִּיחוּ בָּהּ בִּצְעָקוֹת שְׁאֵלוֹת מִכָּל הַדְּלָתוֹת וְהַחַלּוֹנוֹת.

"אֵיפֹה הַיַּלְדָּה, דֶּטֶה? אֵיפֹה הִשְׁאַרְתְּ אוֹתָהּ?!"

"שָׁם לְמַעְלָה, אֵצֶל הַדּוֹד מֵהָאַלְפִּים!" הֵשִׁיבָה דֶּטֶה קְצָרוֹת וְהִמְשִׁיכָה בְּדַרְכָּהּ בְּלִי לְהִתְעַכֵּב.

"אֵיךְ יָכֹלְתְּ לַעֲשׂוֹת דָּבָר כָּזֶה?!" הִתְקִיפוּ אוֹתָהּ הַנָּשִׁים.

"יַלְדָּה מִסְכֵּנָה!"

"לַעֲזֹב יְצוּר רַךְ וּבְלִי הֲגַנָּה בַּיָּדַיִם שֶׁל הַפֶּרֶא-אָדָם הַזָּקֵן!"

"כּוֹאֵב הַלֵּב עַל הַיְתוֹמָה הַקְּטַנָּה!"

בְּלִי נְשִׁימָה פָּתְחָה דֶּטֶה בִּמְרוּצָה, כְּאִלּוּ הִיא מְפַלֶּסֶת לְעַצְמָהּ דֶּרֶךְ בְּתוֹךְ מַבּוּל הַקְּרִיאוֹת הָעוֹיְנוֹת. רַק לְאַחַר שֶׁהִגִּיעָה לַקָּצֶה הַשֵּׁנִי שֶׁל הַכְּפָר, נָשְׁמָה לִרְוָחָה.

הָאֱמֶת הִיא שֶׁהַמַּצְפּוּן יִסֵּר אוֹתָהּ קְצָת, אַךְ בִּמְהֵרָה הִתְנַחֲמָה וְהִבְטִיחָה לְעַצְמָהּ שֶׁאִם רַק תִּשְׂתַּכֵּר הַרְבֵּה כֶּסֶף, תּוּכַל לְסַיֵּעַ מְעַט גַּם לְהַיידִי.

 

הַמַּחֲשָׁבָה הַזֹּאת הִרְגִּיעָה אוֹתָהּ לְגַמְרֵי, וּמִיָּד הִתְמַלְּאָה חֶדְוָה וְצִפִּיָּה לִקְרַאת הַחַיִּים הַחֲדָשִׁים הַמְזֻמָּנִים לָהּ, רָחוֹק מִכָּל הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּדוֹרְפְלִי, שֶׁקְּרִיאוֹתֵיהֶם הָעוֹיְנוֹת עֲדַיִן הִדְהֲדוּ בְּאָזְנֶיהָ.

 

"מישהו יודע את שמי", מאת יוהנה ספירי, עריכת תרגום: דיטה גוטמן, הוצאת כתר, 272 עמ'.