"מכונות הדפוס ידממו, ושום ספר עברי לא יצא לאור"

התאחדות הוצאות הספרים בישראל, יחד עם שורה של סופרים, יוצאת בצעדי תמיכה בהצעת החוק להגנת הספרות והסופרים בישראל,  לקראת הדיון המכריע בוועדת השרים לחקיקה שיתקיים ביום שני הקרוב, ה-27 בדצמבר. צעדי התמיכה כוללים מכתב פומבי עליו חתומים הסופרים, לצד ספר ובו דפים ריקים, "הספר הלבן של הספרות הישראלית", ועל כריכתו האחורית טקסט מחאה מטעם המו"לים, שיופץ בימים הקרובים.

בין הסופרים המשתתפים במהלך - מאיר שלו, חיים באר, עמוס עוז, דויד גרוסמן, אלי עמיר, נורית גרץ, יהושע קנז, יעל הדיה, יורם קניוק, א.ב יהושע, דורית רבניאן, יהודית קציר, אפרים סידון, צוריה שלו, אורלי קסטל בלום ואהרן מגד.

"שמחנו על יוזמת החקיקה שנועדה לטפל בתחרות הפרועה בענף הספרים, הפוגעת ביציבותן של הוצאות הספרים ובפרנסתם של רבים מהסופרים", כותבים הסופרים במכתבם, "אווירת השוק השוררת כיום בענף הספרים פוגעת בסופו של דבר ביצירה הספרותית עצמה,שופטת אותה בעיקר על פי קריטריונים מסחריים ומרתיעה יוצרים ואנשי מקצוע מוכשרים מלעסוק בה".

"אנו כיוצרים רוצים להתפרנס מיצירתנו ולא על חשבון כספי ציבור", ממשיכים וכותבים הסופרים. "לא ראוי שסופרים יהיו סמוכים על שולחן המדינה כנתמכים או כנזקקים. לא ראוי גם שהמדינה לא תטפל בכשל השוק שנזקיו החמורים גלויים היום לעין כל. אנו קוראים לממשלת ישראל לתמוך בהצעת החוק להגנת הספרות והסופרים בישראל, שעם כל מגבלותיה נותנת מענה ראוי לבעיות הקשות המאפיינות את ענף הספרים בישראל".

"כשל שוק חמור בתעשיית הספרים"

במקביל למכתב, מתפרסמת הפניה מצד הוצאות הספרים, על כריכתו האחורית של הספר הריק: "המונח מו"ל, שהוא מונח ערטילאי בעיני רבים, מייצג למעשה שורה שלמה של העוסקים במלאכה: מתרגמים, עורכים, מגיהים, מעצבים, מאיירים, אנשי דפוס וכריכה ועוד. הדאגה איננה רק לעתידנו הכלכלי אלא גם לעתידה של התעשייה כולה, ויותר מכל - לעתידה של התרבות הישראלית. אנו עומדים לפני מצב שלא תהיה לנו ברירה, אלא להשבית את כל עבודתנו: מכונות הדפוס ידממו, ושום ספר עברי לא יצא לאור. אין צורך להכריז על פשיטת רגל של הספרות הישראלית. אם יימשך המצב הנוכחי, זה יקרה מאליו".

עוד כותבים המו"לים: "בשנים האחרונות נוצר כשל שוק חמור בתעשיית הספרים. התנהלות השוק מוכתבת באופן מלא על ידי דואופול המורכב משתי רשתות הספרים הגדולות: 'סטימצקי' ו'צומת ספרים'. בתחרות ביניהן חרגו שתי הרשתות הללו זה מכבר מגבולות תחרות חופשית ובריאה. התחרות כולה מתמקדת במחיר (ולא באיכות או בשירות), תוך ניצול בוטה של כוח הרשתות מול המו"לים והסופרים. תחרות המחירים הפרועה הזו מתנהלת כולה על חשבונן של הוצאות הספרים והסופרים הקשורים אליהן, ולא על חשבון הרשתות עצמן. כתוצאה מכך, הסופרים אינם זוכים לתגמול הכספי המגיע להם וכל העוסקים במלאכה אינם רואים גמול כספי למלאכתם. שוק פרוע זה יוביל לקריסת ענף המולות ולפגיעה אנושה בספרות ובתרבות הישראלית. אם הצעת החוק, האמורה להביא לשיפור בענף, לא תתקבל - התוצאה תהיה שיתוק מוחלט של הספרות המקורית. יהיו לנו אז ספרים רבים לבנים, ללא תוכן ללא מלל, עדות אילמת לעבר מפואר".

את מכתבם לשרים מסיימים המו"לים: "גורל הספרות העברית נתון עתה בידיכם, ואין זו מליצה ריקה. בידיכם להחליט לאן אנו פונים. האם לשבר תרבותי או לקיום מכובד של הספרות והשירה בישראל. האם תשגשג בארצנו הספרות העברית או שמא השריד היחיד לקיומה יהיה דיוקנותיהם של אנשי ספרות ורוח דוגמת ש"י עגנון והמשוררת רחל שיתנוססו על שטרי הכסף כעדות אילמת למה שהיה כאן פעם".