ארוחה עירומה

קודם כל, לכנות את הפרקים לפי סדר המנות זה גאוני. בכלל אני אוהבת כשעושים לי סדר. מנה ראשונה, עיקרית, קינוח. בספר "ארוחת הערב" אנו מתוודעים אל סדר חברתי ברור. תוכלו למצוא כאן את אלו שיש להם שני בתים, את אלו שיש להם אחד ואת אלו שאין להם. "חוץ מזה, אנחנו מדברים על הולנד. זה לא הברונקס. לא היינו כאן בשכונת העוני של יוהנסבורג או ריו דה ז'נרו. יש בהולנד רשת ביטחון חברתית. אף אחד לא צריך לשכב בחדרון בכספומט ולחסום את הדרך" (עמ' 127).

סרג' ובבט, בני זוג הולנדיים מהמעמד הגבוה, הם מאלו שמחזיקים בית קיץ בצרפת. "הם השתייכו להולנדים שכל מה שצרפתי מקסים ביניהם, אבל בינתיים לא שמו לב שהאוכלוסיה המקומית בדורדון לא סובלת הולנדים. [...] האנשים הרגילים האלה הרוויחו הרבה מאוד כסף מההולנדי הזה עם הבית השני שלו והכסף שלו" (עמ' 62). הם נפגשים לארוחת ערב במסעדת יוקרה עם פאול, אחיו הצעיר של סרג' ואשתו קלייר. אקט תמים, מחשבות על טיפ למלצר ועל מחירי מנות. "המחירים במסעדות כאלה תמיד מרתקים אותי. אני חייב להוסיף ולומר שזה לא נוסע מקמצנות. זה לא קשור לכך, למרות תשמעו אותי שהכסף לא משחק אצלי שום תפקיד. העניין שלי במחירים נובע מסיבה אחרת, שלשם הנוחות אכנה אותה "המרחק הבלתי ניתן לגישור בין המנה לבין המחיר שאתה נדרש לשלם עבורה" (עמ' 29).

בעצם כאוס

אבל הסדר החיצוני הוא האשליה. הוא מסתיר את הזמזום, זמזום בלתי פוסק של סכנה ממשמשת, של אלימות. תחשבו על חדר אוכל ענקי ששומעים בו את רחש הסועדים, את המזלגות והסכינים נוגעים זה בזה לרגע אחד - זה הסאונד של הספר הזה. הוא יכול לשגע את הבן-אדם. "ארבעתנו צחקנו עכשיו, ברגע של ירידת מתח - אבל היה אסור לנו להסחף, היינו צריכים להישאר ערניים (עמ' 55).

הנימה של הדובר כלפי אחיו מסגירה הרבה כעס, קנאה ותסכול. הנימה הזו היא היא שהופכת את הספר למדויק. זה יותר מריאליזם, יותר מ"כתיבה בגובה העיניים" - הטקסט מתממש בספר הזה, הרבה הודות לדמותו של הדובר, שלאט לאט נחשף מולנו. הוא יוצא מתפקיד האח המקניט והמוקנט, אל תפקיד הורי. הוא משחק עם הקוראים  משחק של קרבה-ריחוק: מצד אחד הוא מקרב את הקוראים לעולמו באנושיות שלו, בהתנהלות הטבעית שלו, בהפגנת החולשה שלו, בהתלבטות לגבי חינוך וגבריות, אבל מצד שני הוא שומר על מרחק בטוח מאיתנו. "יכולתי לבחור בין שתי אפשרויות: לעמוד מול החלון או להיות בין אנשים" (עמ' 154).

באופן עקבי ומודע, שום פרט גיאוגרפי או כזה שיפגע בפרטיות האחר לא נמסר במהלך היצירה כולה. שמירת הפרטיות כל כך גדולה מצד הדובר, כל כך חרדה לגבולותיה, שהיא חייבת להעלות תהיה - מה קורה כשחוצים את הגבול, מפרים אותו? ועל זה הספר מנסה לענות, תוך שהוא שומר על רלוונטיות גדולה כלפי ישראל ושאלות חברתיות-מוסריות שמתעוררות בה. נהניתי דווקא (ומאוד) מכל מה שלא דידקטי בספר הזה, מכל מה שלא מנסה לגרום לי לדבר עליו בארוחת ערב עם אחי ואשתו ברגע של שתיקה מעיקה.

"ארוחת הערב", הרמן קוך. מהולנדית: ענבל זילברשטין. כתר הוצאה לאור/עברית הוצאה לאור. 262 עמ'.