אין דיבור רע

ביקורת אודות "זה הדברים" חייבת להיות מרוסקת. אדם לא צעיר חוטף את אמו המבוגרת - באקט כמעט אלים - לביתה הישן, זה שקדם לבית האבות בו היא מתגוררת, על מנת ללמד אותה עברית. סמי ברדוגו, שבתחילת דרכו זכה בתחרות הסיפור הקצר של "הארץ", מגיש כאן סיפור ארוך ונפלא של ארץ אחרת, גם הוא בצורה של תחרות.

"תשמע אותי טוב ותשים בצד את הלימודים רגע, תעזוב אותם עכשיו למה מה שיש פה אני יודעת זה כומו סיפור, ככה כומו אתם אומרים סיפור, אבל זה, זה אולי של הדבר האמיתי" (עמ' 27). הדובר מצידו יוצא למאבק מצויד בלוח מחיק, שלושה טושים וסיפורים שבורים שמרכיבים שלם פגוע. אמו, מצידה, מצוידת בסיפור ארוך-ארוך, כזה שמתחיל במיסור שבמרוקו וממשיך עד ארץ ישראל. הסיפור של מי ישמע - זה של האם, שנדמה בתחילה כמבולבל ותלוש, גוזר מילים משלוש שפות ועושה בשפה "מה בראש שלו", או זה של הבן, פרגמנטרי ואדיש, סיפור שעומד בכל כללי התחביר וההבעה כמו שלימדו אותו לעשות באוניברסיטה ובתיכון?

תחרות הסיפור הקצר

וכמה שהיא רוצה לדבר - ככה הוא לא רוצה לשמוע. או שהוא משקר לה, משחק עוד משחק כוחות אחרון? רק פעמיים התעניין בסיפור שהוא שומע, אותו סיפור עצוב, אפי, מרתק, מאיים - אין כבוד. הקוראים נדרשים להכרעה, נקרעים בין "אמא ואבא". אבל אין אב. רק הוא והיא, מתחרים על תשומת הלב של הקורא, על תפוסת הדפים בספר שלפנינו. האם מדברת כמו נהר, הוא כמו ברז טיפוסי בישראל, כל פעם קצת. אבל הוא לא מצליח לעצור את הזרם, ואיזה מזל שלא.

רבדים על גבי רבדים מופיעים בסיפור הזה; הוא ניתן לקריאה חברתית מצד אחד (למשל, הדובר נושא את דגל ה'תרבותיות', ואמו היא העשב הגדל בחצר שמעולם לא הצליחו להפוך לגינה. "הפרא התגבר על כל סדר", עמ' 47), ספרותית-לשונית מצד שני (מבנה השפה הזוכה ליחס ישיר בסיפור), וכן פסיכולוגי (על העיוות הבסיסי ביחסי משפחה ועל החסרים שכולנו מחויבים להתמודד עמם).

החיבור ביניהם מביא לנו יצירה עשירה, לא קלה אמנם ואולי לא נוחה, אך חשובה ואולי אף הכרחית - כי היא מביטה עמוק לתוך השפה, אל תוך הבית. לא באנו להנות, הצד הפולני שלי מזכיר מול חווית הקריאה - וזה דווקא מתיישב היטב עם הסיפור עצמו. כשהגיבורים אינם מוצאים להם מנוחה, מי אני שאמצא, בתור צופה מן הצד? הגדולה של הסיפור היא בכך שהוא שם אותנו למצב של בריחה, של חוסר אמון בסיסי, של חיפוש אחר בית, וכמובן, חיפוש אחר מספר. "מולה נעלם הכל. למה עברית ואישה כמוה מכופפות אותי באהבתן הפגומה? מי יכול לדבר איתי אחרת ולמצוא לי מקום ראוי לגור בו?" (עמ' 210).

זה הדברים / סמי ברדוגו, הספריה החדשה, 322 עמ'.