המצאת הבדידות

צ'רלס בוקובסקי

למרות שבוקובסקי היה ידוע לשמצה בנטיותיו להטות את המציאות סביבו (תרגום: הבחור היה שקרן פתולוגי), בנוסף לחיבתו העזה לאלכוהול, מוכרות מזון (ולא מהסוג שעובד במכולת) וסיגריות, הוא גם היה מתבודד. אלמנתו ובתו של בוקובסקי, שתיהן העידו כי הסופר חי את חייו נטול חברים, כשאת רוב זמנו היה מבלה כשהוא שיכור וספון בביתו, או לחילופין, מהמר במרוצי סוסים. מיתוס נפוץ אחד עליו היה שבוקובסקי לא יצא מפתח ביתו לפלחים גדולים של זמן לקראת סוף חייו, ובעיקר בעת שהיה שקוע בכתיבת ספר. על עצמו העיד באחת הציטטות היותר מפורסמות שלו: "תמיד הייתי מתבודד מטבעי. שמח בחלקי כל עוד יש לי אישה לישון איתה, לאכול איתה ולהחזיק את ידה ברחוב. מעולם לא התעניינתי בפיתוח שיחה עם אנשים אחרים, לא צפיתי בטלוויזיה, הרגשתי מרומה בפעמים המעטות שהלכתי לבית הקולנוע ומסיבות עשו לי בחילה".

ג'ון קנדי טול

הוא אולי שינה את פני הכתיבה הקומית על פניה וזכה בפרס פוליצר עבור ספר הקאלט שכתב, "ברית של כסילים", אך ג'ון קנדי טול היה כה תלוש מהמציאות בה חי, שלא זכה לראות את הצלחתו הענקית ושם קץ לחייו בטרם עת. מאמו הנרקסיסטית שסידרה לו פוביית נשים ועד נדידותו בין ערי ארצות הברית בגפו, מנותק מהמציאות, קנדי היה מקרה קלאסי של מתבודד, שנכון לגיל 31 בו התאבד, עדיין גר עם הוריו, היה רווק ויש האומרים שגם בתול. חברים לא היו לו, אמו העידה עליו שהיה אדם מסוגר וחשדן מטבעו ואת רוב זמנו בילה כשהוא כותב ספרים שלעולם לא זכה לראות את פרסומם ובלברוח מהוריו שלדברי מקורביו: "לא השאירו לו ברירה אלא לרצות לברוח מכל נפש אדם".

תומאס פינצ'ון

למרות שתומאס פינצ'ון הפך לאחד מהסופרים האמריקניים האהובים ביותר לאחר שפרסם את שתי יצירות המופת "הזעקה של אוסף 49” ו"Gravity's Rainbow” על קו התפר בין שנות השישים לשבעים – בדיוק בנקודה שבה אפשר היה להתחיל להתייחס למלחמה הקרה בעוקצנות, ולמרות שרק לפני שנה יצא הרומן האחרון שלו, “Inherent Vice”, אף אחד לא יודע איפה פינצ'ון נמצא. כבר יותר מארבעים שנה שהוא לא התראיין ולא יצר שום קשר אחר עם התקשורת, אף אחד לא איפה הוא גר והתמונה הידועה האחרונה שלו צולמה כשהוא היה סטודנט. אפילו כשהתארח בפרק של הסימפונס, דמותו הופיעה עם שקית נייר על הראש.

ג'אנדק

ג'אנדק הוא כנראה המסתורי ביותר מכל האמנים המתבודדים שיכולנו לחשוב עליהם. הוא התחיל לשלוח אלבומים תוצרת בית לתחנות רדיו באזור יוסטון, טקסס, בסוף שנות השבעים, לאחר אלבום הבכורה שלו "Ready for the House”, שיצא ב-1978. שמו האמיתי לא ידוע (אבל הוא כנראה סטרלינג סמית'), הוא מנגן בלוז אטונלי על גיטרה לא מכוונת (ולפעמים על פסנתר), והוא הוציא יותר מחמישים אלבומים. ב-2004 הוא שבר חלק ממעטה הסודיות כשהחל להופיע, לעיתים רחוקות, מלווה בנגני ג'אז שאותם הוא מסרב לפגוש לפני ההופעה, אבל רוב פרטי חייו עדיין נותרים בערפל מוחלט.

אריק אינשטיין

אינשטיין היה נחשב לבחור הכי מוכשר, יפה-תואר, מוצלח, מצחיק וכריזמטי ביותר במזרח התיכון עוד לפני שהגיע לאמצע גיל השלושים, מה שיכול להסביר למה העולם, שקיבל אותו בזרועות כה פתוחות, המאיס את עצמו על הבחור בגיל מוקדם כל כך. כבר שלושים שנה שאינשטיין בקושי שיוצא מפתח ביתו בתל אביב, מסרב להתראיין לכל כלי תקשורת ומנותק מתעשיית הבידור לחלוטין. גם בקנטינה, אגב, לא תמצאו אותו, וסיפור חייו, שבשנות השישים והשבעים נראה היה פוחז ופרוע יחד עם אורי זוהר, לקח תפנית מפתיעה כאשר אשתו, אלונה אינשטיין, חזרה בתשובה יחד עם שתי בנותיו, שהתחתנו עם בניו של אותו אורי זוהר, עוד כוכב שחזר בתשובה. בניגוד ליתר המתבודדים, אינשטיין חי את המערכה הראשונה של חייו באינטנסיביות מסחררת, כך ששובעו מהבלאגן התל-אביבי נראה קצת יותר הגיוני.

>>> מי יתפוס את סאלינג'ר?
>>> ג'יי די סאלינג'ר הלך לעולמו