הסופר עודד בורלא הלך לעולמו

הסופר, המשורר והמאייר עודד בורלא נפטר היום (ראשון) בבית החולים תל השומר, זאת לאחר מאבק בסרטן העור שהתגלה בגופו בשנת 2006. בורלא היה בן 94 במותו והותיר אחריו את רעייתו טליה, את בתו לירון ובנו תמיר. מועד הלוויתו טרם נקבע.

את ספרו הראשון, "מכתבים לליאורה", הוציא בורלא בשנת 1960, והוא כלל אוסף מכתבים אשר כתב לאחייניתו בעת שהותו בארצות הברית, שם היה התגורר במשך כשש שנים החל מ-1949, זאת לצורך לימודים במהלכם גם לימד בבתי ספר יהודיים ועבד כקריין וכתב תכניות רדיו ל"קול ישראל".

"הוא היה הכי חזק מאיתנו, חשבנו כולנו שהוא יספיד אותנו. היינו נוסעים הרבה יחד למפגשים עם תלמידים עם בתי ספר, אבל מאז שהוא הגיע לגיל 90 הוא עשה הפסקה", סיפר חברו של בורלא, הסופר, המשורר, והמחזאי ישראל ויסלר (פוצ'ו), "לא נפגשנו מאז שחגגנו את יום הולדת 90 שלו בבית אריאלה. עשו לו ערב מיוחד והוא דיבר, אחרים דיברו עליו. לא היינו חברי ילדות אבל התיידדנו בזכות אמנות לעם כשהיינו נוסעים יחד למפגשים. הייתי נכנס לפעמים לכיתה כשהוא היה מקריא לילדים את הסיפורים שלו והוא סיפר את אותם סיפורים אלפי פעמים אבל אף פעם לא בעל פה. תמיד הוא התעקש להקריא מהספר. רוב הסיפורים זה על חיות והוא היה מקריא כל חיה עם הקול האופייני שלה, והילדים היו צוחקים עד השמיים. הוא אהב מעשי קונדס ורואים את זה לפי הספרים שלו".

עד למותו פרסם בורלא מעל 70 ספרים, כאשר רבים מהם עסקו בדמויות של חיות, ובין הפרסים בהם זכה ניתן למנות את פרס ביאליק שהוענק לו ב-2008 בתור המרכזי שבהם, כאשר באותה שנה הוציא את "שירים עם פרח של תכלת בדש", אוסף שירים פרי עטו שייזכר כיצירתו האחרונה.

"הוא היה אדם טוב לב"

בורלא נולד ב-1915 בירושלים, ולאורך השנים נדד עם משפחתו למגורים בזכרון יעקב, חיפה ומקוה ישראל. אביו הוא הסופר זוכה פרס ביאליק יהודה בורלא, ואחיו הוא המתרגם יאיר בורלא.

"זהו יום קשה לעולם הספרות בישראל", נכתב בהצהרה מטעם שרת התרבות והספורט, ח"כ לימור לבנת, "דורות שלמים גדלו על יצירותיו של בורלא שהמשיך לכתוב עד ימיו האחרונים. כשרון הכתיבה שלו ייחסר לכולנו".

"האיש זכה לאריכות ימים ומגיע לו כי הוא היה אדם טוב לב, אוהב ילדים אמיתי ואיש מאוד רך ונינוח. אנשים טובי לב יש להם סיכוי להגיע לגיל מבוגר" סיפר עליו ל-nana10 סופר הילדים והקולגה יהודה אטלס, "הוא היה סופר פורה וגם צייר שצייר את רב ספריו. הכתיבה שלו היתה כתיבה שנקראת בעברית אי-גיון, באנגלית קוראים לזה 'נונסנס'. מדובר בסוגה ספרותית שיש בה חוקיות אחרת. זה ז'אנר ידוע ועוד היה מהיחידים בארץ ששלטו בו למרות שעל עצמו העיד שהוא בסך הכל כותב הומור. הוא נשאר הגיוני בתוך האי-גיון שלו וזו הגדולה שלו ושל הז'אנר". עוד הוסיף אטלס ש"עודד היה ממציא חיות וכותב על החיים שלהן. אני זוכר הכי טוב זה היכולת שלו לעבור מרעיון לרעיון – על כל משפט שלו אפשר היה לבנות סיפור שלם. היה לו מקצב פנימי וצירופי לשון מאוד מפתיעים. הרבה מהספרים שלו כבר לא נמצאים בשוק לקניה אלא רק בספריות וזה עצוב מאוד".

(פרסום ראשון: 21:07)