בונד סטריט

"שלוח רסן" מחזיר לחיינו את 007 ועל אף עלילה צפויה למדי ופתרונות קלים שבוחר לעצמו הסופר, יאיר שכטר חושב שיכול היה להיות גרוע יותר

לרגל מאה שנים להולדתו של הסופר איאן פלמינג, אשר כונן את המוסד אותו אנו מכירים בשם ג'יימס בונד, החליט הסופר הבריטי סבסטיאן פוקס לנסות את מזלו בכתיבת המשך עלילותיו של 007. פוקס לקח על עצמו את המשימה המאתגרת של כתיבת ספר נוסף בסדרה המהוללת אליה התוודע כילד וכתיבתו נאמנה לאבטיפוס של בונד השרמנטי הנאבק מול אותם נבלים המאיימים להשמיד את האימפריה הבריטית.

"שלוח רסן" הוא ספר מתח לכל דבר ועניין. אמנם זהו ג'יימס בונד המוכר והאהוד אשר מאייש את משבצת הגיבור, אך באותה מידה הייתה יכולה לעמוד במקומו כל אחת מהדמויות השטחיות והפלקטיות שאנו מכירים מספרי בלשים סוג ב' .

בספר, אנחנו מוצאים את בונד כשהוא מתאושש ממשימתו האחרונה ונשלח לחופשה כדי לפגוש ולחזר אחר נשים ולנוח. הוא נקרא בדחיפות בחזרה לאנגליה על מנת לקבל משימת מעקב אחר סוחר סמים שמאיים על בריטניה. ממש במקרה, בונד כבר פגש את אותו סוחר סמים במהלך חופשתו ואף הספיק לנתח את אישיותו המפלצתית. וכאילו שלא ראינו את זה מגיע - אותה אישה שהתחילה עם בונד בחופשה מוצאת את עצמה בחדר בית המלון של הסוכן כשהיא מגוללת את סיפור אחותה שנחטפה בדיוק על ידי אותו נבל, ברון סמים, בשם יוליוס גורנר.

בונד מוצא עצמו מתעמת עם אותו פושע אימתני במשחק טניס שמתפרש יותר כמאבק כוחות ואף נשלח לאיראן (כמה אקטואלי מצדו) שם נחשפת המזימה הגדולה האמיתית להכחדתה של הממלכה המאוחדת. בונד, כהרגלו, מתאהב באותה אישה מסתורית שהכיר ומגלה שסיפור החטיפה של אחותה דורש בדיקה מעט מדוקדקת. בסופו של דבר, הכול בא על מקומו והסדר שב לעולם, והכל בחמישים עמודים של אקשן מרוכז.

נראה שפוקס עשה לעצמו חיים קלים כשבחר להמשיך את סדרת ג'יימס בונד. בעוד שספרי מתח רבים אחרים נופלים בדמויות השטחיות והלא אמינות שהם מתארים, פוקס קיבל לידיו דמות עשירה בהיסטוריה ומלאה באישיות שאין צורך לבזבז זמן (או דפים) על מנת לבנות אותה לאורך הספר. כל מה שדרוש הוא רק לומר "בונד, ג'יימס בונד". הדמויות מהצד השני, ציר הרשע, לא זקוקות ליותר מידי מילים כדי ליצור אישיות משכנעת ונראה שכמה זיכרונות כואבים מהעבר ופגמים גנטיים קונים אותנו הקוראים (משימה לא קשה לביצוע) ואנו מאמינים שהבאד-גאי בהחלט שונא את בריטניה.

התקופה היא שנות השישים והלוקיישן מזגזג בין מערב אירופה, איראן ורוסיה. למרות שהסיפור אמנם מתרחש לפני כיותר מארבעים שנים, העולם שלנו כיום עומד בפני אלף ואחד גורמים המאיימים על קיומו, יהיו אלו התחמשותה הגרעינית של איראן, תאי טרור הקמים בלב ליבן של מדינות המערב מטעם אל-קאעידה, התחממות גלובלית המאיימת להשמיד את הכדור, מחסור בנפט, מלחמות ביולוגיות ועוד. לכן נשאלת השאלה מדוע החליט פוקס שיוליוס גורנר "האויב המסוכן ביותר שבו נתקל בונד" יתכנן את המזימה הגרועה ביותר העולה על הדעת על מנת להשמיד את בריטניה.

"שלוח רסן" הוא בהחלט רק עוד ספר מתח, ולמרות זאת, בזכות הופעותיו הקולנועיות של 007 אותן מכירים כולנו, יוצרות מילותיו של פוקס עולם גדוש המתואר על כל פרטיו ויוצר סרט נע במחשבתנו. חרף העובדה שבונד תמיד מציל בסופו של דבר את בריטניה מולדתו האהובה, יאמר לזכותו של פוקס שישנה ביקורת מעניינת בספר על ההתנהלות המלחמתית והאימפריאליסטית של בריטניה (על הדרך הוא מכניס קצת גם לארה"ב) שיוצרת קונפליקט ראוי בינה לבין עמדתו של בונד שלנצח יהיה בשירות הוד מלכותה.

לחובבי הז'אנר, הספר מומלץ, ואני יכול לומר שבפירוש נהניתי לקרוא את "שלוח רסן" יותר מאשר ספרי מתח אחרים אליהם התוודעתי לאחרונה.