אדם ברוך הלך לעולמו
העיתונאי, הסופר ומבקר האמנות מת בבית החולים תל השומר כתוצאה מסיבוך במחלת הסוכרת
הפובליציסט, הסופר, מבקר האמנות, והמשפטן אדם ברוך הלך לעולמו והוא בן 63. ברוך הותיר אחריו שלושה ילדים, ביניהם עידו ועמליה רוזנבלום.
ברוך נפטר בבית החולים תל השומר כתוצאה מסיבוך במחלת הסוכרת בעטיו היה מאושפז מאז פברואר. עדיין לא נמסר מועד הלווייתו.
"אני מקווה שאנשים יבינו איזה אדם חי בינינו" אמר חברו הקרוב של ברוך, העיתונאי איתמר הנדלמן בן כנען. "אני מקווה שהדור שלי יזכור שהוא גדל והתחמם באורו. באחת השיחות האחרונות שלנו לפני כמה חודשים הוא אמר לי 'איתמר, אנחנו סוכני זיכרון. כמו שאני הייתי סוכן זיכרון של אנשים גדולים כמו דן בן אמוץ, שתוך דקה וחצי מרגע מותם, נמחקו מזיכרון הקולקטיב'. הוא אמר לי להיות סוכן הזיכרון שלו. והנה אני לא מאמין שזה קרה אבל שעתו הגיעה. קטונתי מול אדם ברוך אבל אני בהחלט מקווה שאהיה סוכן הזיכרון שלו. הוא גם היה גדול הכותבים בעברית בעשורים האחרונים, וגם ידע להיות חבר טוב ולעזור כשצריך. הוא היה יותר קרוב אליי מאבא שלי לפעמים ואני נורא מתגעגע אליו".
גם אסי דיין הצטער לשמוע על מותו: "עבדתי איתו בעיתון כשהוא ערך את 7 ימים וגם בסרט שלי. הוא נכנס לתפקיד בקלי קלות ועשה שם דבר נהדר. אני חושב שזו אבדה גדולה. הוא באמת היה אחד האנשים המוכשרים. בנאדם גדול בכל מה שנוגע לאסתטיקה".
"כל שבוע זו היתה הנאה אישית ומקצועית אדירה לקבל את הטקסט של אדם ברוך: מנוסח היטב, מוקפד, חד ועשיר" סיפר לנענע 10 רפי מן, עד לאחרונה עורך מוסף השבת במעריב, בו פרסם אדם ברוך בשנים האחרונות את מדורו "שישי". "יש מעט עיתונאים עם כשרון, ידע, עולם תרבותי, ויכולת מקצועית, רחבים ועמוקים כל כך כמו אדם ברוך. הוא היה איש שידע לזהות טרנדים ולעצב אופנות מקצועיות חדשות, לצקת סגנונות חדשים, כמו שעשה ב"מוניטין", לנסח דברים בצורה חדה, שבה לכל מילה היה המשקל הנכון. לא היתה בטקסטים שלו מילה מיותרת. לשונו היתה עשירה והוא ידע לשזור משלבים שונים: והכל היה חד ונחרץ וברור.
"הרשים אותי תמיד עומק הידע והאבחנות שלו במגוון רחב של נושאים. איפה יש היום עיתונאים עם מטען עצום ורחב כזה? עם ידע והתעניינות מקיפים כל כך: תרבות, במובן הרחב ביותר, אמנות, תקשורת, יהדות, כלכלה, פוליטיקה, ניתוח טקסטים מילוליים של פוליטיקאים, תמיד עם אבחנה חדה. וגם הסיום שעורר אין סוף פניות אלינו: 'יקירתי- הטקסט השנון והחידתי שרבים פתחו בו את קריאת הטור.
"בעיני רבים הוא היה מעין רב פוסק: המכתבים אליו לא הפסיקו לזרום כל שבוע. אנשים ביקשו את עצתו בידיעה שהוא בקי בהלכה, ויחד עם זאת לא ממש רב הסגור בבית מדרש אלא אדם שחי כאן ועכשיו, איש מודרני עם שתי רגליים על הקרקע. בשנה האחרונה הוא הקדיש רבים מן הקטעים הפותחים לסדרה של תשובות לשאלות בענייני אבל וניחומים".
אדמו"ר חילוני
אדם ברוך נולד בשנת 1945 בשכונת מאה שערים בירושלים, בשם ברוך רוזנבלום. אביו היה המשפטן וסוחר היודאיקה אשר רוזנבלום, ששימש כמנכ"ל משרד הפנים בשנות החמישים. סבו מצד אמו היה ראש ישיבת מאה שערים. ברוך גדל ברמת גן, בנעוריו למד במדרשיית נעם בפרדס חנה, ובבגרותו היה נשוי לצלמת אריאלה שביד, והתגורר ביפו בשכונת נגה.
ברוך ניהל אורח חיים מסורתי, הוא היה מקורב לרב עובדיה יוסף, ושימש לעיתים כמסביר דבריו בציבור. ברוך היה גם ממחדשי בית הכנסת "זכרון ברוך" ביפו, והרבה לכתוב בטוריו בעיתונות על יהדות והלכה.
בין השנים 1974 ל-1996 ערך ברוך את מעריב, מוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות, גלובס, מוניטין ועוד. אחד מהישגיו העיתונאיים החשובים היה ראיון שערך בג'ונגלים של הרפובליקה המרכז אפריקנית עם האלוף שמואל גונן. על הראיון התבסס המחזאי הלל מיטלפונקט במחזה "גורודיש" שהוצג בקאמרי. בין השנים 1996 ל-2002 כיהן ברוך כנשיא בית הספר לאמנות, "קאמרה אובסקורה". ברוך הוציא במהלך השנים שבעה ספרי הגות, פרוזה ואמנות.
עבור הטלוויזיה יצר ברוך את סדרת הראיונות "אדם ברוך מחפש תשובה" ששודרה בערוץ הראשון, ואת הסרט הקצר "עד ראייה" ששודר בערוץ 2 ועובד לאחר מכן לתערוכה מוזיאונית. ב-2001 שימש כחבר מליאת רשות השידור, והתמודד על המכרז על ערוץ המורשת יחד עם איש העסקים שלמה בן צבי.
כתביו של ברוך משכו ביקורת רבה מכל הצדדים. החילונים ביקרו את עמדת הכל-יודע מתוכה כתב, אותה פירשו רבים כהתנשאות. ואילו הממסד הרבני מתח ביקורת על התנהלותו של ברוך, ובעיקר על הקלות בה הרשה לעצמו לפסוק בענייני הלכה, ועל כך שניסה להפוך את עצמו למעין אדמו"ר חילוני. עם זאת, כשרון הכתיבה העצום שלו גם זיכה אותו בפרסים חשובים. בשנת 1999 היה ברוך החתן הראשון של פרס ישעיהו ליבוביץ' למחשבה מודרנית, וב-2002 זכה בפרס אבי חי המוענק לפועלים לקירוב לבבות בין המחנות השונים בחברה היהודית בישראל. יהי זכרו ברוך.