אקרובטיקה

מקסימילאן אופלס, אדם קשיש למדי, נרצח בלוס אנג'לס, על ידי הנהג הקשמירי הפרטי שלו. אופלס הוא גם שגריר הודו לשעבר, ראש המטה ללוחמה בטרור הנוכחי, ניצול שואה יהודי, והוא נרצח בפתח ביתה של בתו הלא חוקית, אינדיה. רוצחו הוא אדם מסתורי למדי, איש סודו של מקס, המכנה עצמו 'שאלימר הליצן'.

בנסיון להבין מה עומד מאחורי הרצח הזה, שלו סיבות פוליטיות אפשריות רבות, אנו חוזרים באדיבות סלמאן רושדי, שנים אחורה, ליבשות והסטוריות שונות. הוא לוקח אותנו לקשמיר הקרועה מחד, ולצרפת הכבושה על ידי הנאצים מאידך. מסורות, עמים והסטוריות מתערבבות בסחרור בספר הסמיך והדחוס הזה.

המציאות משמשת לרושדי פלטת צבעים אינסופית. הוא משתמש בכל כך הרבה אישים הסטוריים, מאורעות אמיתיים ורפרנסים תרבותיים, שנדמה לעיתים שמקסימיליאן אופלס אכן חי והתקיים ביניהם, ושמסכת חייו הסבוכה פשוט נשמטה מזכרונו של הקורא. דמותו מלאת החיות, המרתקת, היא זו הקושרת את בתו המנוכרת, המאהבת הסודית שלו, והרוצח שלו.

מסביב לעולם בכריכה רכה

הכשרון הסיפורי הנדיר של רושדי מאפשר לו להתרוצץ בין בדיה להסטוריה, בין קשמיר האקזוטית; צרפת הנכבשת; וארצות הברית של השפע והקולוניאליזם. את מסעותיו הוא מנהל ביד בטוחה ויציבה של מי שמניע את רכבת ההרים ויודע שלמרות כל הטלטלות, המסילה היא אחת.

גם כאשר נדמה במהלך הקריאה שהנה רושדי נקשר בסבך מילותיו שלו, ושאין סיכוי לצאת בחיים מביצת האנקדוטות, הציטוטים, הפרודיה, ההומור השחור והכאב האמיתי על קריסת האנושות - הוא מושך את הקורא בשערותיו אל מעל לפני הקרקע, ושם מגבוה, ניתן לראות את ההגיון שבכאוס.

בעמ' 68, אביו הלוליין של שאלימר הליצן מלמד את בנו כיצד ללכת על חבל. האב מנחה את בנו, "אל תחשוב על החבל כעל רשת בטחון בתוך החלל, [...] חשוב עליו כעל קו של אוויר שהתקבץ. או חשוב על האוויר כעל משהו שתוכנן להיות חבל. החבל והאוויר אחד הם. כשתבין את זה תהיה מוכן לעוף. החבל יימס תחתיך ואתה תצעד לתוך האוויר בידיעה שיישא את משקלך וייקח אותך לאן שרק תרצה ללכת".

נדמה שהנאום היפהפה הזה הוא גם המוטו של רושדי, והצוואה שלו לקוראיו - אין דבר בלתי אפשרי, המציאות היא בדיה, הבדיה מציאותית. המרחק בין פריז, קשמיר ולוס אנג'לס מתבטל, ההסטוריה המסודרת לכאורה היא פרץ כאוטי של אירועים, ואתם יכולים לשכוח מחלוקות בין טוב לרע, מוסרי ונכלולי. השענו אחורה ותהנו מן המסע.

שאלימר הליצן/ סלמאן רושדי, 2007, זמורה ביתן, בתרגומו של ארז אשרוב, 446 עמ', 88 ש"ח