חובה למעריצי פלאת'

"כמה אני מקנאת בכותב הרומנים!
אני מדמיינת אותו - מוטב לומר אותה, כי בין הנשים אני מחפשת את המקבילה - אני מדמיינת אותה אפוא גוזמת שיח ורדים בעזרת מזמרה גדולה, מיטיבה את משקפיה, מדשדשת לה בין ספלי התה, מזמזמת, מסדרת מאפרות או תינוקות, קולטת את זווית האור, צינה חדשה במזג האוויר, וחודרת בעזרת מעין ראיית רנטגן צנועה ויפה אל נבכי נפשם של שכניה - שכניה ברכבות, בחדר ההמתנה של רופא השיניים, בקפטריה השכונתית. בשבילה, בת מזל זו, מה יש כאן שאינו רלבנטי!" ("ג'וני פניקה ותנ"ך החלומות", עמ' 333)

בפסקה זו, הלקוחה מתוך מסה בשם "השוואה", מתוך "ג'וני פניקה ותנ"ך החלומות", ניתן למצוא, על קצה המזלג, רבים מן הנושאים שהעסיקו את סילביה פלאת', וביניהם את חוסר השקט התמידי, הבועט, שמאפיין את כתיבתה, בעיקר ביומנים ובשיריה; את המשיכה-סלידה המתמדת לבורגני, למשפחתי, למסודר ולקצוב, לנורמלי ולשלו, יחד עם התחושה הנצחית של חוסר סיפוק מעצמה, קנאה ותחושת ערך עצמי נמוך.

סילביה פלאת' היתה יוצרת חשובה ומעניינת, שסיפור חייה האפיל על יצירתה ושינה את סדרם הנכון של הדברים האמורים לגביה. העניין והסנסציה סביב הביוגרפיה הקצרה, המיוסרת והטרגית שלה, מוסיפים להלהיט את דמיונם של רבים, וחייה אפילו זכו לעיבוד קולנועי נוצץ. כמות האנשים שקראו משיריה ומן הפרוזה שלה, פחותה מהאנשים שמכירים את סיפור חייה.

אך אם מנסים להפריד לרגע את היצירה מן החיים, הרי "ג'וני פניקה ותנ"ך החלומות", אשר התפרסם רק השנה בהוצאת רסלינג, הוא קובץ פרוזה מעניין ומגוון שכל חובב סילביה פלאת' ירצה לעצמו. יצירות הפרוזה המוכרות ביותר (והמתורגמות לעברית) של פלאת', הם היומנים ו"פעמון הזכוכית". "ג'וני פניקה ותנ"ך החלומות", הכולל מבחר סיפורים קצרים מוקדמים, כמה מסות קצרות וקטעי יומן, מאפשר הצצה לשטח חדש ולא מוכר מיצירתה של פלאת'.

הסיפורים המאכלסים את "ג'וני פניקה ותנ"ך החלומות", הם ברובם מהוססים מאוד, צעירים מאוד. בקריאתם אפשר לגלות מדי פעם משהו מן הזיק הגאוני שנמצא ברבים משיריה; איזו התבוננות יוצאת דופן ורגישה עד כאב לב; תיאור מצמרר של קפל או כפתור לא רכוס או אבן: "המצבות נגהו בירוק באפלולית הסמיכה, כאילו היו החזזיות העתיקות שעליהן בעלות כוח זרחני מכושף" (עמ' 21, "אימהות").

אבל הפרוזה עצמה וגלגול העלילה, הם נוקשים מאוד, כמו סיפוריה של תלמידה ממושמעת וחרוצה שמשתדלת בכל מאודה, אבל עדיין לא יודעת להשתמש בארגז הכלים שלה. הווירטואוזיות הקלילה, האמיצה והנועזת של השירה שלה ב"אריאל ושלוש נשים", ו"אלקטרה בשביל האזליאות", לא נראית ב"ג'וני פניקה ותנ"ך החלומות". יכולת ההצפנה הקריפטית והאפלולית שבשיריה, הופכת בסיפורים אלו לגלויה ותמימה, גם כאשר היא מנסה להיות מזעזעת או מוחצת.

אם כך ואם אחרת - זוהי עדיין חשיפה למקום לא מוכר בכתיבתה של פלאת', הכרח בספריית ביתו של כל מעריץ שלה, והצצה מעניינת לחוליות חסרות בתוך היווצרות הפואטיקה הייחודית והמטלטלת בדרך כלל של פלאת'.

ג'וני פניקה ותנ"ך החלומות/ סילביה פלאת', בתרגום עידית שורר, הוצאת רסלינג 2007 ,423 עמ' , 89 ש"ח