זהות בדויה

העובדה שסופרים רבים מאוד הם מהגרים או גולים מארצם, בין אם מבחירה או בין אם מאינוס, אינה מפתיעה. בחווית העקירה, שזהו גם שמו של ספרו של כריסטוף היין, ישנם כל האלמנטים שמביאים אדם לספר את סיפורו מחדש, ומכריחים אותו לבצע עדכון בנרטיב הקודם שנשא איתו.

לא רק סופרים, אלא גם ספרים רבים מאוד, עוסקים בחווית העקירה והנטיעה מחדש (המוצלחת או לא, ובכל מקרה תמיד מרובת קשיים) בארץ החדשה. באופן טראגי, לאחר המאה ה-20 ובואנו לקראת המאה ה-21, כמעט לכל אדם מערבי יש סיפור עקירה משל עצמו, ואם לא לו עצמו, אז להוריו וכן הלאה. מכך נגזר שכמו אהבות, שנאות ושאר חוויות בסיסיות שכל אדם נוגע בהן, גם עקירה הפכה להיות חוויה אוניברסאלית, כזו שמדברת בכל שפה ולכל אדם.

המהלך המענייין שנוקט בו היין בספרו, הוא לתת לדמויות בחייו של האבר לספר עליו, וכך חמש דמויות שונות – חבר ילדות, נערתו הראשונה, גיסתו וכן הלאה, מעידים על הדמות המעט אניגמטית שהיא ברנהרד. התעלול הספרותי המעניין הזה, יוצר מעין רשומון של התרשמויות ואבחנות שמציגות זוויות שונות, אשר יוצרות תמונה חלקית, לעיתים נדמית כסותרת של אותו אדם. ותוך כדי כך, גם של הדמות הדוברת, שחושפת במונולוג ארוך את רוח התקופה.

עקירה / כריסטוף היין, ספריית הפועלים 2006, 304 עמ', 82 ש"ח

ביקורונת:

לקסיקון הסופרים העברים בהווה –

נסיון חשוב נעשה, לאגד בלקסיקון את כל הסופרים העברים אשר פועלים כיום בתוכנו, עם תוספת של כמה שורות ביוגרפיות ורשימת פועלם עד כה. ובכל זאת, למרות הפתיחה האפולוגטית שמעידה שזהו נוסח ראשון ולא מתוקן, ישנם חוסרים קשים ומהותיים, ומקומם של סופרים חשובים ומכובדים נפקד מן הספר. בבדיקה מעלעלת למדי וללא ירידה נוקדנית לפרטים, נפקדים מן הרשימה למשל: יהודית הנדל, יובל שמעוני, רונית מטלון ועוד סופרים רבים, מתפקדים ומשפיעים שמהווים חלק מהותי בריקמה הספרותית של ימינו.

לקסיקון הסופרים העברים בהווה בהוצאת אגודת הסופרים העברית 2006