חילופי שבויים בספרות
ג'ינג'י תמורת בילבי ויאיר לפיד תמורת הרלן קובן. כל מה שחסר לנו בספרות
1. סמדר שיר תמורת ג'יי קיי רולינג
אז איך נאמר זאת בעדינות? הארי פוטר הופך קשישא מתבגר ונעשה עמוק יותר, וכזה, כנראה נהיה גם כיסה של הגאונה ג'יי קיי. רולינג. הסיפור הנפלא לכל חותמי הלשכה, על האם החד-הורית שהיתה משרבטת את רשימותיה על יציר דמיונה הארי פוטר בבתי קפה, כי ניסתה לחסוך כל הוצאות החימום בביתה, מלהיב הרבה יותר כנראה מכל סיפור שתוכלו לספר על סמדר שיר. אם לחשוב על זה לעומק - גם יותר מכל סיפור של סמדר שיר. לא נשכח ולא נסלח על "שירי רחוב", על הקלטות המסוייטות לילדים, ובכלל, על כל העליצות הלא מוצדקת ולא נגמרת. אז תארזי לך מעיל חם כי בלונדון קר. צ'ירס!
2. עדנה מזי"א תמורת ניל סיימון
קחו מאיתנו את עדנה מזי"א, בבקשה - עוד מחזה ישראלי אחד שמשלב פיסות הסטוריה יחד עם הווי פסאודו תוסס ודמויות"גדולות מהחיים" ואנחנו מקיאים בלי שליטה כמו סטן מ"סאות' פארק". אם נרצה במחזות שאין למצוא בהם סאבטקסט, כי נאמר כבר הכל, ובאמת, באמת אין מה להוסיף לזה – נדע לאן לפנות. ועד אז, בבקשה, תנו לנו את ניל סיימון המתוק בעל חוש ההומור הבריא והמצחיק עד דמעות. בכל פעם שנראה את הדודה המשתנקת לאחור ב"אבודים ביונקרס", נדע שלזה התכוונו בקאמרי כשכתבו אי פעם בתוכנייה – "דמויות בלתי נשכחות".
3. איטו אבירם תמורת ג'ודי בלום
לאלו מכם שהשם איטו אבירם לא מצלצל כמו פעמון אזהרה, כנראה שלא הייתם מנויים על "מעריב לנוער" בסוף שנות השמונים. סיפורי יחסים עם אפיל אירוטי לבני הנעורים, עם כל הקלישאות הישראליות האפשריות, כולל טוסטוס, חסקה, ו"שיער גולש". איטו אבירם הצליח לגרום לנו לסלוד מכל הבחורות שנקראו "יעל" לנצח נצחים, לאחר פרסום הטור הסליזי שלו "יעל ואני". ג'ודי בלום, לעומת זאת, הבטיחה בכל שורה שכתבה, אלפי בראוניז ריחניים ("חומיות", אם אתם מתעקשים), הצליחה לדבר איתנו על מחזור בלי מינוחים טכניים שגרמו לנו לרצות להקיא, ושיכנעה אותנו שהכל יהיה בסדר כשנגדל, והאמת? היא צדקה. אחד אפס לג'ודי.
4. יאיר לפיד תמורת הרלן קובן
כל מי שלא חטף בחילה לפחות פעם אחת מעלילותיו המפוברקות של ג'ו שרמן, הבלש-אלטר-אגו של יאיר לפיד, מוזמן להרים את היד ולספר מתי הוא בכה בפעם האחרונה. אנחנו ניקח את הרלן קובן, סופר המתח המצטיין, בשתי ידיים, בעיקר כי הוא מבין את משמעות המילה "מתח" ומה נדרש לעשות כדי שלא נדע צעד לפני דמויות הבלש בדיוק מה עומד לקרות. ויאיר? יאיר בינתיים יפרסם את הבנק ויהיה פוטוגני.
5. רם אורן תמורת ג'ון אירווינג
למרות שקצת מעליב לנו לחשוב שג'ון אירווינג נמצא באותה רובריקה עם רם אורן, אנחנו מוכנים ללכת על קריטריון הפופולאריות. אך למרות שרם אורן הוא פופולארי באופן כזה שתעביר איתו טיסה משעממת באייר-פלוט, ג'ון אירווינג יחזיק אתכם ערים עד שתיים בבוקר כדי להבין מה בדיוק הולך שם, ב"מלון ניו המפשייר". כי אין כמו ג'ון אירווינג לפרוש סאגות עצומות ובלתי אפשריות, שהכל מסתדר בהן למרות המופרכות וצירופי המקרים הבלתי אפשריים. אז קחו לכם את ספרי השום כלום שמתפרסמים בהמשכים, משל היו טלנובלה מנומנמת, ותנו לנו את העלילות המדממות והבועטות של אירווינג.
6. אילן הייטנר תמורת ניק הורנבי
היום אנחנו כבר יודעים שאין דבר כזה חוכמת בייגלה, ממש כמו שאין חוכמת ביסלי, וכל הציטטות שהיו חביבות כל כך על יוצאי הודו, הפכו לדי מנג'סות כששמעת אותן בוקעות מכל פיצוציה שמחזיקה ניירות גלגול. אם היינו רוצים לקרוא על מה קורה בכל דירה תל אביבית מצחינה, היינו מחזיקים יומן אירועים אצלנו בבית. ועד אז, אנחנו מעדיפים לדעת מה נשמע בגזרת ניק הורנבי, האיש שמצליח לרגש ולהצחיק, ועושה את שניהם במיומנות כזו שלא אכפת לקרוא שוב ושוב עד שהדפים מתלכלכים מאצבעות משומנות. כי את הספרים של ניק הורנבי אפשר לקחת למטבח, או לשירותים, והוא לא ינזוף בכם.
7. ג'ינגי תמורת בילבי
בואו נתחיל בעובדות - ג'ינג'י הוא ילד מעאפן ושחצן, שההרפתקאות שלו מלהיבות כמו לקרוא עתידות של "בזוקה". בילבי, לעומת זאת, היא ילדה מגניבה וחזקה, עם חוש אופנתי יוצא דופן, וחיבה בלתי מוסתרת לפנקייקים. חוץ מזה, היא עושה בדיוק מה שבא לה ולא צריכה לחזור הביתה כשמחשיך, כי אין אף אחד שיגיד לה מה לעשות. ואם צריך להכריע את הכף, אז ברור מי הייתה מנצחת את מי בהורדות ידיים.
8. עירית לינור תמורת הלם פילדינג
בואו נסכים שהלן פילדינג לעולם לא תצא לפתע פתאום באג'נדות גזעניות ושמרניות משל היתה דודה חמוצה, אחרי שביססה קריירה שלמה על אמירות בוטות ועיסוק בסקס. עירית לינור, לעומת זאת, עברה להתעסק בבנות מושבים כמו "בנות בראון" ולהטיף נו –נו- נו צייקני לכל מי שמעז להתעסק לה עם המולדת והדגל, ועל זה, היא איבדה את מעט נקודות הסקס אפיל שנותרו לה אחרי משבר "שירת הסירנה" הקולנועי. אז תנו לנו את הלן פילדינג החביבה, עם סיפורי חג המולד על בחורות שמנמונות שמוצאות אהבה בבחורים בריטיים, כי בלונדון הייאוש באמת נעשה יותר נוח.