"קיבלתי יותר פרסים ממה שמגיע לי": נפרדים מעמוס עוז

את עמוס עוז אפשר להגדיר כתמצית הישראליות, כמחבר של הרומן האוטוביוגרפי "מיכאל שלי" שתורגם ליותר מ-30 שפות ונבחר על ידי הוצאת ספרים בינלאומית חשובה לאחד מ-100 הספרים החשובים בעולם במאה העשרים, אפילו כמצפן מוסרי עבור רבים - אבל יש גם פנים אחרות לאיש שמעבר לספרים.

כתבות קשורות
על אהבה ואור: בנו של שמעון פרס נפרד מעמוס עוז |28.12.18
הסופר וחתן פרס ישראל עמוס עוז הלך לעולמו בגיל 79 |28.12.18

אלמוג בוקר פגש אותו בשנת 2010, ונזכר במי שעבר לדרום לפני יותר מ-30 שנים בגלל קשיי הנשימה של בנו. למרות הפחד וההתרגשות הראשונית, עמוס עוז גרם למבקר להרגיש בבית. אדם שנהנה כל בוקר לצאת לשאוף אוויר מדברי, ולכתוב ספרים במרתף.

"אני קם בחמש, שותה כוס קפה, יוצא לטיול קצר במדבר, חוזר, שותה עוד כוס קפה, מציץ בעיתון וחוזר לעבוד, וחוזר אחרי הצהריים למרתף למחוק את מה שכתבתי בבוקר. אם אמות בלי פרס נובל? זה לא כאש בעצמותיי. קיבלתי את מכסת הפרסים שמגיעה לי ולפי דעתי קיבלתי יותר ממה שמגיע לי".