"כשהנוער שותק, החברה מפסידה את הקול הכי אמיץ ומוסרי שלה"

הדור הצעיר בישראל כבר לא יושב בצד ומחכה שיסבירו אותו – הוא קם, פועל ומניע מציאות. "הנוער המניע" (בהוצאת "ניב"), ספרו החדש של יניב ויצמן, אינו עוד ספר על תקווה, אלא ספר עם קול, עם שמות, עם גילויים של בני נוער שבאמת משנים את המשחק.

מה בעצם מייחד את הדור הזה? לדברי ויצמן, מייסד ויושב הראש של עמותת "איגי" (ארגון נוער הגאה), לדור הצעיר הנוכחי יש כוח שלא היה לאף דור לפניו. "יש לו כלים להשמיע קול, להשפיע, להוביל שינוי, ליצור תוכן, לבנות קהילה, להניע מהלכים – והכול במהירות ובקלות יחסית", הוא אומר, ולא שוכח שבמקביל להשפעה הגדולה שיכולה להיות בקרב בני נוער, ישנם גם כאלו שחוששים ממה שייאמר עליהם, מביקורת, מחשיפה. "כשהנוער שותק, החברה מפסידה את הקול הכי אמיץ, הכי יצירתי ולעיתים הכי מוסרי שלה".

לא עוד "עליכם" – אלא איתכם

ויצמן מספר שהוא פנה אל הצעירים שמשתתפים בספר לא כדי "להשתמש בהם", אלא מתוך הערכה אמיתית. "אמרתי להם: אני לא רוצה לספר עליכם, אני רוצה לספר איתכם", הוא אומר. "הם לא הצטרפו כי שכנעתי אותם, אלא כי הם הרגישו שמכבדים אותם".

אילו עצות היית נותן ליניב הצעיר?
"הפחד שלך מובן, אבל הוא לא צריך לנהל אותך. אתה לא לבד – אחד הדברים שלהיות בארון עושה הוא לגרום לך לחשוב שאתה היחיד בעולם שמרגיש ככה, אבל זה לא נכון; יום אחד תבין שהאותנטיות שלך היא הכוח שלך; תן לעצמך אהבה וחמלה בדרך.

ויצמן מדגיש שהספר לא פונה רק לני נוער. "אני ממש מדמיין הורים, מורים ומדריכים שקונים את הספר ונותנים אותו לנער או נערה שהם מאמינים בהם. יש משהו בלתת ספר לבן נוער שנותן מסר פשוט, אבל ענק: 'אני רואה אותך, אני מאמין בך, ואני רוצה שתדע את זה'", הוא מסכם, "הדבר היפה הוא שלמרות שזה לא נכתב כספר להתפתחות אישית, במהלך הכתיבה עם בני נוער הבנתי שהוא יכול להיות כלי אדיר להתפתחות אישית – להבין את עצמך, להתגבר על הפחד, למצוא קול ולהתחיל לזוז".