ההייטקיסט שעזב עבודה בטוחה כדי להקים עיתון ספורט לילדים: "זה סיפור סינדרלה"
אחרי כמה שנים בהייטק, עמית מאירוביץ' החליט לעזוב את העבודה הבטוחה – ולהוציא לפועל מאפס עיתון ספורט שפונה בגובה העיניים לילדים, עם כתבות על שלל נושאים ומרואיינים מסקרנים כמו אורי ששון ורותם ישראל. בריאיון לרשת 13, הוא מספר איך הרעיון נולד בביקור עם בנו בספרייה, כיצד הגיבה סביבתו על ההחלטה הדרמטית, מגלה אם מדובר בהגשמת חלום עבורו, מספר מה הוא מקווה שילדים ילמדו מהעיתון – וגם משתף למה אשתו, שתחילה הייתה סקפטית לגבי הפרויקט, מודה שטעתה: "כיום היא אפילו עוזרת לי"
במאי 2025, כשעמית מאירוביץ' הגיע עם בנו בן ה-7 לספרייה, השניים חיפשו ספר על כדורגל, אך כל מה שהם מצאו על המדף היו ספרים שבנו כבר קרא כמה וכמה פעמים. "לא מצאנו ספר ערכי וחינוכי, כזה עם ערך מוסף, ואמרתי לו שאני רוצה שנכתוב ספר כזה בעצמנו", הוא נזכר. מה שהיה רגע כמעט אקראי ולא חשוב, התברר בהמשך כמשמעותי במיוחד: באותו רגע, החליט מאירוביץ' לכתוב עם בנו את ספר הילדים "כדורגל של תקווה", שנמכר בחנות של הפועל פתח תקוה אותה הוא אוהד.
אבל זו רק ההתחלה של "זוזו", ירחון ספורט לילדים בני 12-6 שמאירוביץ' הוא המוציא לאור-עורך-כתב שלו, המלא בכתבות שונות על ספורט, תזונה, מדע, חידונים וכל מה שקשור לספורט, לצד ראיונות עם אנשי ספורט מוכרים ואפילו קומיקס. "כתיבה זה משהו שאני מתעסק איתו כל החיים. מעולם לא עשיתי את זה בצורה מוסדית – אני פשוט מאוד אוהב לנסח את עצמי, אפילו כשאני כותב הודעות בוואטסאפ", הוא מספר בריאיון לרשת 13. "אני מאוד אוהב לקרוא, אני קורא המון ומעריך מאוד כתיבה. אני לא נרדם בלי ספר, ותמיד היה לי חלום לכתוב".
אותו חלום נולד מנקודת שבר גדולה מאוד שעברה על מאירוביץ': אחרי כמה שנים שבהן עבד בכמה חברות הייטק. "עליתי על לופ פחות טוב של מעברי חברות וסגירות חברות שהייתי חלק מהן. הבנתי שאני צריך שינוי חד ומשמעותי. לא ראיתי את עצמי חוזר להייטק בשום צורה", הוא אומר בפתיחות לב.
כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:
כשיום אחד באוגוסט של השנה שעברה אשתו של חבר קרוב תהתה בפניו מדוע אין מגזין ספורט לילדים, הוא הופתע לגלות שאכן כך הדבר – ובאותו רגע עלה בראש הרעיון. "זה הדליק לי משהו. באוגוסט עלה הרעיון, ובנובמבר כבר חילקתי את העיתון לאנשים", הוא מספר, ומגלה שלמרות ההתלהבות הגדולה שלו – לא כל התגובות של הקרובים לו דומות לשלו. "בתחילת הדרך, אשתי, שהיא הכי תומכת ומדהימה שיש, לא ממש האמינה ברעיון", הוא מתוודה. "היא אמרה שכמורה ללשון, היא עובדת הרבה עם ילדים ומבינה איך העולם הזה עובד, ושזה כבר לא העולם כיום. היא מודה שטעתה, וכיום היא אפילו עוזרת בעריכה הלשונית של הכתבות ב'זוזו'".
הרמת עיתון מאפס מבלי שיש לך ניסיון מקצועי בתחום. לא חששת?
"איפשהו עמוק בפנים ידעתי שאני יכול להיות טוב בזה, כי אני רואה שאני כותב ומתנסח טוב. החלטתי לקפוץ למים. המהפכה הטכנולוגית שאנחנו עוברים בימינו עשתה לי המון קיצורי דרך שלא היו אפשריים עד לא מזמן. היכולת שלי לעצב ולקבל פידבק מה-AI היא מטורפת, אבל בכתיבה זה אף פעם לא ייצא אפילו קרוב לאיך שאני אוהב את זה, אז אני לא משתמש בכלל בבינה המלאכותית כדי לכתוב".
"זה סוג של תיקון"
לדברי מאירוביץ', הבחירה ביצירת עיתון ספורט לילדים אינה מקרית – אלא הגיעה מתוך האהבה שלו עצמו לתחום. "במובן מסוים, זה רק תירוץ", הוא אומר בהומור. "כולם אוהבים ספורט, וספורט הוא באמת חלק גדול מאוד מהחיים שלי. ספורט זה הכול – מדע, היסטוריה, גאוגרפיה ותזונה. בעיניי זו דרך מעולה להנגיש לילדים תרבות שלמה".
נראה שיש היבט נוסף לכך שמאירוביץ' מתעסק כיום בספורט כמקצוע, גם אם בהיבט עיתונאי: בילדותו הוא שיחק בקבוצת ילדים, וחלם, כמו ילדים רבים אחרים בני גילו, להפוך לכדורגלן מפורסם. כשמשפחתו והוא עברו דירה, החלום שלו נגדע. "בהרבה מובנים, אם אי פעם אלך לפסיכולוג אז אני בטוח שהוא יגיד לי שמה שאני עושה זה סוג של תיקון", הוא מודה.
אתה חושב ש"זוזו" הוא הגשמה של אותו חלום?
"אני חושב שכן. אולי במובן מסוים אני כותב לילד ההוא, שהייתי אז, איך אפשר לחנך ולהעצים דרך הספורט, גם אם בסופו של דבר לא נהיה ספורטאים מקצועיים בעצמנו. מבחינתי, זה סיפור סינדרלה אמיתי".
כמה וכמה שמות מוכרים מהתחום כבר הספיקו להתראיין לעיתון, בהם המדליסט האולימפי אורי ששון, מוטל'ה ועמיחי שפיגלר, מגישת "העולם הבוקר" רותם ישראל, אשרת עיני ועוד. אלה, לדבריו, מסכימים לעשות זאת ללא כל תמורה, ומאהבה אמיתית לתחום – בעיקר מידיעה שילדים יקראו את הדברים שלהם. "התגובה שתמיד חוזרת על עצמה כשאני פונה לאנשי הספורט האלו, היא 'עבור ילדים נעשה מה שצריך'", אומר מאירוביץ'. "זה סופר מרגש ומשמח אותי. הם לא חייבים לי שום דבר, אבל כולם עושים זאת באהבה גדולה".
ורגע לפני שהמונדיאל יגיע לסיומו ("אני בכלל הייתי בעד יפן", הוא חושף) ולקראת עונת הכדורגל הבאה בישראל, מאירוביץ' לא יכול שלא להתייחס להפועל פתח תקוה, אותה הוא אוהד מאז ילדותו. "אין לי הרבה אספירציות תחרותיות, אני מייחל שנמשיך לפתח את הקהילה המדהימה שלנו ושנהיה מודל לחיקוי של התנהלות תקינה ובריאה. זה יהיה הניצחון הכי גדול", הוא אומר כשחיוך על פניו. "ואם אפשר להגיע לעוד פלייאוף עליון, נשמח. אולי אפילו נעקוץ איזה גביע".
להצטרפות ל"זוזו" - הקליקו כאן
