מ"חברים" ועד שיגעון ה"מאקרנה": מה עניין אותנו לפני 30 שנה?
"אואזיס" ברדיו, באטמן בקולנוע ויעל בר זוהר בטלוויזיה - לא, זה לא תיאור של חיינו כיום, אלא הדברים שמשכו אותנו אי אז ב-1995. עם קבלת השנה החדשה, הגיע הזמן לחזור 30 שנה אחורה ולשאול מה עניין אותנו אי אז
קולנוע:
למרות שמדובר בשנה עמוסה הרבה פחות בשמות 'מפוצצים' כמו השנה שקדמה לה ("פורסט גאמפ", "מלך האריות", "ספרות זולה" וכו' יצאו כולם ב-1994), 1995 היא שנה לא פחות מונומנטלית לקולנוע. בזה אחר זה עלו לאקרנים סרטים אהובים כדוגמת קומדיית הנעורים "קלולס" (שזכתה בארץ לשם המעניין "מרחפת בבוורלי הילס"); "גולדן איי", שהחזיר את ג'יימס בונד (הפעם בגילומו של פירס ברוסנן) לקולנוע אחרי 6 שנות היעדרות; "שבעה חטאים"; "קספר"; "קזינו"; "ג'ומנג'י"; "באטמן לנצח" (שעמד בראש טבלת שוברי הקופות באותה השנה); "פוקהונטס"; "היט"; "בייב" ועוד ועוד. בארץ, סרטים שהפכו לקאלט כדוגמת "לילסדה", "שמיכה חשמלית ושמה משה" ו"הכוכב הכחול" עלו לאקרנים.
דרמה נרשמה בטקס האוסקר כש"אפולו 13", להיט קופתי וביקורתי של הבמאי רון הווארד על טיסת החלל באותו השם שהשתבשה, הפסיד את פרס הסרט הטוב ביותר ופרס הבמאי לדרמה התקופתית של מל גיבסון על המרד הסקוטי בימי הביניים, "לב אמיץ". מאז "לב אמיץ" הפך למושמץ בעיניי סקוטים ואנגלים כאחד בשל אי הדיוקים ההיסטוריים הנרחבים שלו ואילו גיבסון הפך ל'פרסונה נון-גרטה' בהוליווד (ובצדק) וכבר הספיק לעבור 'גאולה' מסוימת.
עם זאת, הטייטל של "סרט השנה" הולך ללא ספק לסרט אנימציה קטן של חברת אנימציה קטנה, שמפיצתו "דיסני" לא האמינה בו כלל, ושינה את פני הקולנוע לעד. "צעצוע של סיפור" - אודות הנעשה בחדרו של הילד אנדי כשהוא לא רואה - עלה לאקרנים בארה"ב ב-21 בנובמבר 1995 והפך לסרט האנימציה הממוחשבת באורך מלא הראשון בעולם; ברגע אחד, שינה הסרט את הדרך שבו דורות חושבים על אנימציה ועל אפקטים ממוחשבים ככלל והפך את "פיקסאר" מחברה קטנה של "גיקים" של אנימציה לשם דבר ביצירת סיפור לכל הגילאים.
טלוויזיה:
שוק הטלוויזיה האמריקאי התקיים ב-1995 במעין מונופול, כששלוש תוכניות אהובות במיוחד שלטו במדדי הרייטינג: "סיינפלד" - דאז כבר מותג ותיק - בעונותיה השישית והשביעית; "חברים", בעונתה הראשונה והשנייה; ודרמת בית החולים/אופרת הסבון "ER" בעונתה הראשונה והשנייה. במהרה שתי האחרונות הפכו לא רק לצפייה חובה בכל בית באמריקה, אלא למותג עולמי: ששת החברים ב"חברים" ממשיכים למשוך מיליוני צופים ברחבי העולם, יותר מ-20 שנה אחרי שירדה מהמסך, ואילו הכוכב הגדול של "ER" - ג'ורג' קלוני - הוא עדיין סופרסטאר בינלאומי.
ומה עוד משך צופים למרקעי הטלוויזיה ב-1995? משפטו המתוקשר למדי של שחקן הפוטבול לשעבר או ג'יי סימפסון - באשמת רצח אשתו לשעבר ניקול בראון - הגיע לסיומו אחרי כמעט שנה וחצי, כשחבר המושבעים מצא אותו אשם. מה שהפך לאחד המשפטים המתוקשרים ביותר בהיסטוריה הוביל יותר מ-150 מיליון איש לצפות בשידור החי של הקראת גזר הדין של סימפסון, באחד השיאים של עשור שבו תפקיד התקשורת בעידן החדש נבחן שוב ושוב.
ומה בארצנו הקטנה? אופרת סבון מקומית - שזכתה לכינוי "אופרת הסבון הראשונה של ישראל" - בשם "רמת אביב גימל" נחתה בערוץ 2 ועקבה אחר חייהם הנהנתניים של מספר דמויות שחיות בשכונה באותו השם בצפון ת"א. "רמת אביב גימל" הזניקה את הקריירות של אלמונים צעירים כדוגמת יעל בר זוהר, ליאור מילר, נועה תשבי ואחד בשם יהודה לוי; גילת אנקורי, לעומת זאת, נותרה מזוהה לעד עם הפרסונה המרושעת והתככנית של עידית לינוביץ', 30 שנה אחרי שגילמה אותה לראשונה.
מוזיקה:
אם יש מדינה שלטת במוזיקה של 1995, זו בוודאי בריטניה, שהזניקה באותה שנה את שיגעון ה"בריטפופ" ובראה מחדש את הדימוי שלה כמעצמת תרבות. בזו אחר זו, כבשו את גלי האתר ברחבי העולם להקות כמו "אואזיס" (שניצבת כעת מול איחוד אליו מחכים מיליונים), עם אלבום הלהיט שלה "(What's the Story) Morning Glory?" והלהיטים הנצחיים "Wonderwall" ו"Don't Look Back in Anger"; "בלר", שהוגדרה כ"אויבת המושבעת" של "אואזיס" על ידי התקשורת המקומית ופליטות פיהם של האחים גלאגר; "פאלפ"; "סווייד"; ו"רדיוהד", הרחק מאור הזרקורים או מהתנועה המוזיקלית, אבל ממשיכה להשפיע עם אלבומה המופתי "The Bends".
כל זאת קרה לצד חזרתן לתודעה של להקות ותיקות, שבדמותן ה"בריטפופ" נוצר, כדוגמת "הביטלס" - ששלושת חבריה החיים התאחדו לשני שירים עם קולו המוקלט של ג'ון לנון המנוח - ו"קווין" - ששחררה את אלבומה האחרון עם גרסאות דמו של פרדי מרקורי טרום מותו ארבע שנים מוקדם יותר ממחלת האיידס.
עם זאת, השפעת ה"בריטפופ" לא הסתיימה רק בתחום המוזיקה: האהדה המחודשת לתרבות הבריטית ותפיסת "Cool Britannia" סייעה לבחירתו של נציג מפלגת "הלייבור" טוני בלייר לראשות ממשלת בריטניה ב-1997, שזיהה את ההזדמנות ומיתג את עצמו כמבין לרחשי האזרחים הצעירים, בשונה מהתפיסה המיושנת של המפלגה השמרנית.
בצד השני של האוקיינוס האטלנטי, הקהל האמריקאי החל להשתחרר מהאובססיה לגראנג' (כש"מנהיג" התנועה, קורט קוביין מ"נירוונה", התאבד שנה קודם לכן) ופופ ותיק (מייקל ג'קסון זכה לעמוד בפעם האחרונה בקריירה שלו בראש מצעד הפזמונים באותה השנה) ונע לעבר ראפ ו-R&B, עם להיטים כמו “Gangsta’s Paradise” של קוליו ו"Waterfalls" של TLC; רוק אלטרנטיבי, עם פריצתה הגדולה של אלאניס מוריסט הקנדית ולהיטיה "Ironic" ו"You Oughta Know" לשוק המוזיקה העולמי; ואף שירי "Novelty", טרנדים מוזיקליים זמניים, ובראשם ה"מאקרנה" של "לוס דל ריו", שצעדי הריקוד הפשוטים שלו שולטים במסיבות גן וחתונות עד היום.
טכנולוגיה:
אי אפשר לדבר על 1995 בלי ה"חידוש המרענן" ש"מייקרוסופט" הכירה לעולם באותה שנה - "ווינדוס 95'". הרבה לפני שהיא הייתה מערכת ההפעלה המבוקשת בכל ספרייה של בית ספר יסודי, "ווינדוס 95'" שינתה את חוקי המשחק בנוגע למחשבים פרטיים והכירה לעולם מונחים כמו "recycle bin", "task bar" ואף היכולת לשמור קבצים בשמות ארוכים.
"ווינדוס 95'" הייתה כה פופולרית, שאת השקתה נבחרו להציג בסרטון הדרכה (שלא התיישן טוב במיוחד) שניים מהכוכבים החמים של התקופה - רייצ'ל וצ'נדלר, הלא הם ג'ניפר אניסטון ומת'יו פרי. ומה עוד? האינטרנט, אז עוד בחיתוליו, החל להכיר עוד מותגים ומושגים לעולם שנראים לנו היום מובנים מאליו; כך, "אמזון" - אז עוד אתר למכירת ספרים בלבד - מכרה את הספר הראשון בתולדותיה, אתר "איביי" הוקם ואתר "Match.com" הכיר לעולם קונספט חדש: שידוכים אונליין.
