רווייה ויובל חלמו יחדיו מעל חומת העיר ירושלים על הקמת בית משותף, "צוק איתן" גדע את החלום

יובל היימן היה בנם של משה וזוהרה, אח לארבל, אשחר ואלומה. הוא נולד ביישוב אפרת למשפחה שורשית, דור רביעי ביישוב. חבריו של יובל מספרים כי הצטיין בהכל: בלימודים, בספורט, בקורס מ"כים ובקורס הקצינים. מצד שני, הוא היה אדם צנוע ומעולם לא הזכיר את היותו מצטיין. יובל למד בתיכון דורות אבות באפרת, הדריך בבני עקיבא והשקיע זמן ומרץ רב בקייטנה השנתית לילדים עם מוגבלויות שהסניף אירגן. הוא התגייס לחה"ן צנחנים ויצא לקורס קצינים, שם שימש כקשר מג"ד.

מאחורי הקלעים:
יוצרות הסרט, רתם יראקצ'י ורעות אלעד, מספרות: "כשקראנו לראשונה את סיפורו של יובל היימן הרגשנו שקיבלנו לידינו פצע פתוח. סיפור האהבה המקסים של יובל ורוויה שנגמר בטרם עת נתן לנו את התחושה שאנחנו נכנסות ומצטרפות לעולם האבל הכבד והטרי של רוויה. האפשרות שניתנה לנו כיוצרות ליצור את העולם אשר רוויה סיפרה לנו שהם דמיינו הייתה מרגשת מאוד.

עבור רבים, יום הזיכרון מוקדש להתייחדות עם זכרם של אלה אשר הקריבו את חייהם למען הזכות לחיות כאן. עבור בני המשפחות השכולות, יום זה הוא מועד רשמי בלבד, מכיוון שמבחינתם כל יום הוא יום זיכרון - יום ההולדת, יום הנישואים, החופשה האחרונה. כל רגע צופן בחובו רסיסי געגוע. פרויקט "פנים. יום. זיכרון" מבקש לרתום את הטכנולוגיה העכשווית להחייאת רסיסי זיכרון אלה ולשיתופם עם כולנו, מתוך אמונה כי הזיכרונות נושאים משמעות מעבר ליום אחד בשנה. במסגרת הפרוייקט, הארגון פנה ליוצרים צעירים מתחום האנימציה בבקשה להנציח רגעי מפגש וחסד של אלו שאיבדו את יקיריהם. הסרטונים שנוצרו מתחברים לכדי מחרוזת של רגעי חסד בלתי נשכחים מחייהם של אלו שכבר לא עימנו.