"בכל פינה אומרים לי - תעשי לי טובה, אפשר להצטלם איתך? אבל תגידי שיקרתי"
להגיד שאורן להב הוא אייקוני כולם יודעים, אבל האם אתם כבר מעודכנים בכוכבת הרשת הכי כיפית של התקופה? תכירו את מלכה לוי אליהו, פקחית לשעבר (כולל הצבעים בשיער), פנסיונרית בהווה וטיקטוקרית בת 70 שמשאירה אבק לכולם, בעיקר לאוכלוסיה שהכי תתחרט שהסתבכה איתה - החות'ים בתימן
אולי ראיתם אותה ב"טיול לחמישה", שם לקחה את חבריה לתכנית ליום של קריוקי כפוי וצעדים תימניים אבל יש אפילו יותר סיכוי שראיתם את מלכה לוי אליהו בטיקטוק, באינסטגרם או בקהילת הלימונים. לוי אליהו היא היוצרת, ההוגה, הצלמת והכוכבת של הסרטונים שהיא מעלה ושזוכים לפופולריות הולכת וגוברת. אפשר למצוא שם דרישות שלום ליחידות צה"ל, שיתופי פעולה מבולבלים סביב הטרנדים האחרונים בטיקטוק וכמובן - מסרים מאיימים לחות'ים בתימן. תכירו את כוכבת הרשת הכי מדוברת של הרגע.
מלכה, יש לך בטיקטוק סרטונים עם עשרות ומאות אלפי צפיות. את מצלמת אותם לבד או שיש מי שעוזר לך?
"למה יש מישהו אצלי בבית? אני אלמנה, אני חיה לבד. עושה הכל בעצמי".
והנכדים שבטח כל היום באפליקציה לא עוזרים לך?
"לא, הם יודעים שסבתא שלהם אלופה".
ואיך את מצלמת? את משתמשת ברינג, תאורה, מעמד לטלפון?
"איזה מעמד לטלפון יש לי? אני מעמידה אותו איפה שאני יושבת".
ומה לגבי התוכן של הסרטונים, את הכל את מייצרת לבד?
"כן, אגב זה בא ספונטני. אני לא מתכננת כלום, אצלי המילים יוצאות ככה, כמו שאומרים ״על הבאב אללה״ - מה יהיה יהיה. הכל אצלי מאולתר".
עם הסרטונים שצברו בזמן קצר כבר מאות אלפי צפיות ומעל 130 אלף לייקים במצטבר, מגיע גם הפרסום. בואי נדבר על זה רגע, בטוח מזהים אותך ברחוב.
"אני יודעת שהמשפט שהכי רץ אצלי הוא על העוגה, איפה שאני הולכת - אומרים לי ׳שיקרתי׳. בכל פינה אומרים לי - ׳הנה זאת מהטלוויזיה, תעשי לי טובה אפשר להצטלם איתך? אבל תגידי ׳שיקרתי׳׳, כולם רוצים שאגיד את זה".
וזה לא מתיש באיזשהו שלב?
"אין לי בעיה. אני אגיד לך למה - כי אני לא מתכוננת להשתנות. אני אישה פשוטה ומתכוונת להמשיך להיות אותו אדם".
אז את נהנית מזה?
"לא חלמתי על דבר כזה, שממשפט אחד זה מה שיקרה. מי היה חושב על זה, אבל הנה עובדה".
ומה עם ד"שים, בקשות?
"אנשים פונים אליי, אני לא מכירה אותם ולא יודעת מי הם. כשחייל כותב לי אז אני לא מסרבת. אני גם לא אוהבת לדבר על זה שאני מכינה אוכל ליום שישי והולכת לשים את האוכל. זה לא מעניין. אני את שלי עשיתי".
אז עכשיו שנכנסת לעולם הטיקטוק, מה עוד גילית שם?
"ראיתי שאלי פיניש חיקה אותי, הייתי בהלם. רק למה הוא חיקה אותי ולא קורא לי לבוא? גם ליאל ההומו מהאח הגדול חיקה אותי, וגם גורי אלפי עם הסרטון המפורסם של העוגה. אני חברה שלו באינסטגרם".
ובעקבות ההצלחה, יש לך איזה חלום חדש?
"אני אגיד לך מה, החלום שלי הוא להיות באח הגדול. אל תצחק עליי, הילדים שלי מתנגדים אבל אני לא שואלת אותם, אני לא תינוקת שמישהו יגיד לי מה לעשות. אני צופה של האח ומאוד אוהבת".
אז למה לא בעצם?
"כשאני רואה את המקלחת והשירותים שמאוד מוגבלים, וכולם יושבים באותו מקום, אלו שני דברים שאני לא יודעת אם אני אוכל להסתדר איתם, אבל כאחת שמכירה את עצמה - אני אגיע למקום גבוה".
איזו דיירת את חושבת שתהיי?
"אני אף פעם לא רבה עם אנשים, אין צ׳אנס. אני מתחברת לכולם. אני אוהבת מטבח אז אני אהיה שם כל הזמן. אני אכין ג׳חנון, מלוואח, הכול".
יש איזה דייר עבר שאהבת במיוחד?
"הכי אהבתי בזמנו את אלירז שדה, אבל בעונה האחרונה אהבתי את מעתוק. אהבתי אותה אהבה עזה. אהבתי את הפשטות שלה. היא כמוני, מזכירה אותי. אני אישה פשוטה, אני לא אישה של מספרות או של איפורים. אני אישה מאוד פשוטה. פעם הייתי בראיון ואמרו לי שצריך לאפר אותי, והתחלתי לצחוק. אמרתי לה - תגידי, היום זה פורים?"
הצגת פוסט זה באינסטגרם
אבל דווקא אני רואה שאת מגוונת את צבע השיער שלך בצבעים צבעוניים הרבה פעמים.
"אני כל הזמן עם צבעים, אני צבעונית ואני עושה הכל לבד. כמו שאני עושה בציפורניים שלי, כל אצבע בלק בצבע אחר".
ולחברות שלך גם יש צבע בשיער, הן מעתיקות ממך?
"לא, אני ההשראה, אני דוגמה לחברות שלי. אני תמיד צוחקת איך שהן מעתיקות ממני, חבל רק שאת השומן שיש לי לא לוקחים".
עם כניסתם של החות׳ים לזירת הלחימה, מלכה לא נשארה אדישה והעלתה לחשבון סרטונים מאיימים לאלה מתימן. המצאת לבד את התוכן של הפלפלים החריפים והתותים?
"אני לא יודעת, זה בא ספונטני. אף אחד לא מתכנן. אני אלמנה שחיה לבד בבית, יש לי המון חברות, זה נכון, אבל בימים האלה אני לא כל כך יוצאת כי קר, אז אני בבית וזה מה שיוצא".
מדינת ישראל מאוימת גם מחיזבאללה ומחמאס, למה את פונה דווקא לחות׳ים?
"החות׳ים שולטים רק בעיר צנעא שבתימן, לא בכל תימן. בגלל שזה תימן אז נכנסתי לזה אבל מעבר לזה כלום אני לא יודעת. לפני כמה זמן מישהו שלח לי בקבוצה של התימנים אם אני רוצה לשמוע על נושא החות׳ים - מה פתאום, זה לא מעניין אותי. מצדי שיישרפו".
ומה את חושבת בכללי על המצב היום?
"היום בבוקר קמתי והדמעות חנקו אותי אז קראתי קצת תהילים. כל כך כואב לי הלב על כל החיילים שהולכים לנו. מה יהיה? מתי זה ייגמר? אנחנו עוד לא הגענו לחטוף אחד. אנחנו משלמים מחיר מאוד כבד, ולך תדע איך זה ייגמר. אני מתה לכתוב לגלנט - תתעוררו, הם ילדים. יש לי נכד בגולני, בן הזוג של הנכדה שלי נמצא בעזה, כולנו דואגים לכולם. כל היום הראש שלי עובד מה יהיה עם החטופים ואיך ימצאו אותם. הלא ביבי לא יכול להיות אליהו הנביא, אף אחד לא יודע איפה הם, אף אחד. כל כך הרבה זמן אנחנו בעזה ולא הגענו לכלום".
לסיום, מה עם איזה מסר לעם ישראל?
"אני מתפללת לבורא עולם שישלח את החטופים הביתה ושהצבא שלנו יחזור למדינת ישראל, לא לעזה. מצדי שעזה תישרף. לא רוצה שהם ימשיכו להישאר שם בשום אופן".
ולחות'ים?
"לא מפחדת מהם, שיפחדו הם ממני. שייחנקו שם. מדינה לא מפותחת וגם הם לא מפותחים".