אהוב יקר: החברים נפרדים מאמיר פרישר גוטמן

בר רפאלי, יהודה לוי, אליאנה תדהר, עברי לידר, עומר דרור ורבים נוספים נפרדים מהבמאי והזמר שהלך לעולמו

קולות התקווה הפכו אתמול ללחישות של עצב, כשאבדו סיכויי ההישרדות ואמיר פרישר גוטמן הלך לעולמו כשהוא בן 41 בלבד. הרשתות החברתיות הוצפו בפוסטים נרגשים של חברים טובים, קולגות למקצוע ורבים שאולי לא הכירו את אמיר באופן אישי, אבל לא יכלו להישאר אדישים לטרגדיה המטלטלת. לפניכם כמה פוסטים מרגשים במיוחד שכתבו חבריו הכואבים של אמיר, מהם בעיקר ניתן להבין כמה מיוחד הוא באמת היה:

מיכל אמדורסקי

מיכל אמדורסקי, חברתו הקרובה של אמיר שנכחה באירוע הטרגי על החוף הים בו מצא אמיר את מותו, פרסמה את אחד קטעי הוידאו האחרונים שלו מיום הטביעה.

 

בר רפאלי

 

על מה לכתוב את הפוסט הזה? על אהבה שאינה תלויה בדבר...? על קבלת האחר, סובלנות, זכות הבחירה ושוויון זכויות? על הורות שאינה תלויה במין? על אהבה.. על גורל אכזר? על חוסר צדק, על כמה שהעולם מטורף ! שצריך לחיות כל יום כאילו הוא האחרון.. על אדם נדיר? על המשפחה שהשאיר? או אולי על המעשה ההירואי שעשה בכוחותיו האחרונים..? אמיר, אתה מסמל כל כך הרבה דברים לכל כך הרבה אנשים. זה בלתי נתפס. יהי זכרך ברוך. אין מילים לתאר את הטרגדיה, השנים האחרונות שעברו על הבחור המקסים הזה. עולם מוזר, חיים לא צפויים. נוח על משכבך בשלום. ליבי עם המשפחה והחברים האבלים ?

A post shared by Bar Refaeli (@barrefaeli) on

אליאנה תדהר

 

 

תובל שפיר

שיר מורנו

גיבור! גורל אכזר! אין מילים! נשבר הלב, כמה כאב. ת.נ.צ.ב.ה

A post shared by Shir Moreno (@shir_moreno) on

רוני דלומי

עודד פז

אמיר, נפגשנו לפני שבועיים לשיחה חטופה בהופעה של בריטני ספירס. שיחה קצרה שמסבירה איזה אדם היית. אמרת לי כמה שאתה מעריך ואוהב ואמרתי לך שזה הכי הדדי שיש. לא הפסקת להחמיא לבעלך, אמרת שאין דרך להסביר את התופעה המיוחדת שקוראים לה ינאי "אני גר עם קן" צחקת. זרקת על הדרך עוד כמה מחמאות לאושר ולסביבה. אמיר, אתה איש כל כך מוכשר, עם אמביציה עד השמיים. למדתי ממך הרבה, אפילו מריב גדול שהיה לנו באחד הפסטיגלים. עכשיו שאתה למעלה, האמביציה שלך תהיה מהשמיים עד הקרקע שלנו. אני בטוח שתרים למעלה הפקה מטורפת, שתכתוב, תביים ותלחין לנו עולם טוב יותר. אני אוהב אותך

A post shared by THE MODED (@odedpaz) on

גיא זו-ארץ

אמיר.... הדמעות זולגות לא עוצרות והמילים קשה להן לצאת. היית אדם מיוחד כל כך. מלא כישרון, תשוקה, יצירה .יפה מבחוץ ויפה מבפנים: היה בך כל כך הרבה לתת. אי אפשר להבין את גודל הטרגדיה.פשוט לא נתפס. לא הגיע לך ללכת ככה נשמה טובה שכמותך,רק לא מזמן היינו בסרט שלך,התחבקנו,אני זוכר ששאלת שם ״אתם מאמינים בניסים? ״אמיר, אתה גרמת לנו להאמין בניסים והתפללנו לנס וחיכינו לו ששוב הוא יגיע. והלב אמיר הלב נשבר יחד איתך. נוח על משכבך בשלום. אוהבים...

A post shared by Guy Zu-Aretz (@guyzu_aretz) on

יעל בר זוהר

אמיר שלי אהוב יקר.. אני עדיין מסרבת לקבל את הבשורה המזעזעת שאתה כבר לא כאן איתנו. אחרי כל מה שעברת.. אחרי שקיבלת את החיים שוב במתנה והערכת אותם והיית מלא רצון אמיתי לעזור למי שזקוק.. אחרי שנלחמת וכבר קרה הנס ההוא ,רציתי להאמין שגם הפעם יתחולל נס ותתעורר ותהיה שוב איתנו. כי אם יש מישהו שיש בו את הכוחות ואת האהבה - זה אתה. חיית חיים קצרים מדי אך מלאים. מצאת את ינאי אהבת חייך שבכישרונך ובאינטואיציה הטובה שלך זיהית ומיד התחלת איתו חיים. הבאתם לעולם את רוי הילד המתוק שלכם וכל כך רציתם להביא לו אחים. יש דברים שכנראה לעולם לא נבין למה???? למה??? אני מנסה להתנחם בעובדה שגם ברגעיך האחרונים היית עטוף במשפחה ובחברים האוהבים שלך.״צבא האוהבים של אמיר״. אני אתגעגע אליך. תמיד הערצתי את כוח הרצון שלך .. כנראה שהפעם הרצון מלמעלה היה חזק יותר. אנחנו אוהבים אותך כאן. מקווה שלפחות עכשיו אתה לא סובל. כואבת את הסוף האכזר שלך. בטוחה שינאי ישמור על רוי ויאהב אותו גם בשבילך. אוהבת אותך, יעל@ @yanaifryszerguttman

A post shared by Yael Bar Zohar Zu-Aretz (@yaelbarzohar) on

דנה פרידר

אני קוראת את מה שכולם כותבים עליך ומסרבת להאמין. ולא מאמינה שאני כותבת את זה עכשיו. הלב שלי שבור?? זכות גדולה היתה לי להכיר אותך ולעבוד איתך.. ופתאום מה שקופץ לי לראש זה זיכרון מלפני 11 שנים, חורף, ערב, חזרות לפסטיגל..גשם זלעפות ואנחנו בחיפה ואני פחדתי לנהוג את הדרך חזרה עד לבית של ההורים בראשון...מיד הודעת לי שאנחנו ישנים אצל ההורים שלך בצפון ושאין שאלה בכלל. אני קצת התביישתי אבל נשארתי בסוף ואתה עשית הכל כדי שארגיש בנוח... ואיך באת עם הקפה בבוקר עד למיטה! כזה נדיב ורחב לב... ובכלל אני נזכרת בכל מיני דברים שאמרת לי..הייתי צעירה ופעורה ונתת לי המון מתוך כוונה טובה כנה ואמיתית... השנים עברו והתרחקנו פיזית כי כל אחד בחייו ויצא לנו להיפגש בעוד מקומות עבודה...ותמיד היה כיף לעבוד איתך... אני זוכרת שסיפרת לי שאתה חולה על חדשות ושאתה רואה כל מהדורה אפשרית. מעבר לעשייה שלך בעולם הבידור היית מעורב חברתית, דעתן, מתנדב, אכפתי, להוט, אנרגטי... לפני שבועיים נפגשנו בשבעה של אמא של חבר משותף. ישבת לידי ושמחתי לראות אותך, בריא, חזק, מאושר. סיפרת לי על המחזמר שכתבת, ומה שאני זוכרת זה שאמרת כמה ברור לך עכשיו שאת הזמן שלך אתה תתן למשפחתך ורק לעשיה שבאמת מדויקת לך. כשעזבנו את השבעה קבענו שבהמשך נתראה בנסיבות יותר אופטימיות ושאולי נשב לקפה.. אז איך בדיוק מחר ניפגש שוב כדי להיפרד לעולמים??? מוקדם מדי. כל כך עצוב. תנוח גיבור?? אוהבת❤️

A post shared by Dana Frieder (@danafrider) on

לי בירן

בן אל תבורי

סטטיק

ת.נ.צ.ב.ה ?

A post shared by סטטיק (@static_official) on

עברי לידר

יהודה לוי

עומר דרור

מיכל ינאי

לא היה צריך לחפש בארכיון, התמונה הזאת צולמה ביום חמישי האחרון, בהפגנה. התנשקנו, והתחבקנו קלות. איכשהו תמיד פחדתי שחיבוק חזק מידי, יכאיב לך. לא היינו החברים הכי טובים, אלה שדיברו 3 פעמים ביום. אבל ב20 שנה האחרונות היית בקצפת עם היי 5 (ואחרי כמה שנים כשהתחברו שוב דרכנו, התוודת שבכל פעם כשהייתי מופיעה בטלויזיה היית מכבה אותה, כי עצבנתי אותך כשהתנהגתי אז כמו דיווה). בפיטר פן היה תענוג. ניסית ללמד אותי לרקוד והתייאשת, ואתה ואמדורסקי הבלתי נפרדים הייתם קורעים. אני הייתי בשיא משבר הגרושים הראשונים שלי, לא מפסיקה לבכות, ואתה ומיכל הייתם פשוט כאלה מהממים וכאלה שטותניקים שלא הייתי מפסיקה לצחוק. גם על הבמה.. והתגרשתי, התחתנתי. הייתי בחתונה שלך, היית בשלי.. והחיים.. והיה טוב, היה נעים. ילדים, שגרה מבורכת ועבודה. ואז האבחנה השגויה, הטיפולים המזעזעים לחינם וכבר כמה זמן שהיית אמיר אחר. האמיר השובב התחלף באמיר בוגר, באמיר שקול, באמיר שמבדיל באופן ברור בין תפל ועיקר. החיוך היה אותו חיוך אבל העיניים סיפרו את הכאב והסיוט של הגוף שלך שהתעללו בו בלי שום סיבה! ביום חמישי האחרון שוב נפגשנו. לא שאלתי מה שלומך כי חשבתי שבטח כל בן אדם שני שואל מה שלומך, ומה כבר תענה לי בהמולה שמסביב... אבל הצלחנו ללכת קצת הצידה ופגשתי שוב את האמא המקסימה שלך, שבפסטיגלים שעשינו יחד היתה מארחת אותנו ומפנקת אותנו בכמויות לא הגיוניות של אוכל. והיה נעים לא לדבר על מחלות וכאבים אלא על שטויות, על פשושית, הכלבה שלי, שגם היא היתה אורחת כבוד ופונקה כמו כולנו.. את אמא שלך חיבקתי חזק ואמרתי לה שאני אוהבת את הבן שלה. אלוהים, לא יודעת מה לאמר. באמת. מנסה לבנות לעצמי תסריטים כדי להכיל את הסיפור הנורא, הלא הגיוני, הלא צודק, והכל כך עצוב הזה. ולא מצליחה. לפני כמה חודשים שלחת לי את המחזה שכתבת, ״קומדיה עם טעויות״, שאלת אם אני רוצה להיות גיסתך. נפגשנו. היתה שיחה לא פשוטה על החיים של אחרי הטיפולים, על המחיר שהגוף שלך שילם, על התהיות מה יוליד יום. היום קראתי את המחזה שלך שוב. זה בלתי נתפס וזה כל כך לא פייר. אמירי, איש יקר, זה שידע להיות כל כך נדיב- תמיד, כל כך בן אדם, כל כך אבא מדהים, בעל נפלא. תנוח בשלום על משכבך. ״באיזה ספר גורלות הגורל הזה נכתב? אני אף פעם לא התלוננתי על החיים לא בכיתי – על המשבר של גיל ארבעים לא קיטרתי- גם אם הכוס הייתה יותר ריקה ממלאה וגם טאטאתי כבר מתחת לשטיח את כל הזוהמה. נכון אני לא מלאך, אבל אלוהי הקראמה במרומים, לא מגיע לי לסבול, עשיתי טוב לכל כך הרבה אנשים.״ אמיר פרישר גוטמן 18/1/2017

A post shared by Michal Yanai (@michalyanai) on

אימרי זיו