סיפורו של מנצח: דרכו של בן אפלק לאוסקר

כשבן אפלק זכה באוסקר עם "ארגו" הוא חתם את נאומו בכך שכל אדם שנפל בחייו צריך פשוט לקום ולהתחיל מחדש. ואכן, אפלק נפל לא מעט במהלך הקריירה שלו, אבל הצליח להתרומם ולהגיע לצמרת. איך הוא עשה את זה?

אוסקר
אוסקר | צילום: Getty Images / אימאג'בנק

"לא משנה כמה אתה נופל בחיים, הכי חשוב זה להתחיל מחדש", במילים אלו חתם השחקן, התסריטאי והבמאי בן אפלק את נאום האוסקר שלו, כשסרטו "ארגו" זכה, כצפוי, בפרס הסרט הטוב ביותר. זה קרה בתחילת השבוע לאחר ש"ארגו" הספיק לקטוף כל פרס אפשרי בדרך לזה הגדול מכולם: גלובוס הזהב, גילדת המפיקים, גילדת השחקנים פרס הבאפט"א ועוד.

 

אין זה מפתיע שאלו המילים בהן בחר אפלק. דרכו לא תמיד הייתה קלה, והקריירה שלו ידעה עליית ומורדות. היו תקופות בהן היה שמו מושא ללעג, אבל כעת הן זיכרון רחוק כשהוא נמצא בפסגה. איך כבש הילד ממסצ'וסטס את הוליווד וכיצד ידע לצאת מהמשברים שליוו אותו?

 

הנעורים, החברות עם מאט דיימון והכניסה להוליווד

בן אפלק, ילד טוב מסצ'וסטס נולד בכלל בברקלי שבקליפורניה אבל משפחתו עברה למסצ'וסטס זמן קצר לאחר מכן. כשהיה בן 12 התגרשו הוריו. הוא מצא נחמה בחברו הטוב מגיל 8, מאט דיימון. בן ומאט גרו באותו רחוב. הם לא רק היו החברים הכי טובים, הם עשו הכל יחד, ואף למדו יחד בעידוד הוריהם.

 

לימים אפלק הצעיר החל ללמוד במכללה בלוס אנג'לס, בבית הספר למשחק של לי מייג'ורס ובאוניברסיטת ורמונט. השניים תמיד חלמו להגיע להוליווד ולעסוק ביצירה. הם החלו לשתף פעולה עם הבמאי קווין סמית'.לא הרבה זוכרים שאחת ההופעות הראשונות של אפלק על מסך הייתה דווקא בסדרה "באפי ציידת הערפדים", אבל "עכברי הקניון" היה הסרט שהכניס אותו לעניינים. זה קרה בשנת 1995 והניב שיתוף פעולה נרחב עם הבמאי. ב-1997 השניים כיכבו ב"דוגמה" ואחר כך ב"לרדוף אחרי איימי" בשנת 1999. שני הסרטים הצליחו ונחשבים עד היום לסרטי פולחן.

הפריצה עם "סיפורו של וויל האנטינג"

דיימון ואפלק כתבו יחד תסריט על צעיר שמגיע משכונת עוני ומתגלה כגאון. הם גייסו את במאי האינדי גאס ואן סנט לתפקיד הבימוי, ושיחקו בסרט. שני הצעירים האמביציוזים האלה רשמו הישג כשהסרט שכתבו בכלל הובא להפקה ואף הצליח מאוד.

 

השיא הגיע כשהסרט זכה באוסקר בפרס התסריט המקורי הטוב ביותר. השניים עלו לבמה בהתרגשות, חנוקים מדמעות והודו לאמהות שלהם באופן כה חמוד ומעורר הזדהות, שהקהל פשוט לא יכול שלא היה להתאהב בהם. שניהם היו יפים מאוד מה שודאי הוסיף עניין. כך הפכו השניים לשמות החמים בהוליווד.

 

מספר חודשים לאחר הזכייה כיכב אפלק בשובר הקופות "ארמגדון", לא בדיוק סרט שהמשיך את כיוון האינדי המגניב שהוא התחיל ממנו, אבל זה הספיק כדי למתג אותו כאליל הבנות החדש לשנת 1998.

 

אפלק מתמסחר וממאיס את עצמו

אפלק החל לככב בסדרה של סרטים מסחריים שקלקלו את מעמדו. בין הסרטים האלו היו "דרדוויל" בו גילם אפלק גיבור על בלבוש מגוחך שזכה להרבה פארודיות, ו"אהבה מחוץ לחוק", שעל הסט שלו פגש אפלק את ג'ניפר לופז. בין השניים התפתח רומן שזכה בתקשורת לכינוי הלעג "בניפר". הסרט היה כשלון גדול מאוד, הן בקופות והן בביקורות. אפלק ולופז הפכו לזוג המושמץ והנלעג של הביצה.

 

נפילה נוספת הגיעה עם "פרל הארבור" בשנת 2003. הסרט היה מעין חיקוי לא מוצלח של "טיטאניק". מבקרים החלו לתקוף את משחקו של אפלק, להתייחס אליו כפרצוף יפה וחסר כל יכולת יצירתית. אנחנו אמנם מדברים כאן על אותו אחד שרק לפני כמה שנים קטף את האוסקר על תסריט מקורי, אבל בהוליווד, כידוע, הזיכרון קצר. אם לא די בכך אפלק פיתח באותן שנים חיבה עזה לטיפה המרה ואף שלח את עצמו לגמילה.

 

ג'ניפר מתחלפת בג'ניפר ואפלק מתחיל להתאושש

הצמד הידוע לשמצה "בניפר" נפרד סופית בשנת 2004. כשהוא נקי מאלכוהול ומחליט לקחת אחריות על חייו הוא החל ברומן עם ג'ניפר אחרת, ג'ניפר גארנר. את גארנר הכיר אפלק על הסט של "דרדוויל". לאחר תשעה חודשים יחד, הזוג התארס והתחתן בשנת 2005, זמן קצר לאחר דיווחים בתקשורת שגארנר בהיריון.

 

עם הולדת בתו הבכורה, שיחק אפלק בסרט "הוליוודלנד" ונכנס לנעליו של השחקן ג'ון ריבס. המבקרים הופתעו: משחקו של אפלק בסרט היה נפלא. הוא זכה בפרס על משחקו בפסטיבל ונציה ואף היה מועמד לגלובוס הזהב, בהחלט עליה מרשימה למי שהוגדר בפי רבים כטראש. עתה, כשהוא השיב לעצמו מעט מן הכבוד האבוד, הוא פנה לשאיפה הגדולה הבאה שלו - הבימוי.

 

אפלק מביים, וזה נראה מצויין

בשנת 2007 ביים אפלק את סרטו הראשון "נראתה לאחרונה", בכיכובו של אחיו, קייסי אפלק. הסרט בוסס על ספרו של דניס לין ועסק בזוג בלשים שהסכימו לחקור יחד חטיפה של ילדה קטנה. החיפוש הפך למשבר מסוכן ביחסים בין השניים ואף סיכן את חייהם. הסרט הפתיע את המבקרים, הבימוי בו היה מצויין, הליהוק התאים ונדמה היה שרוחות טובות מנשבות לכיוונו של אפלק.

 

ב-2010 פנה אפלק לפרוייקט הבא שלו, הסרט "גנב עירוני", מותחן פשע שעוסק בקבוצת שודדים שיחסיהם עלו על שרטון. הפעם אפלק ביים גם את עצמו כשחקן. כולם חיכו שאפלק ייפול. שיתברר כי "נראתה לאחרונה" היה פוקס חד פעמי שכזה, והתבדו. "גנב עירוני" קיבל שבחים ואף נכנס מיידית לראש רשימת שוברי הקופות בארה"ב. רק בשבוע הראשון ליציאתו הצליח הסרט לגרוף 23 מיליון דולר.

 

עם הצלחה כזו, שום דבר כבר לא יכל לעצור את אפלק. מתברר שהמעבר לצד השני של המצלמה עשה לו רק טוב. האיש הנלעג "בניפר", זה שבעבר כונה הסייד קיק של מאט דיימון הראה לכולם מה הוא יודע לעשות, וזו הייתה רק ההתחלה.

 

ההצלחה המטאורית עם "ארגו"

עם רקורד של תסריטאי, במאי ושחקן, אפלק החליט שהגיע הזמן לעבור לחומר אוסקרי. דרמה היסטורית, שמבוססת על ספרו של סוכן ה-CIA טוני מנדז. זהו סיפור הצלתם של שישה דיפלומטים אמריקאים בזמן משבר בני הערובה באיראן, בשנת 1979. את הסרט הפיק יחד עם אפלק ג'ורג' קלוני, אפלק התעקש ללהק את עצמו, צעד שהתגלה שהוא אינו בעוכריו. יכולות המשחק שלו, עדיין לדעת רבים, אינן גבוהות, אבל הסרט הוכיח את עצמו מעל ומעבר - עשוי טוב, מצולם נפלא, מותח במידה הנכונה.

 

בתחילת עונת הטקסים נדמה היה שהמנצח העיקרי יהיה דווקא האס המובהק ששלף סטיבן שפילברג מהכובע - "לינקולן". אבל למרבה ההפתעה חל מהפך. "ארגו" החל לגרוף עוד ועוד פרסים, כשהאחרון, שחותם עם עונת הפרסים ההוליוודית הוא כמובן הנחשב ביותר. במחווה אצילית הודה אפלק על הבמה גם לשפילברג על ההשראה.

 

נדמה שאפלק נפרד מעברו המפוקפק. הוא זחל מביבי הביצה והשתחל חזרה לנישת יחידי הסגולה הנמנים בעיני המבקרים עם ז'אנר האיכות. יש משהו מאוד מרגש בלראות את האיש הזה עומד שוב על הבמה, ממש כמו אז, עם דיימון, עם אותו ניצוץ, דרייב והתלהבות, אך יחד עם זאת, מתייחס בקריצה אל העבר, ומסביר בפשטות שהדבר הכי טבעי עבורו היה לקום ולהמשיך ללכת. וזה אכן מזל שהוא הלך, נדמה שהרווחנו במאי לא רע, שבתקווה ימשיך לספק לנו סרטים ראויים. לגבי יכולות המשחק, ובכן, כדאי שאפלק ישקול אם להמשיך ללהק את עצמו, רפטטיביות שכזו עשויה לפגוע בו, אבל עד הפרויקט הבא, ניתן לו לנוח על זרי הדפנה. זה מגיע לו.