הולכים לקולנוע – "ההוביט: מסע בלתי צפוי"
הלכנו לראות את "ההוביט" ואין ספק שהיה מהנה לחזור לכמה שעות לארץ התיכונה. קוסמים, גמדים, אלפים וטרולים וכמובן גולום, כולם חוזרים למסך בהרפתקה שהתחילה את הכל
בדומה לסרטי "שר הטבעות", גם "ההוביט" לוקח את הזמן שלו ורוב הסרט מורכב משוטים של אנשים שצועדים על רקע נופים ניו זילנדים עוצרי נשימה. מדי פעם קורה משהו ענקי ומדהים. ואז... הם ממשיכים לצעוד.
אין ספק שאם אהבתם את הטרילוגיה המקורית של "שר הטבעות", אתם תאהבו גם את "ההוביט", אבל אם לא אהבתם, גם כאן תמצאו את כל מה שעיצבן אתכם בסרטים הקודמים:
את מה שנמרח על שלוש שעות היה אפשר בקלות לצמצם לשעה וחצי. סצינות של דיבורים נמשכות כעשרים דקות כל אחת. וכולם צועדים, כל -הזמן- צועדים.
אז מה כן שונה? אין ספק ש"ההוביט" לוקח את עצמו פחות ברצינות מ"שר הטבעות". יש יותר בדיחות, הדמויות קלילות יותר ובכללית, אפשר להרגיש שהסרט מבוסס על ספר ילדים.
הסרט עדיין מלא בעריפות ראשים ובאלימות, אך האלימות מרגישה פחות מציאותית ואכזרית. בעוד ש"שר הטבעות" העביר תחושה של אובדן וחוסר אונים, "ההוביט" מעביר תחושה של הרפתקה מסוכנת אך מהנה.
צפו בביקורת המלאה: