בוגר פלוס • הרגעים הבולטים של דסטין הופמן על המסך

אחלו מזל טוב, או יותר נכון המון "לאק" לדסטין הופמן, השחקן הענקי שחגג לפני כמה ימים את יום הולדתו ה-75. הופמן, אגדה קולנועית, החל את הקריירה המוצלחת שלו  לפני לא פחות מ-50 שנה, שבמהלכן זכו סרטיו להצלחה גדולה גם בקופות וגם בטקסי הפרסים.

כן, הופמן היה מועמד שבע פעמים לפרס אוסקר בקטגוריית השחקן הטוב ביותר, מתוכן זכה בשניים עבור תפקידיו בסרטים "איש הגשם" ו"קרמר נגד קרמר". זה מלבד 13 המועמדויות לפרס גלובוס הזהב עבור השחקן הטוב ביותר, שמתוכן זכה כשש פעמים.

אז חגיגות יום הולדת הן תמיד הזדמנות מצויינת להיזכר בתפקידים הטובים ביותר של השחקן המוכשר לאורך השנים - החל מהתפקיד המופתי כצעירון בסרט "הבוגר" ועד לתפקיד פורץ הדרך בסדרה "Luck". קיצור תולדותיו של הופמן, דרך המסך.

1967 - בגיל 30 לוהק דסטין הופמן לסרט שיפרוץ עבורו את הדרך ויעניק לו מועמדות ראשונה לאוסקר, "הבוגר". הופמן מגלם את בנג'ימין בארדוק, צעיר שסיים את הלימודים, חוזר לבית הוריו ומפתח רומן אסור עם מיסיס רובינסון, אשה מבוגרת ממנו (אן בנקרופט המנוחה), במקביל לרומן עם בתה הצעירה בת גילו. הסרט, שהעז להציג את מערכת היחסים השערורייתית (וזה למרות שהפרש הגילאים בפועל בין הופמן לבנקרופט היה שש שנים בלבד), דורג על ידי מכון הסרטים האמריקנים במקום השביעי מתוך 100 הסרטים הטובים ביותר בכל הזמנים.

1969 - אחרי ההצלחה הגדולה של "הבוגר", לוהק הופמן יחד עם השחקן ג'ון ווייט לסרט שערורייתי נוסף, "קאובוי של חצות". הסרט עוסק במערכת יחסים הנרקמת בין ג'ו, צעיר כפרי יפה תואר שמוכר את גופו תמורת כסף ובין ריזו (הופמן), נוכל ניו יורקי הומוסקסואל שמתאהב בו. הסרט, שעוסק במפורש בזנות ויחסים הומוסקסואליים, דורג בהתחלה כסרט פורנוגרפי ולמרות הכל זכה לפרס האוסקר כסרט הטוב ביותר. רק כשנה לאחר מכן הסכימה חברת ההפצה לשנות את הדירוג מפורנוגרפי לכזה של תוכן המיועד לבני 21 ומעלה.

1976 - "כל אנשי הנשיא" נחשב עד היום לאחד מהמותחנים הפוליטיים החשובים בקולנוע. הסרט, שמבוסס על ספר שתיאר מקרה אמיתי, מתעד את סיפורם של שני העיתונאים וודוורד (רוברט רדפורד) וברנשטיין (הופמן), שחשפו בעזרת המודיע שלהם "גרון עמוק" את פרשת "ווטרגייט" - פרשת שחיתות מהגדולות בארה"ב, שפרסומה הוביל להדחתו של הנשיא ניקסון מהשלטון. הסרט זכה לפרסים רבים ואין ספור מועמדויות, אך למרות התפקיד המופלא, הופמן לא היה אפילו מועמד לאוסקר.

1979 - את האוסקר הראשון שלו קיבל הופמן סוף סוף על תפקידו בסרט "קרמר נגד קרמר". הוא גילם את טד קרמר, גבר צעיר שאשתו ג'ואנה (מריל סטריפ) עזבה אותו והשאירה אותו לגדל לבד את בנם הצעיר. טד מגלה את היופי שבאבהות, אך נאלץ לעבור מאבק משמורת קשה כששנה לאחר נטישתה חוזרת ג'ואנה ודורשת את בנם בחזרה. הסרט הביע היטב את הלך הרוח והשינוי במעמד המשפחה והבית באותם ימים והפך לאחד הסרטים הבולטים בנושא.

1982 - אחרי שכיכב בלא מעט סרטי דרמה ומתח, פונה הופמן אל תחום הקומדיה ומוכיח כי גם שם הוא כישרון שלא ניתן להתעלם ממנו. ב"טוטסי" הוא מגלם שחקן שלא מצליח להשיג תפקידים. כשהוא שומע שהתפנה תפקיד נשי באופרת סבון, הוא לא מהסס, מתחפש לאשה וניגש לאודישן. מבלי שאיש ידע שהוא גבר, הוא מתקבל לתפקיד מנהלת בית החולים של הסדרה וזוכה לחוזה ארוך טווח ולהצלחה היסטרית בקרב צופי התוכנית.

1988 - האוסקר השני של הופמן הגיע כמעט עשור אחרי הראשון, עבור משחק בתפקיד ריימונד - האח האוטיסט בסרט "איש הגשם". צ'ארלי (טום קרוז הצעיר) נמצא על סף פשיטת רגל, וכשאביו נפטר ומוריש את כל הונו לקרן סודית במקום לו, הוא מתחיל לחקור ומגלה כי הקרן נועדה לממן את אחיו הבכור שחי בבית משוגעים, וצ'ארלי כלל לא ידע שהוא קיים. הוא חוטף את ריימונד ויחד הם יוצאים למסע מרגש, מופרך ומיוחד. במהלך המסע השניים מתקרבים וצ'ארלי מגלה כי לאחיו יש יכולות פנומנליות המאפשרות לשניהם לזכות בכסף רב.

1991 - לאחר לא מעט תפקידים רציניים, מכבב הופמן בסרט הפנטזיה עטור הכוכבים "הוק". הסרט מספר את סיפורו הקלאסי של פיטר פן מנקודת המבט של הרשע קפטן הוק (הופמן). לצידו בסרט מככבים שורה של מגה סטארים, כמו רובין וילאמס כפיטר פן, גווינת' פאלטרו מגלמת את וונדי הצעירה וג'וליה רוברטס מקסימה כטינקבל, הפיה השובבה.

1997 - בסוף שנות ה-90, שנה אחת בלבד לפני חשיפת פרשת ביל קלינטון ומוניקה לוינסקי, עולה לאקרנים הסרט "לכשכש בכלב". הסרט עוסק בנשיא שהסתבך בפרשת מין, ונעזר במפיק הוליוודי על מנת לפברק סיפור מלחמה שיסיח את דעת הקהל מהפרשה. הופמן מגלם את המפיק ההוליוודי שמצליח לייצר ולמכור לרשתות הטלוויזיה מלחמה לצד ענק קולנועי אחר, רוברט דה נירו, המגלם את יועצו הממולח של הנשיא. הופמן היה מועמד על תפקיד זה לאוסקר אך הפסיד אותו לג'ק ניקולסון על משחקו בסרט "הכי טוב שיש".

2004 - כמה שנים מאוחר יותר נפגשים השניים, דה נירו והופמן, לסיבוב נוסף על המסך הגדול. בקומדיה שוברת הקופות "לפגוש את הפוקרס", מצליח בן סטילר לגייס את הופמן לתפקיד אביו בסרט ואת ברברה סטרייסנד לתפקיד אמו. השניים משחקים לצד רוברט דה נירו שכבר השתתף בסרט הראשון בטרילוגיית הפוקרס, וגילם את אבי הכלה וחמו הקפדן של סטילר. החבורה המשיכה גם לסרט השלישי בסדרה "פגוש את הפוקרס הקטנים" שהתקשה להגיע למימדי ההצלחה של הסרט המקורי.

2011 - בשנת 2011 אחרי שוברי קופות, פרסי אוסקר ותפקידים על זמניים, עושה הופמן את הבלתי ייאומן וחוצה את הקווים מהקולנוע לטלוויזיה, בסדרת הדרמה "Luck".  המעבר הזה כבר נעשה בעבר על ידי שחקנים כאלה ואחרים, אך אף אחד מהם אינו שחקן בקנה המידה של דסטין הופמן. מבחינה זו, הופמן עשה היסטוריה כשבחר להתמיד בתפקידים מצויינים, גם אם הם בטלוויזיה, ומצא את הדרך המאפשרת התבגרות אלגנטית של כוכבים ענקיים שלא מוצאים את מקומם הראוי בקולנוע האמריקני העכשיווי. מזל טוב!

>>> הצצה: דסטין הופמן שולט בעולם

>>> אורי ברבש והמחמאות מדסטין הופמן