נשואים מינוס • איך הסרט "חברים עם ילדים"?

את ג'ולי, הדמות הראשית, משחקת ווסטפלדט (שאתם אולי זוכרים מ"לנשק את ג'סיקה סטיין") בעצמה, שהיא סוג של דנה ספקטור ביום שיער טוב. היא גם כתבה וביימה את הסרט, וזו כנראה הייתה הדרך היחידה שלה לקבל תפקיד ראשי. את ג'ייסון משחק אדם סקוט (מהסדרה המעולה "תגיד לי שאתה אוהב אותי"), שנראה כמו הגרסה החיוורת של טום קרוז. בחבר'ה שלהם יש עוד שני זוגות נשואים, משעממים לא פחות מהם, שכוללים את ג'ון האם ("מד מן"), קריסטן וויג ("מסיבת רווקות") ועוד שניים, נו, לא משנה.

בלוטת הרומנטיקה לא השתכנעה

על הנייר זה נראה טוב, אבל בפועל הדמויות והעלילה לא ממש משכנעות. מערכות היחסים בין הזוגות השונים קלישאתיות למדיי, וגם לא ממש מוסברות. מה גרם לזוג חובב ה"סקס בשירותים של מסעדות" לפתח תיעוב הדדי רגע אחרי שנולד להם תינוק? השאלה הזאת, כמו רבות אחרות, נותרת חסרת מענה. אפילו מערכת היחסים בין ג'ולי וג'ייסון לוקה בחוסר אמינות, וקטעים שאמורים להיות דביקים לא ממש מצליחים לעורר את בלוטת הרומנטיקה.

עוד מהמורה ש"חברים עם ילדים" לא מצליח לחצות היא ההגדרה שלו כקומדיה רומנטית, כי אם לומר את האמת הוא ממש לא מצחיק. מי שעדיין נטול ילדים יכול לוותר עליו מראש, כי גם הקטעים הבודדים שגוררים הזדהות אצל הורים יתקבלו אצלו בשוויון נפש. בכל שאר הזמן הוא פשוט יחשוב לעצמו: "המממ... קשירת חצוצרות זה רעיון לא רע בכלל".

הדבר הכי טוב שאפשר להגיד על הסרט הוא שהוא לא משעמם. איכשהו הוא מצליח לסחוב את ה-100 דקות שלו בלי לגרום לכם להסתכל יותר מדי על השעון. מצד שני, רוב הסיכויים שבמקרה הטוב הוא לא ישאיר עליכם יותר מדי רושם, ובמקרה הפחות טוב פשוט תשכחו שראיתם אותו אי פעם. פיהוק.